| תגובה לתגובות למאמר ''דין ירושלים כדין נצרים'' שכתב ד''ר יובל ברטשניידר ******************************************************* יובל בא להתריע על שקריו של אריאל שרון כאשר אמר את אמרתו המפורסמת שבכותרת המאמר, וזמן לא רב לאחר-מכן, בין שזה היה משום שחוקרי המשטרה ''סגרו עליו'' ובין בשל תעתוע אחר - לא ניתק אותנו רק מנצרים אלא מכל גוש קטיף ומעוד מספר התנחלויות. אז יצא הצדיק הידוע אברמוביץ, מי שבקיא בתפילות חג הסוכות, וקרא לעטוף את שרון העגלגל בפלומה רכה ולשמור עליו כאתרוג.
אפשר להסכים עם תוכן דבריו של יובל ואפשר להתנגד להם, אך מדוע לא ניתן בבלוג הזה להתמקד בנושא? מיטב היריבים כבר נעצו שיניהם זה בגרוגרתו של זה, לא רק שלא עסקו בגוף הנושא, ואפילו לא, כדרכם, בגופו של הכותב...
אפילו ד''ר דוד סיון, שכתב מאמר מקיף בתמיכה להעלאת מחיר המים ולקנס המים ['היטל' בלשון פוליטיקלי קורקט] מצא דווקא כאן בקעה להתגדר בה ולחזור לנושא עלויות המים שכה חביב עליו. מה למחיר המים ולפינוי נצרים או ירושלים העתיקה?. מה למחיר המים ולמאמרו של ד''ר יובל? זה מזכיר לי אותה בדיחה נושנה על אותו יהודי שידע לספר רק בדיחה אחת, ודווקא על כלבים, ובכל מפגש היה משמיע ''הב, הב'' ומיד מוסיף: ''א-פרופו כלבים, שמעו בדיחה...''. בל אחטא בשפתי: ד''ר סיון הוא איש אשכולות רחב-אופקים, אלא שלאחרונה הוא מבוסס במים [ומים 'מבוססים' הופכים חיש לרפש... סליחה על ההערה 'המדעית'...]
אני מדפדף בבלוג ומחפש התיחסות עניינית לנושא מענין או כאוב כלשהו, שמישהו טרח ויגע להעלות הגיגיו בנושא על הכתב, ובמקום זאת אני מוצא קילומטרים של פטפטת ומריבות, לרוב- תוך הסתתרות מאחורי שם-עט וברמה של גן-ילדים. לא חבל על הבלוג שֶׁיָקָר לכולנו? אותן מריבות, בין אותם יריבים [ולעתים קשה להבין מה דעתו של מי בנושא שעל הפרק].
רבותי, בואו נתייחס לנושאים המועלים, הערות ובקורת ראוי להפנות לכתוב ולא לכותב. אין שום מצווה או טעם להתנפל אישית על המגיב. עקיצה קטנה תמיד מבורכת, אבל בלי ארס, ובלי רוק. כיצד כתבו חז''ל: '' כל הפוסל במומו פוסל..'' או כאותה אימרה סינית שקראתי לא מכבר: '' כאשר אתה מצביע באצבע המורה על פלוני- האגודל שבידך זו מצביע עליך...'' כתיבה וחתימה טובה! י' כסלו תש''ע, 27 נובמבר 2009 יוסף אליעז |