| החלק בצוואתו של אלפרד נובל המתייחס לפרס נובל לשלום:
...and one part to the person who shall have done the most or the best work for fraternity between nations, for the abolition or reduction of standing armies and for the holding and promotion of peace congresses.
[...הפרס יינתן לאדם שפעל בצורה הטובה ביותר או הרבה ביותר להגברת האחווה בין המדינות, לביטול צבאות או הקטנתם ולמען יצירת כנסים העוסקים בשלום.]
מקור: http://nobelprize.org/alfred_nobel/will/short_testam...
בשלב זה זוכה הפרס מנהל במקביל שתי מלחמות וגם ארגן כנס שאליו הכריח שני מנהיגים להגיע, למרות שהם לא מדברים זה עם זה גם בעקבות הכנס. אה, כן. הוא גם סירב להיפגש עם הדלאי לאמה, מנהיג אותנטי של עם אותנטי הנמצא תחת כיבוש אותנטי, בקצרה – האנטי תזה של הסכסוך הטריטוריאלי הדמיוני במזרח התיכון. הסיבה לסירוב היא שהפגישה עלולה להרגיז את הכובש הסיני.
שמעתי ראיון ברדיו עם יו''ר ועדת הפרס, גייר לונדסטד (Geir Lundestad). הנימוק למתן הפרס לאובאמה הוא שהוא רוצה לתת לאובאמה כלים לקדם את ענייני השלום. צר לי לומר שאין לו מנדט מצוואת נובל להפעיל שיקול מעין זה. בכלל, על פי הצוואה אין שום משקל לתכניותיו העתידיות של הזוכה. השימוש בפרס כדי להשפיע על המדיניות העתידית של המנהיגים הוא מעילה בהוצאת הצוואה אל הפועל. מר לונדסטד מחזיק בתפקידו מאז 1990, דבר המסביר את העקביות התמוהה של מתן הפרס להוזים ומכשילי שלום למיניהם.
היות שהפרס השנה אינו תמוה יותר מהפרסים שמר לונדסטד חילק בעשרים השנים האחרונות, הוא לא ייזכר באופן חריג. אלוף הסרקאזם במתן הפרס הוא בכל זאת, יאסר ערפאת. לא נראה שיימצא בשנים הקרובות רוצח המונים פורה יותר שינשל אותו מעמדת הפרס המוזר בהיסטוריה. |