|
לא התעניינתי לראות או לדעת את התוכן, | |||
|
|||
אריק, זו תשובה ילדותית שאינה הולמת אותכה... חזי | |||
_new_ |
לא התעניינתי לראות או לדעת את התוכן, | |||
|
|||
כמובן שכתיב מלא שבו ''אותך'' הופך ל''אותכה'' הוא סימן לבגרות. | |||
_new_ |
לא התעניינתי לראות או לדעת את התוכן, | |||
|
|||
אריק דווקא בעניין של כתיב דקדוק וכו' לא הייתי יורד לקטנות, מדינת ישראל הינה מדינת מהגרים, יש בה מגוון של לשונות ושפות, לא כולם זכו לקבל חינוך והשכלה עברית במקום הולדתם. במהלך חמש עשרה השנים האחרונות מערכת החינוך מנפקת בדייקנות ראוייה לציון קו יצור שלם של עילגי לשון דלי מילים זו בהחלט לא אשמתם של ''התלמידים'' ואל לנו לטעון נגדם לא בהם האשם. יש להוסיף לרשימה דיסלקטים ועוד מה שיעלה בדעתך על התוכן יש מה לומר ורצוי מאוד. על הסגנון רצוי שפחות. על הכתיב באמת שאין להוסיף. | |||
_new_ |
לא התעניינתי לראות או לדעת את התוכן, | |||
|
|||
אריק, אני משער שלא עקבתה כאן אחרי ''הדיונים'' הממושכים בנושא זה. זו מחאה שלי על עקשנות הפםמיניסטיות לסרס את העברית ולהשמיט את ''ה'' לציין זכר בפעלים. אתה מוזמן לעבור כאן על חליפת המכתבים שלי עם האקדמיה ללשון עברית חזי | |||
_new_ |
לא התעניינתי לראות או לדעת את התוכן, | |||
|
|||
חֵזִי 1) הָאָקָדֶמְיָה לַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית לֹא הֶעֱבִירָה הַחְלָטָה רִשְׁמִית וּמְחַיֶּבֶת בַּנּוֹשֵׂא. 2) עִם זֹאת - הַהַנְחָיָה שֶׁ''קִּבַּלְתָּה'' הִיא חַד-מַשְׁמָעִית: לִכְתֹּב לְלֹא ה''א בַּסּוֹף. קִבַּלְתָּ הַנְחָיָה - לֹא ''הַמְלָצָה''. אֶפְשָׁר לִמְצֹא בִּמְקוֹרוֹתֵינוּ ''נַסִּי'' בִּמְקוֹם ''נָשִׂיא'', ''אָדָן'' בִּמְקוֹם ''אָדָם'' וְעוֹד שֶׁפַע שֶׁל שִׁבּוּשִׁים וַחֲרִיגוֹת, מֵהֶם מַקְסִימִים וּמֵהֶם פָּחוֹת. עֲצָתִי אֵלֶיךָ: רֵד מֵהָעֵץ. | |||
_new_ |
לא התעניינתי לראות או לדעת את התוכן, | |||
|
|||
חליפת המכתבים היא אמנם מעניינת. במכתב מהתשיעי באוקטובר 2005 הגברת מהאקדמיה מפגינה בעצמה שמוש לא מקובל בלשון העברית. שני המשפטים הראשונים מתחילים ב''תוהה אני'', ''סבורה אני'' - צורת כתיבה שמזוהה יותר עם עגנון מאשר עם עברית מודרנית. עם, זאת, איני מבין מדוע אתה מתעקש להמשיך ללחום מלחמה שהסתיימה מזמן. | |||
_new_ |
לא התעניינתי לראות או לדעת את התוכן, | |||
|
|||
תגובות לאריה ולאריק: א- האקדמיה התחמקה מתשובה נכונה: שזו אינה שגיאה. ההפך זו העברית הנכונה בכתיב מלא. ב- מי שמסתמך על ''המקורות'' מתעלם מהעובדה כי רוב ''המקורות'' כתבו בעברית בכתיב חסר, שלא כמו בימינו, שהכתיב המלא הולך ומתמלא (מיותר להביא דוגמאות של הוספת י ). ג- גם אם המקורות לא כתבו כך, יש חשיבות ''לחדש'' ולכתוב כפי שנמשע בדיבור, כדי להבחין בין זכר לנקבה, כדי למנוע אי הבנות מצד השומע. ד- זה מוזר שהפמניסטיות הצליחו לסרס את העברית בלי יהיו לכך מתנגדים מצד הגברים... חזי | |||
_new_ |
לא התעניינתי לראות או לדעת את התוכן, | |||
|
|||
א - הָאָקָדֶמְיָה לֹא הֶחְלִיטָה שֶׁזּוֹ שְׁגִיאָה, כִּי לֹא הִתְכַּנְּסָה מְלִיאַת הָאָקָדֶמְיָה בִּשְׁבִיל לָדוּן בְּכָךְ. מִכָּךְ לֹא נוֹבֵעַ שֶׁזֶּה נָכוֹן. בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה אֲנִי יָכוֹל לִטְעֹן שֶׁבְּכַדּוּרֶגֶל חֻקִּי לְדַלֵּג עַל רֶגֶל אַחַת וְלִצְעֹק ''קוּקוּרִיקוּ'' כַּאֲשֶׁר עוֹבְרִים אֶת קַו הַמַּחֲצִית, כִּי הַהִתְאַחֲדוּת הַבֵּינְלְאֻמִּית לְכַדּוּרֶגֶל עוֹד לֹא מָצְאָה זְמַן לְהִתְכַּנֵּס וְלָדוּן בְּסוּגְיָה חִיּוּנִית זוֹ וּלְפַרְסֵם הַחְלָטָה מְחַיֶּבֶת בַּשְּׁאֵלָה הַגּוֹרָלִית הַאִם זֶה נוֹגֵד אֶת חֻקֵּי הַמִּשְׂחָק... ב - מִי שֶׁמִּסְתַּמֵּךְ עַל הַמְּקוֹרוֹת - יוֹדֵעַ שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא הַרְבֵּה דֻּגְמָאוֹת לְשִׁמּוּשִׁים חֲרִיגִים וְצוּרוֹת יוֹצְאוֹת דֹּפֶן. לֹא כָּל חֲרִיגָה צְרִיכָה לְהִנָּשֵׂא עַל נֵס וָדֶגֶל בְּרֹאשׁ חוּצוֹת. ג - אִם אַתָּה רוֹצֶה ''לְחַדֵּשׁ'' - זַבַּשְׁ''ךָ. אַל תִּתָּלֶה בָּאָקָדֶמְיָה לְשֵׁם כָּךְ. קִבַּלְתָּ הַנְחָיָה חַד-מַשְׁמָעִית לִכְתֹּב בְּלִי ה''א בַּסּוֹף. ד - יֵשׁ עוֹד שְׁלַל הֶבְדֵּלִים בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית. וְאִם כְּבָר בְּתֵאוֹרְיוֹת קוֹנְסְפִּירַצְיָה עָסְקִינַן, הֲרֵי שֶׁרֹב הַמִּסְמָכִים, הַחוֹזִים וְחוֹזְרֵי הַנְחָיוֹת לְמִינֵיהֶם כְּתוּבִים כִּבְרֵרַת מֶחְדָּל בִּלְשׁוֹן זָכָר דַּוְקָא, כַּאֲשֶׁר לְכָךְ נוֹסֶפֶת הֶעָרָה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לִשְׁנֵי הַמִּינִים. הִנֵּה מָצָאנוּ קוֹנְסְפִּירַצְיָה גַּבְרִית... | |||
_new_ |
אז מה קרה בסוף ברומן בינו לבין באשיר? | |||
|
|||
האם הם התחתנו ואימצו ילד? אלכס שטיגליץ | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |