|
איזה זכויות? זכות היא דבר הנרכש בעבודה קשה. והיהודים היושבים בציון לא הרוויחו את הזכות הזאת עד עתה. נהפוך הוא.
והטעות הפרויידנית שלך מסגירה את הנחת המבוקש אצלך:
''...הם יוכלו לבנות את העם הערבי שייברחו בו בגדה המזרחית של ארץ ישראל...''
מדוע להסתיר שבזמן שהינך מדבר על ''מדינה משל עצמם'' בירדן עבור הפלסטינים, מחשבותיך עסוקות בתכנון הטרנספר של ארבעה מליון התושבים הפלסטינים בשטחים. וכמו כל הגאונים של הטרנספר ה'מנומס', היית רוצה שהפלסטינים פשוט יברחו. כי אם ברחו הרי שאיש לא גירשם. כל האפולוגטיקה המאולצת של היהודים גונבי האדמות ביהודה ושומרון מבוססת על המאמץ הגדול למצוא דרך שתאפשר חיסול או גירוש התושבים הפלסטינים מבלי שישראל והיהודים שבה יוחזקו כאחראים לגירוש ולחיסול.
יש מספר דרכים להשיג את המטרה הלא מוסרית בעליל הזאת:
1. אפשר, כפי שעושה פרלמן, להוכיח שאין תוקף ליישות הפלסטינית. כאשר הוכחת חסרון היישות מקבילה לחיסול העם הפלסטיני. ומתחסד פרלמן כאחד שכלל אינו רואה את הקשר האנאלוגי בין חיסולה התיאורטי של היישות הפלסטינית לבין נתינת הרשיון לחיסול פיזי של הפלסטינים.
2. אפשר להוכיח באותות ובמופתים שכל הפשעים שנעשו על ידי יהודים בשטחים נגד הפלסטינים הם אשמתם של הפלסטינים - האשמת הקורבן כמתודה וותיקה לטיהור שרצים.
3. אפשר לטעון שכל מלחמה במזרח התיכון היא בגדר מלחמת הישרדות, ובזמן מלחמה אפשר ומותר הרי (לפחות לפי הקונצנזוס בישראל כיום ובאתר ארץ הצבי) להרוג באזרחים ללא הבחנה. העובדה שרבים הצהירו במפורש שהמלחמה האחרונה בעזה היתה בגדר נקמה בפלסטינים (ולא מלחמה נגד החמאס דווקא) משום מה נדחקה לשולי השיח הנוגע לטבח האזרחים שצה''ל ביצע בעזה.
יש פטנטים שונים המאפשרים לרצוח וגם לרשת. היהודים הישראלים אשר הפכו בשנים האחרונות לקבוצה די הומוגנית של עבריינים ורוצחים, מדעת ושלא מדעת, הפכו את הורשת הארץ מיושביה הפלסטינים - קריא: ניקוי אתני - לתעסוקה מלאה. |
רצחתם וגם ירשתם - יחי הקונצנזוס של הגנבים
