|
מ.ש. קהל זה עניין של פירסומת והפצת חרושת שמועות בערוצים אחרים | |||
|
|||
קהל זה עניין של פירסומת והפצת חרושת שמועות בערוצים אחריםיש לחקור אם בתחילתה של תוכנית זבל, לא מפרסמים נתונים פיקטיביים על אחוזי רייטינג. ומסלקים תוכניות מושכות, תוך פירסום נתוני רייטינג פיקטיביים אודותיהם. הסיבה כנראה שעל ההפקות האחרות, ניתן היה להגיש הצעות תקציב מנופחות פי כמה מהפקה של דודו טופז - אדם יחיד. הערוצים הללו יכלו להחדיר פירסומות בתדירויות צפופות יותר, להגיש הצעות מחיר מנופחות למפרסמים כשהדבר מתאפשר על ידי יצירת היסטריה של רייטינג. וחשוב מכל, תוכניות הזבל של כוכב נולד, השרדות והאח הגדול, נסובות סביב 2 מסרים מרכזיים: 1) התקשורת זה הכל בקיום המדיני-חברתי, והיא קובעת גורלות באופן שרירותי פרי גחמה של מרגול ואחרים, בנימוקים משתנים לבקרים. זה מסר של עריצות ותלות בכוחות שרירותיים שאין לו דבר עם יצרנות, כישרון ועמל כדרך לקידום אישי וחברתי 2) המסר השני הוא של הפיכת יצרים אכזריים, רכילותיים, ומציצניים לחזות הכל בישראל העכשוית. | |||
_new_ |
לא רציני | |||
|
|||
לפי התיאוריה שלך דודו טופז הגיע למעמד של כוכב בגלל 'חרושת הפצת שמועות'. לפי ההסבר הזה הוא גם נשאר במעמד הזה בגלל אותן שמועות יותר מעשרים שנה ולא בגלל היותו ''אמן''. אף בעל עסק לא מעוניין בהגשת הצעות תקציב מנופחות. המפרסמים הם חלק מהתהליך של מימון התוכניות ולכן ראוי שתהיה להם השפעה על תוכן. | |||
_new_ |
לא רציני. מיכאל שרון: תשובה | |||
|
|||
1) אמן משובח לא זקוק לרייטינג התחלתי ויצירת מניפולציית רייטינג היסטרית. ליתר דיוק, כמובן שמתחייב פירסום וי''צ, אך הם ניזונים ממשהו ממשי, ולכן אין הם כה אינטנסיביים כמו במקרה של קידום זבל. 2) אלא שגם זבל יכול למשוך המונים, בעקבות י''צ היסטרי, המעביר להמון את המסר שהבהמיות היא עניין נורמטיבי ורצוי. בשלב השני הדברים כבר תופסים תאוצה מעצמם. 3) אשר לעניין ''בעל העסק'', דניאל קהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, מצביע בעבודותיו המאוחרות בין היתר על כך שאין לזהות פונקציונרים באירגון עם האירגון עצמו. טובתם העצמית אינה תמיד טובת האירגון. תקציב מנופח משמע - משכורות עתק לפונקציונרים רבים באירגון. תקציבים מנופחים במציאות הישראלית, פרושה בנוסף גם כסף לכיסים פרטיים של פונקציונרים בתוך האירגון עקב קומבינות סיבוביות שונות עם חברות נותנות שרותים ושאר ספקים. כלפי הבעלים הפונקציונר מצדיק זאת ב''רווחיות'' עקב פירסומות רבות במחיר מופקע. 4) למפרסמים לא חשוב התוכן אלא שיעור הצופים בפירסומת. אין לערבב בין מה ש''מן הראוי שיהיה'' (קביעה נורמטיבית) ובין איך שהמצב בפועל. 5) אם ערוץ 10 מפסיד - המדינה מכסה. כך גם לגבי ערוץ 2. תקציב מנופח משמע - משכורות עתק לפונקציונרים רבים באירגון. אין כאן היגיון של חברה פרטית בשוק תחרותי, אלא קואופרצייה של בעלי עניין במציאות בה מוזרם אליהם צינור הכסף. | |||
_new_ |
לא רציני | |||
|
|||
רייטינג הוא אחד הפרמטרים שקובעים את התוכן של המשדרים. לכן אמן שרוצה להשתתף בתוכן זקוק גם זקוק לרייטינג. הרייטינג גם חשוב למפרסמים וההחלטות שלהם לאיזה תוכן לצרף את הפירסום (מימון) משפיעות על התוכן שנבחר. כמובן שהמחליט הקובע הוא המנהל (או המנהלים) שנבחר על ידי בעלי המניות. כל השאר בהודעתך היא תערובת של קביעות תיאורטיות, טענות נורמטיביות וניחושים על המציאות ללא שום אסמכתא שקושרת אותן לפרשת דודו טופז. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |