|
|
|||
הייתי שמח לאשר (אילו הייתי בקיא בפרטים) שהוועדה של גלדסטון לא היתה אובייקטיבית. כל העולם ישב בבית מול הטלויזיה וצפה בהילוך איטי כיצד הפגזים של צבא ההגנה לישראל מרטשים מאות ילדים ונשים באיזורי המגורים הצפופים של רצועת עזה. מאותו רגע נחלק העולם לשניים: לאלה שמרוב בושה ואשמה החלו לבדוק מה ניתן לעשות כדי להעניש את האשמים, וכדי לרפא את הפצועים ולבנות את עשרות אלפי הבתים ההרוסים, ולאלה שהחליטו להקשיח ליבם מסיבות שונות ולהעמיד פנים שהטבח היה מוצדק. ובקבוצה זו, למרבה הצער נכללים רוב תושבי ישראל. מטבע הדברים, חקירות של פשעי מלחמה ושל פשעים נגד האנושות, מתחילות רק בעקבות אירועים מסמרי שיער המגיעים בדרך כלל לידיעת הציבור דרך העיתונות והטלויזיה. ברור שאין זה הליך משפטי תקין. ונראה שחברי הוועדה של גולדסטון אכן הניחו שהיה בסיס מוצק לחשדות אשר בשלם נוצרה הוועדה מלכתחילה. אך העיסוק, דווקא בישראל, בתקינות ובאובייטיביות ההליך של הוועדה, הוא בגדר תעודת עניות לישראל כמדינה וכחברה, היות ועד עכשיו לא נעשה חשבון נפש ציבורי ואישי בנוגע לטבח האוכלוסיה הפלסטינית בעזה בדצמבר 2008- ינואר 2009 בישראל, והעיסוק בתקינותה של הוועדה שמונתה לאחר המעשים בהם צפה כל העולם בבעתה, מסיט את המוקד של הדיון לשליח ולא לידיעה הנוראה שהוא נושא: ישראל חצתה הפעם את הקווים האדומים שהציבה לעצמה ככלל ולצבאה בפרט בכל הנוגע לכללי הלחימה. ההחלטה, שהיתה בגדר ידיעה ברמה הציבורית לצאת למבצע צבאי נגד האוכלוסיה של רצועת עזה, ללא היכולת להפריד בין האוכלוסיה האזרחית ולוחמי האירגונים השונים ברצועה, - ההחלטה הזאת היוותה לכשעצמה את ההוכחה לפשע נגד האנושות שישראל ביצעה בעזה. והיות וההחלטה הזאת היא מה שנקרא public record אין היא זקוקה להוכחה על דרך העדות הפרטנית. העובדות הנוספות הידועות לכל ובחלקן אני מאמין מוזכרות בכתב האמנה של הוועדה או במסקנותיה, הן בין היתר העובדה שישראל לא חקרה את מה שאירע בדצמבר 2008-ינואר 2009 לא בדרג המדיני ולא בדרג הצבאי מיוזמתה. הצורך בהקמת וועדת חקירה ישראלית אפילו לא התעורר בישראל, - הוכחה לאופוריה המזוייפת המטמטמת בה שורים המצפון הציבורי ואלה העוסקים בישראל במגזרים המשיקים למצפון זה: משרדי ראש הממשלה כמתווה מדיניות האמורה להיות גם מוסרית ולשקף את ערכי המדינה ככלל, משרד החינוך והתרבות, ובעיקר אנשי הרוח הישראליים, בעלי העט והמקלדת, אנשי הראש הפתוח והראש השמרני, וסתם אזרחים שקול מצפונם טורד אותם. מכל אלה לא שמענו כמעט ולא כלום. אין איש לוקח אחריות על הטבח הידוע מראש של משפחות שלמות בבתיהן. אין צדיק אחד בסדום. וכאמור: לא תחקירים רציניים של מעשי הדרג המדיני או הצבאי, וכדובדבן על העוגה הרקובה הזאת: הסירוב של מדינת ישראל לשתף פעולה עם השופט גלדסטון. העמדה היהודית בארץ ובעולם לאור הטבח של האוכלוסיה הפלסטינית בעזה בסוף 2008 תחילת 2009 מהווה נקודת ציון שלילית שאין לה תקדים בהסטוריה היהודית. אך כיום יותר מתמיד נסוכה שלווה של טיפשים מלווה בבורות איומה על הציבור הישראלי. ועל רקע כל זה: ''ניתוח שיטות החקירה של ועדת גולדסטון...'' נראה כמו המשך של הסיוט ההומניטרי אנושי בו אנו נמצאים. חסידי האומה היהודית התאחדו, לא כדי לעזור לקורבנות הטבח, או כדי למנוע הישנות מקרים כאלה. חסידי האומה היהודית האקסקלוסיבית התאחדו כדי לוודא שהוועדה של השופט הנחמד גלדסטון אכן אובייקטיבית. כן, ידידי הלא נחמדים - יהודים בהם פשתה הגזענות כמעט מבלי משים - אני לא אובייקטיבי, ואני שמח שגם רבים אחרים, כולל אנשי או''ם ורוח ברחבי העולם יודעים כיצד לקרוא לילד בשמו. הוויכוח הזה בין יהודים שומרי מצוות אך המקיימים דיכוי באמצעים צבאיים של בני עם אחר כשיטה לבין יהודים אף הם כשרים המזדעזעים שוב ושוב לנוכח הברוטליות היהודית- ישראלית אל מול הפלסטינים, - הוויכוח הזה החל עוד הרבה לפני הסכם אוסלו. וגם כיום זהו וויכוח בין יהודים שמצאו במאפיינים הפשיסטיים-גזעניים של משמידי העם היהודי את נחלתם הרוחנית-פוליטית לבין יהודים שממשיכים לייצג את היהדות במיטבה, ועל רקע ההסטוריה האמיתית שלה, שהאתוס שלה הוא האתוס של הגבורה של המעטים אל מול הרבים, של מקיימי הרוח אל מול אנשי הכוח והחרב. במלחמה הזאת האחרונה ישראל לא רק הפסידה, אלא התהליכים שממשיכים מאז הסתיימה המלחמה ממשיכים לכרסם בתשתית של החברה הישראלית. אל מול הברוטליות הישראלית הממוסדת, ולנוכח המשך ההרעבה של תושבי עזה במצור מתמשך, הבדיקה הפדנטית של משתתפי הוועדה בראשות השופט גלדסטון מעלה קבס. הכלל החשוב ביותר אולי בכתיבה פובליציסטית יעילה היא ההכרה בחשיבות ההקשר בו נאמרים או נכתבים הדברים. אין בחלל השיח הציבורי ואקום - ולכל מילה וביטוי יש משמעות הנובעת מלכתחילה מההקשר. אך הפובליציסטים הפבסדו-תחקירנים מהזן החדש, כדוגמת מחברת המאמר שלמעלה, והאדון פרלמן, הפכו סובב למסובב, והחלו להערים עלינו ערימות של מאמרים בנושא הישראלי-פלסטיני, מאמרים העושים שימוש ציני מכוון במומנט של ההקשר ונסיבות הפירסום. ובמקרה הנדון: אי אפשר לענות למסקנות הוועדה באופן ישיר וענייני, היות והעובדות עליהן נשען הדו''ח ידועות לכל ואי אפשר להסתירן או לשנותן, ולכן לא נותר אלא להעמיד פנים שאנחנו אנשי ספר וחוקרי האמת, ולעבור עם מסרק כינים על הרזומה של אנשי הוועדה והעדים שבאו בפניה. בימים כאלה אני מתבייש להיות יהודי. כיצד הגענו בתוך שנות דור מ''עיר ההריגה'' של ביאליק, לטבח שערך צבא ישראלי יהודי באוכלוסיה חסרת המגן של רצועת עזה? | |||
_new_ |
לתגובה מיום 22.09 שעה 3:20 | |||
|
|||
כתבת כל כך הרבה. לפחת תוסיף לעצמך כינוי כלשהו כמו - X18 למען תרבות הדיון ------- מלמד. | |||
_new_ |
עובדות בבקשה | |||
|
|||
הכותב ראה בטלביזיה כיצד הפגזות ישראליות מרטשות ילדים? כולנו רוצים לראות באיזה ערוץ טלביזיה הופיעו התמונות ומי היה הצלם והעיתונאי. עובדות בבקשה- לא תיאוריה. | |||
_new_ |
איך מזהים כותב ערבי כאן ? | |||
|
|||
א- שימוש ערבי במילה גזענות. ב- שטיפת מוח ארוכה ארוכה. ג- אין שום אשמה של ערבים... | |||
_new_ |
כתבת כל כך הרבה שטויות | |||
|
|||
אבל בהחלט אני רואה שאתה יודע איך לעטוף אותם יפה בנייר טואלט. יישר כוח! ורדינה ברז | |||
_new_ |
יש לך רשימה רב-שכבתית | |||
|
|||
כשכל שכבה חונקת בריבוע את הטיעון שלך מהשכבה שמתחתיה. אתה צריך להיות שמח כי ''הוועדה של גלדסטון לא היתה אובייקטיבית''. רבקה הראתה זאת בצורה ברורה. אבל אתה בוחר להתעלם מעובדה שמקשה עליך. ''כל העולם'' לא ישב מול הטלוויזיה, בהנחה שאתה לא קורא לעצמך ''כל העולם''. ל''כל העולם'' יש דברים אחרים לעשות. וגם זה קשה לך. לא היה שום ''הילוך איטי'' שמראה ש''מרטשים מאות ילדים ונשים באיזורי המגורים הצפופים של רצועת עזה.'' הביטוי הזה שלך מצביע על הצורך שלך למכור לוקשים ללא גיבוי. אבל אתה בוחר להתעלם מעובדות שמקשות עליך. ''מאותו רגע העולם גם לא נחלק לשניים''. לא ל''אלה שמרוב בושה ואשמה'' ולא לאלו ''שהחליטו להקשיח ליבם''. העולם הלך לצפות בערוץ הסרטים עם כוסית ויסקי ביד אחת ושרמוטה נשענת על הכתף השניה. לפחות בישראל נכנסו הרבה נשים יהודיות להריון בשלושת השבועות האלה סימן שהיתה עוד סיבה טובה להכות בערבים הרעים. ''העמדה היהודית בעולם'' היום חזקה מאין כמותה ומבקשת לעשות צדק ומשפט לחמאס. אין לישראל שום בעיה משפטית או מוסרים היחסה לארגוני הטרור. מבחינה זאת אין חסינות לשום ארגון טרור או לאזרחים הנמצאים בין שורותיו, או להיפך, לאזרחים אצלם חודר החמאס בבקשת מגן. בעקרון, אין שופ פרובלמה להפיל פצצת טון על חוליית מחבלים גם אם היא מציבה מסביבה כמה ילדים ל'מגן אנושי'. שנאמר, עניי או בעצם, ילדי עירך קודמים לחיים. שום תהליכים חיצוניים או פנימיים לא פגעו במדינה, והיא מסתרת עם דו''ח כזה כאן או פימפום כזה שם. ברוך השם , ישראל לא מוטרדים ודווקא נהנים מהעולם. עוד שיא נשבר הקיץ בתיירים ישראלים שמבזבזים כסף בחו''ל. אז תעזוב את השיגעון שלך, תבין שאצלנו הכל בסדר. חלף אביב ועכשיו כבר התחיל הסתיו, וצריך כבר באמת לרדת מהשקר שמבצע 'עופרת יצוקה' כשל. המציאות אומרת לנו את האמת שהיא הפוכה ב-180 אחוזים. תתבייש להיות יהודי בכל עת שתחפוץ אנחנו לא מרגישים את זה - וכמה זה טוב. מ''עיר ההריגה'' לשדרות המרחק היה קצר ביותר וצה''ל מתח אותו למרחק הנכון. • חכם ציון | |||
_new_ |
הפלשתינאי מתבייש על היותו יהודי! חה חלה חה חה חהנ | |||
|
|||
יוסוף! עד מתי נאלץ לקרוא ולהריח את הגושים הדביקים שאתה מלעיט אותנו בפורום? אתה באמת ובתמים חושב שמישהו מאמין שאתה יהודי? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |