| בֶּנִי בֶּגִין הִצְטָרֵף לְמֶמְשֶׁלֶת נְתַנְיָהוּ מִתּוֹךְ הֲבָנָה שֶׁאֵין שׁוּם סִכּוּי שֶׁהַמַּחֲלוֹקוֹת בֵּינוֹ לְבֵין אַחְמַד טִיבִּי יַגִּיעוּ אֵי פַּעַם לְמִבְחַן הַמְּצִיאוּת. לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְצִמְחוֹנִי מֻשְׁבָּע שֶׁמֵּסֵב אֶל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל זוֹלֵל בָּשָׂר לְתֵאָבוֹן, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁהַזּוֹלֵל לָקָה בְּאָלֶרְגְּיָה חֲמוּרָה לְכָל בָּשָׂר אוֹ אַף דְּבַר מַאֲכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְכִיב שֶׁל בָּשָׂר, וְעַל כֵּן אֵין סִכּוּי שֶׁיֵּאָלֵץ לִפְגֹּעַ בְּעֶקְרוֹנוֹתָיו בְּפֹעַל.
מַה שֶׁחָמוּר מְאוֹד בְּעֵינַי הוּא הַסְכָּמָתוֹ שֶׁל הַשַּׂר בֶּגִין לַהַקְפָּאָה הָאֻמְלָלָה. אֲבָל לְצַעֲרִי כְּבָר לָמַדְתִּי שֶׁאֵין אַף אָדָם אֶחָד - וְלוּ גַּם בָּאֹפֶק הָרָחוֹק, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַפְקִיד בְּיָדָיו אֶת הֶגֶה הַמְּדִינָה וְלָלֶכֶת לִישֹׁן. |