| זוֹ הָיְתָה הַעֲרָכָה מַמְעִיטָה וּמְסֻיֶּגֶת. יוֹתֵר נָכוֹן לוֹמַר שֶׁהָרֹב נוֹתַר אֵיתָן לְפָחוֹת עַד 1977, כְּלוֹמַר 10 שָׁנִים. נָכוֹן שֶׁלֹּא כֻּלָּם רָצוּ לְהַחְזִיק בְּכָל הַשְּׁטָחִים כָּל הַזְּמַן, אֲבָל בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה (וְלַמַּעֲשֶׂה עַד הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ) רַק מִעוּט קָטָן הֶחְזִיק בַּדֵּעָה שֶׁיֵּשׁ לָסֶגֶת מִכָּל הַשְּׁטָחִים נְסִיגָה מְלֵאָה וּמֻחְלֶטֶת, וַאֲפִלּוּ חֵלֶק מֵאֵלּוּ שֶׁדָּגְלוּ בִּנְסִיגָה מֻחְלֶטֶת הֶעֱדִיפוּ לִמְסֹר אֶת הַשְּׁטָחִים לְיַרְדֵּן, וְלֹא לַהֲפֹךְ אוֹתָם לִ''מְדִינָה פָלַשְׂתִּינִית''.
בְּכָל פַּעַם שֶׁקָּם אֵיזֶה שְׂמֹאלָן תּוֹרָן וְתוֹבֵעַ מֵאַנְשֵׁי הַיָּמִין לִתְמֹךְ בְּעֶמְדוֹתָיו בְּשֵׁם 'הִצְטָרְפוּת לְדַעַת רֹב הַצִּבּוּר', אֲנִי מְגַחֵךְ קִמְעָא... הֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שְׂמֹאלָן תּוֹרָן לִדְגֹּל בִּשְׁלִילָה גּוֹרֶפֶת שֶׁל ''מְדִינָה פָלַשְׂתִּינִית'' ו/אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן עִם אַשַּׁ''ף ו/אוֹ חֲלֻקַּת יְרוּשָׁלַיִם כְּשֶׁאֵלֶּה הָיוּ עֶמְדוֹתָיו שֶׁל רֹב הַצִּבּוּר. מִסְתַּבֵּר שֶׁרָאוּי וּמוּסָרִי לְהִצְטָרֵף לָרֹב כְּשֶׁהוּא לְצִדְּךָ, וּמִצַּד שֵׁנִי רָאוּי וּמוּסָרִי לְהִתְנַגֵּד לַ'סַּחַף הַגִּזְעָנִי', אוֹ לְ'שִׁכְרוֹן הַחוּשִׁים הַלְּאֻמָּנִי' כְּשֶׁהָרֹב הוּא נֶגְדְּךָ. |