|
[•] | |||
|
|||
אריה עירן 'אומר': ''ארבע אירועים בולטים בניסיונות להגיע לשלום באזורינו . החלטת החלוקה של האום ב-1947 . הערבים דחו אותה . הצעה לשלום תמורת נסיגה מלאה ב-1967 . הערבים החליטו על 3 הסירובים של חרטום . ההצעה של ברק ליאסר עראפת בקמפ דוויד בשנת 2000 . הערבים (עראפת) דחו אותה . ההצעה של אולמרט לאבו מאזן לפני שנתיים . הערבים דחו אותה .'' [•]... עירן שכח מספר אירועים מכוננים: הסכם השלום עם מצרים, הסכם אוסלו עם הפלסטינים (שגובה באופן לא רשמי בהסכמות ג'נבה), והסכם השלום עם ירדן. 'רק' שלושה הסכמי שלום קבל עולם. לא משמעותי. פתאום יש תפנית חדשה במאמצים של הגזענים היהודים לשכתב את ההסטוריה של המזרח התיכון: פתאום צצה הצעה שלא היתה ליצירת מדינה פלסטינית מיד לאחר סיום מלחמת ששת הימים. -לזה קראנו בילדותי 'פלוץ'. ואריה עירן מצטרף למשכתבים עם איזכור איזו שהיא הצעה מעליבה של אולמרט לאבו-מאזן שנועדה לסבר את אזני וושינגטון. כל תקופת אולמרט כראש ממשלה היתה המשך לתכנית שרון למשיכת זמן כדי להעמיק את האחיזה ביהודה ושומרון. לא היתה בכל תקופת שלטונו אפילו הצעה אחת רצינית במשא ומתן כביכול עם הרשות הפלסטינית. מה שכן היה: הרס לבנון ותושביה, הרעבת תושבי עזה, והמשך ההוצאות להורג בשטחים (החיסולים ה'ממוקדים') וסתם הרג מפגינים נגד הגדר. ובמיוחד עבור אריה עירן הצצתי לוויקיפדיה - התנ''ך של עירן - ושם מצאתי תיאור קצר של המשמעות של החלטות וועידת חרטום: ''בפיסגת ח`רטום החליטו מנהיגי המדינות הערביות - לראשונה - לנקוט דרכים מדיניות ודיפלומטיות להשבת אדמותיהם הכבושות. עד אז דובר תמיד בדרכים צבאיות. העולם כולו, לרבות ארה''ב, ראה בכך תפנית וביטוי למתינות, וגם כמה ממעצבי המדיניות הישראלים הכירו בכך. שלושת הלאווים נכללו בהחלטה כדי לרצות את אחמד שוקיירי, מנהיג אש''פ דאז, ואף על פי שביטאו סירוב להכיר דיפלומטית בקיומה של ישראל, ההחלטות בכללותן הכירו למעשה בישראל. למעשה, הכרה כזאת ניתנה כבר ב-1949, עם חתימת הסכמי שביתת הנשק בין ישראל ומדינות ערב (מצרים, סוריה, ירדן ולבנון).'' כל אירוע פוליטי-מדיני, כאשר הוא מוצג מחוץ להקשר של התקופה פתוח למניפולציות ועיוותי משמעות כפי שעירן ייחס כאן לוועידת חרטום. באותה תקופה וגם לפני מלחמת יוני ששים ושבע היה מצב של הפסקת אש בין ישראל למדינות ערב השכנות. המלחמה ותוצאותיה הפכו את החזרת האדמות הכבושות בידי ישראל למטרה העיקרית של ההתכנסות הערבית. ה'לאו' של חרטום יכול היה להפוך בקלות לתחילתו של משא ומתן בין ישראל למדינות ערב השכנות, אך בישראל באותה העת כולם היו באופוריה של הנצחון במלחמה, ובעלי הראש השקול יותר עסקו בקדחתנות בתיכון תכניות לסיפוח השטחים בכל דרך. הנסיון להמציא אירועי שלום שלא היו ולא נבראו מורה על כך שהגזענים היהודים נואשו מתכנית הטרנספר הגרנדיוזית שלהם לעת עתה ופונים בצר להם לשכתוב שנות הששים. אולי יחזרו שוב לדון בהיותו של יצחק רבין 'רוצח' - כבר מזמן לא עסקנו בכך. | |||
_new_ |
[•] אריה עירן אומר | |||
|
|||
דברי הכותב הבלתי מזדהה הם קישקוש ושקר . בועידת חרטום הודיעו בהחלטה שלוש פעמים לא . לא לשלום עם ישראל לא להכרה בישראל לא לעריכת משא ומתן עם ישראל ההחלטה לעבור למאבק דיפלומטי הוא פשוט הודאה עקיפה כי ישראל כה חזקה שלערבים אין סיכוי צבאי בעתיד הנראה להם . יש הסכם שלום עם השלטון המצרי ועם השלטון ההאשמי . אין שלום עם הציבור במדינות עוינות אלה . מצרים במיוחד מהווה מקור לתעמולת שינאה נגד ישראל והיהודים שרק גבלס אחיך יכול להתחרות איתו . נחמד לדעת שהכותב השקרן סבור שממשלת ישראל הציעה ''פלוץ'' לערבים ב-1967 . ישראל הציעה החזרת השטחים למצרים , ירדן וסוריה . גוף מדיני פלסטיני לא היה ולפלסטינים לא הציעו דבר . באוסלו הייתה אוננות משותפת בין השמאל הישראלי והשמאל הפלסטיני . כך גם בג'נבה . יצא מסמך חסר כל ערך מדיני . [•]... אריה עירן . | |||
_new_ |
[•] אריה עירן אומר | |||
|
|||
אריה עירן אינו מסוגל להגיב באופן ענייני אפילו לציטוט מהוויקיפדיה הקדושה עליו. במקום זה הוא חוזר על אותו טיעון נואל ולא מבוסס, ומתעלם מהסכמי שלום שכבר נחתמו באיזור. מה שאני לא מבין זה מיהו הקהל אליו עירן מדבר? האם אלה אגודת חובבי דרווין בישראל, או פקידי המחלקה ליולדות במשרד הבריאות? כי בנושאים הפוליטיים בהם אריה עירן דן עמדותיו מתחלקות לשניים: עמדות דמיוניות- הזויות, כגון תכניתו להגברת הילודה, או ניקנוק עזה, או אפילו הטרנספר של הפלסטינים, ועמדות גורפות גזעניות הבאות לידי ביטוי בביטויים כגון ''הערבים רוצחים'' ו''את פלסטין צריך לחסל''. למי עמדות אלה אמורות לקסום, קשה לדעת. או לטפשים או לגזענים או לשניהם גם יחד. | |||
_new_ |
[•] אריה עירן אומר | |||
|
|||
אפילו ציטוט אתה מסלף . שלושת הסירובים של ועידת חרטום מופיעים בכל מקום רלוונטי כולל הויקיפדיה . העובדה שמצרים היא מקור לשינאה והסתה בכתב בעל-פה , בצילום ובציור מוסתרת על ידיך . [•]... נציג הערבים בפורום . אריה עירן . | |||
_new_ |
|
|||
עוד תגובה לא עניינית של אריה עירן. | |||
_new_ |
|
|||
עוד תגובה בלי חתימה | |||
_new_ |
|
|||
אריה, אינך יודע להפסיד. ולכן כל חייך היו מסכת של התעקשויות. לכל אדם יש כשלונות. דוסטויבסקי כבר לא תהיה. גם לא ראש ממשלה או שר. מנהיג פועלים היית לזמן מה, ואמביציות פוליטיות היו לך, אך אם תמשיך להשתולל עם התבטאויות גזעניות מובהקות ותיאוריות כמו-מדעיות הזויות יתחילו גם ידידיך משכבר הימים לחשוב שאתה מאבד את השפיות. | |||
_new_ |
|
|||
מי הם ''ידידי משכבר הימים'' ? מה היא השפיות ''שאני מאבד'' ? | |||
_new_ |
אפילו ציטוט אתה מסלף | |||
|
|||
''אפילו ציטוט אתה מסלף'' זו טענה מאוד עניינית! | |||
_new_ |
[•] תגיד לי .... ??? \\\\\\\\\\ !!!!!! | |||
|
|||
איך זה בדיוק מתחרז עם: 1. לא לשלום עם ישראל 2. לא להכרה בישראל 3. לא לעריכת משא ומתן עם ישראל | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |