| היות ואנחנו כבשנו את השטח הזה, ודוחקים בו את רגלי התרבות הערבית הילידית לטובת איזו תרבות מערבית-יהודית-נוצרית כלשהי הזרה לסביבה, יש ללוחמי החפש זכות לתקוף אותנו כדי להשיבו לידיהם. הם בחרו בלוחמת גרילה, וזה המצב. החלטתנו המדינית - להחזיק בשטח למרות האמור לעיל - נחשבת בעיני רבים בעולם לפשע מלחמה, אם כי - בנגוד לטענותיו המפרכות של יוסוף - אין לסברה הזו כל בטוי רשמי באמנות בינלאומיות מחייבות (אבל עוד היד נטויה, ונסיונות להגיע לנסוח מתאים ומקובל נעשים כל הזמן). מבחינה זו, אין הבדל בין שטחי יו''ש (שאין עליהם אף תביעת רבונות מוכרת) לבין גבולות 48 (שהרבונות עליהם הושגה בדרכים הנ''ל, כשהכבוש מסתיע ביחסי חוץ ענפים, שרק בימינו מתחילים להסדק סוף סוף). חיינו כאן תלויים בפשע מלחמה כביכול, וכדי לחיות עם זה לארך זמן - כדאי ללמוד את זה לעמק ולהפסיק להתביש (ע''ע צו אסור פרסום מטופש שהוצא לאחרונה במסגרת הטפול בנושא מטופש עוד יותר).
עמדת ישראל בנושא יחסנו מול הפלסטינאים הרת אסון, בעיקר מפני שאין עמדה מדינית כזו. אמוץ עמדה כשלך (חלוקה גסה בין 48 ל-67 ע''ס דיפלומטיה מקרית) באפן רשמי יתן סוף סוף מענה לבעיה הזו, ויפנה את מעיינינו לחדוד הבעיה העמוקה יותר - של העדר הצדקה בכלל לקיומנו במרחב, וכנ''ל. |