|
יחסי צבא - שלטון בשיטות משטר שונות | |||
|
|||
מר מילשטיין הנכבד, השאלה הנשאלת היא, אם כך, האם ניתן להפריד בצ''ן כהגדרתך, בין מודלים דמוקרטיים למודלים אחרים שאינם דמוקרטיים? יש לשער שבמודל הלא דמוקרטי, אשר בו הרודן אינו אמור להציג מועמדותו בבחירות חדשות, לא מתקיים גם כל צורך בנסיון שכנוע ההמון, או הפעלת אמצעים מניפולטיביים של ממש כלפיו. לפיכך אמור כל רודן לקיים בקירבו אחדות בלתי סכיצופרנית, שפירושה בשטח הנה שרצונו הוא כוחו, כוחו הצבאי במקרה זה - אותו הוא יכול להשליט בכוח הזרוע על נתיניו, למעט אספקת לחם ושעשועים במינונים נכונים. שאלה זו מתייחסת בפירוש גם לתפקידו של הצבא בחברה מודרנית, דמוקרטית או לא דמוקרטית: האם ניתן לטעון כי לצבא פונקצייה דומה בשני מערכות שילטון שונות מסוג זה? האם גורלו של רודן דומה לגורל מנהיג מדינה נבחר, אשר מועמדותו של זה האחרון ומוגשת פעם אחר פעם לאישור ציבור הבוחרים? מכיוון שאינני חושב שזהו המיקרה, אינני חושב שניתן לבצע הכללות מסוג זה במונחי צ''ן, שפירושו העמדתן של שיטות פוליטיות שונות בקו השוואה אחיד. תפקידו של הצבא שונה בהחלט לשיטתי במבנה הדמוקרטי לתפקידו במבנה הדיקטטורי, היות ותפקידו במיקרה הדיקטטורי מסתכם בשמירת כוחו ו/או כוחה של השליט היחיד ו/או החונטה השלטת, תוך חיסולם והשתקתם של מתנגדים פוטנציאלים. אולי זהו ההסבר האפשרי לאחדות תפקידיו של הרודן בבמדינתו: הוא משמש על פי רוב כראש המדינה וראש המערכת הצבאית כאחת. הצבא במבנה הדמוקרטי המוכר לנו מהמערב אינו עוסק בתחום זה, ואינו דואג להשתיק מתנגדים רעיוניים ופוליטיים. זוהי הסיבה לבעיית ההשוואה בין משטרים שונים במהלך ההיסטוריה ויחסיהם כלפי כוחותיהם הצבאיים; לשיטתי השוואת יחסי צבאותיהן של בריה''מ, גרמניה הנאצית, רומא או אתונה אל המשטר במדינות/מעצמות עבר אלו, אינו דומה להשוואת יחסי הצבא והשילטון במישטרים דמוקרטיים מודרניים, כולל הישראלי שבחבורה. בברכה א. מאן | |||
_new_ |
מדינה היא ארגון בלתי טבעי שיש להגן עליו מבפנים | |||
|
|||
הפונקציה של צבא זהה במשטר דמוקרטי ובמשטר טוטליטרי: להגן על המדינה מפני אויבים פנימיים ומפני אויבים חיצוניים. מבחינת האויבים החיצוניים, אין שום הבדל בין משטר דמוקרטי ומשטר טוטליטרי. מבחינת האויבים הפנימיים המצב מסובך יותר, אך גם במקרה זה השוני לא רב. שכן, מדינה היא ארגון בלתי טבעי ורוב הפרטים מרגישים לא טוב במדינה. מכיוון שבציווילזיציה הנוכחית לא ניתן לחיות אלא במדינה, מבקשים הפרטים לשנות את המשטר ומקצתם מבקשים לעשות זאת בכוח, גם במדינות דמוקרטיות, ראה פרשת רצח רבין, רצח האחים קנדי, ופרשת המחתרת היהודית. תפקיד מערכת הביטחון הוא למנוע ולהרתיע גורמים אלה גם במדינה דמוקרטית וגם במדינה בלתי דמוקרטית. | |||
_new_ |
הבדלים בצורת ההגנה הפנימית | |||
|
|||
הפונקציה של הצבא אכן זהה בכל הכרוך להגנה מפני אויבים חיצוניים (1), אך לגבי אויבים פנימיים הדבר מורכב הרבה יותר; בחברות דמוקרטיות אין זה ה'צבא' שלוקח את תפקיד ההגנה הפנימי כנגד כוחות מהרסים פנימיים, כי אם המשטרה וכוחותיה השונים, כולל שירותי ביטחון שונים. כוחות שונים אלו עומדים תחת פיקוחו הישיר של מנהיג נבחר, ועומדים אף לביקורת ציבורית מתמדת (ראה פרשת קו 300). במדינה טוטאליטרית דבר זה אינו אפשרי, היות וה'צבא' ומשטרותיו השונות עומד תחת פיקוחו המוחלט של שליט בלתי נבחר, אשר מכוון אותם בהתאם לצרכיו ולרצונו, ללא כל ביקורת ציבורית אפשרית. גרוג מכך: רודן במדינה טוטאליטרית שכזו אוחז אף במספר משטרות ואירגונים צבאיים ופרה מיליטריים לשם נסיון הבטחת ואבטחת קיבוע שילטונו. נקודה נוספת: אינני יורד לסוף דעתך בקביעתך כי ''...המדינה היא ארגון בלתי טבעי ורוב הפרטים מרגישים לא טוב במדינה''. האם ניתן לבצע הכללה כה גורפת בנדון, או האם יש כלל פרמטרים ברורים ומקובלים למדידת 'שביעות רצונם' של פרטים בחברה נתונה? האם לא קיים גם במקרה זה הבדל של ממש בין נתינים הנתונים למרותה ולסמכותה של השיטה הדמוקרטית לבין אלו המצויים תחת שיטת שלטון אחרת? בברכה א. מאן (1) יש הגורסים כי דמוקרטיות אינן יוצאות למלחמות יזומות, אלא עוסקות במלחמות מגן בלבד. דעתי האישית במקרה זה מעורבת. אשמח לקבל גם בנקודה זו את חוות דעתך בנדון. | |||
_new_ |
''טבעי'' משמע: מובנה בגנים | |||
|
|||
הטיעון שלי שהמדינה היא ארגון בלתי טבעי מבוסס על כך שעד לפני כעשרת אלפים שנה חיו בני אדם במשך מליוני שנים בחבורות של כמה עשרות אנשים. סוג זה של חיים התקבע במבנה הגנטי האנושי. המהפכה החקלאית מלפני עשרת אלפים שנה הולידה את הכפרים, את הערים ואת המדינות. התפתחות זאת, בציוויליזציה שלנו, היא תוצאה של תרבות האדם,ותרבות זאת עומדת בסתירה למבנה הגנטי שלו, ולפיכך היא בלתי טבעית. | |||
_new_ |
שרידות | |||
|
|||
בהשילם את מעטפת ה''תרבות'' הלא ''טבעית'' כמה מנכבדי פורום זה יכולים לשרוד במצב ה''טבעי'' המותאם למבנה הגנטי שלהם. | |||
_new_ |
אז מה? | |||
|
|||
_new_ |
אז ככה | |||
|
|||
אז אולי מדינה היא ארגון לא פחות ''טבעי'' מן הארגון שיצר הפרא האציל. | |||
_new_ |
לא פרא ולא אציל | |||
|
|||
לא פרא ולא אציל אלא אדם ששרד תקופה ארוכה מאוד שבה הוא התפתח ליצור החי בחבורות של כמה עשרות ולא כמה מליונים. | |||
_new_ |
(ללא נושא) | |||
|
|||
וחזרה לטענתי המקורית אדם שלמד לחיות בחבורות של כמה מליונים איבד את היכולות והכישורים לשרוד בחבורות של עשרות ללא הטכנולוגיה שהוא משתמש בה ביום יום. שהיא רובה ככולה תוצר של אירגונים חברתיים של כמה מליונים. | |||
_new_ |
הטרגדיה האנושית | |||
|
|||
את צודקת! בוודאי שלא ניתן לחזור היום לחיים בחבורות קטנות. התנועה הקיבוצית נסתה לעשות זאת ונכשלה. מצד שני המערכות ההמוניות אינן מתאימות לצרכי האדם מן הטעמים הגנטיים שעליהם הצבעתי. המבוי הסתום הזה שאליו נקלע מין האדם הוא הטרגדיה האנושית בה' הידיעה. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |