|
המאמר של ז'בוטינסקי | |||
|
|||
כָּל הִתְנַהֲלוּתוֹ שֶׁל זָ'בּוֹטִינְסְקִי מְבֻסֶּסֶת עַל הַהַכָּרָה, הַמְּפֹרֶשֶׁת אוֹ הַמִּשְׁתַּמַּעַת, שֶׁהָעָוֶל כְּנֶגֶד הָעָם הַיְּהוּדִי - כְּלוֹמַר הֶעְדֵּר מֻחְלָט שֶׁל הַגְדָּרָה עַצְמִית וּמוֹלֶדֶת, הוּא קָטָן לְאֵין-שִׁעוּר מֵהָעָוֶל שֶׁיִּגָּרֵם לְעַרְבִיֵּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אִם יִשָּׁלֵל מֵהֶם הַשִּׁלְטוֹן וּמַעֲמָד הָרֹב בָּאָרֶץ. אִלּוּ הָיָה בָּטוּחַ שֶׁמְּדֻבָּר בְּעַם עַצְמָאִי, שׁוֹנֶה וְנִפְרַד מֵעַמֵּי הַסְּבִיבָה, וְשֶׁאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא תַּמְצִית קִיּוּמוֹ - אֵין סָפֵק שֶׁכְּלִיבֶּרָל וְשׁוֹחֵר שָׁלוֹם הָיָה תָּר אַחֵר מָקוֹם אַחֵר לָעָם הַיְּהוּדִי. | |||
_new_ |
המאמר של ז'בוטינסקי | |||
|
|||
לא נכון. ז'בוטינסקי קבע מוסרית וצודקת (המוסר שלי הוא עליון) ולכן השאיפות המתחרות דינן להידחות. זו המשמעות של הציטוט הבא בהקשרו המלא: ''... אם הציונות היא מוסרית, כלומר צודקת, הרי יש להגשים את הצדק בלא להתחשב בהסכמתו או אי-הסכמתו של מי שהוא. ואם א', ב' או ג' רוצים להפריע בכוח להגשמת הצדק, משום שהם מוצאים אותו לבלתי-נוח בשבילם, הרי צריך להפריע להם בזה, ושוב בכוח. זוהי תורת המוסר; ואין שום מוסר אחר''. | |||
_new_ |
המאמר של ז'בוטינסקי | |||
|
|||
אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתַּסְכִּים, לְפָחוֹת, שֶׁזָ'בּוֹטִינְסְקִי מֵעוֹלָם לֹא הוֹצִיא מִפִּיו אֶת צֵרוּף הַמִּלִּים: ''עַם פָלַשְׂתִּינִי''. אִם רוֹצִים לְהַגְדִּיר עַם, אִם רוֹצִים לְהַגְדִּיר דְּבַר-מַה שֶׁהוּא, הֲרֵי שֶׁבָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ שֵׁם... וְאִם אֵין שֵׁם לְמַה שֶׁרוֹצִים לְהַגְדִּיר, סִימָן שֶׁהוּא אֵינֶנּוּ מֻגְדָּר. אֲפִלּוּ בִּמְגִלַּת הָעַצְמָאוּת, גַּם בַּפֶּרֶק שֶׁקּוֹרֵא לְשָׁלוֹם וּלְאַחֲוָה, נִקְרָאִים הַפָלַשְׂתִּינִים'' ''בְּנֵי הָעָם הָעֲרָבִי תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל'', כְּשֵׁם שֶׁיֵּשְׁנָם 'בְּנֵי הָעָם הָעֲרָבִי תּוֹשָׁבֵי מַמְלֶכֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן/סוּרְיָה' וְכֻלֵּי'. | |||
_new_ |
היה שם | |||
|
|||
השם חשוב אבל התוכן והמהות יותר חשובים ואם הם ישנם זה מספיק. אפשר להגדיר עם לפי התוכן והמהות גם ללא שם. חוץ מזה השם היה כבר קיים אז (1923). מגילת העצמאות היא מסמך עקרונות של מדינת ישראל שמעצם מהותו לא אמור לעסוק בהגדרת ישויות אחרות. | |||
_new_ |
היה שם | |||
|
|||
האם כבר מצאת מקורות המראים שההתיחסות לעם הפלשתיני לפני 1948 (או אפילו 1967) מתמקדת בתושבי עבר הירדן המערבי דוקא? לענ''ד, ז'בוטינסקי לא התכוון בהכרח לעם מסוים שקיים כבר בתקופתו, אלא לעם שיתגבש, לאחר שתקום מדינת ישראל בגבולות מגדרים, מהתושבים הערביים שבאותם גבולות. וסתם להבהרת עמדתי הפוליטית: אני ממש נגד הפיכת עבר הירדן המזרחי למדינה פלסטינאית. נכון להיום, לישראל יש אינטרס ברור בהמשך הרודנות של שושלת האשם בשטח זה. | |||
_new_ |
האם אתה מצאת? | |||
|
|||
_new_ |
היה שם | |||
|
|||
גַּם אִם נִתַּן לִמְצֹא אֶת צֵרוּף הַקֶּסֶם ''עַם פָלַשְׂתִּינִי'' לִפְנֵי 1923, לֹא תִּמְצָא אוֹתוֹ אֵצֶל זָ'בּוֹטִינְסְקִי וַהֲרֵי עָלָיו אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים. אִם תִּקְרָא שׁוּב אֶת הַצִּטּוּט שֶׁהֵבֵאתִי מֵהַמּוּסָר שֶׁל קִיר הַבַּרְזֶל: ''בְּהַשְׁוָאָה עִם הַשֶּׁטַח הַזֶּה, שֶׁבּוֹ הִתְיַשְּׁבוּ הָעֲרָבִים מִתּוֹךְ רַחֲבוּת, מְהַוָּה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל רַק הַחֵלֶק ה־170 מִמֶּנּוּ'' תִּרְאֶה שֶׁהוּא מִתְיַחֵס אֶל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּאֵל חֵלֶק זָעִיר מֵהַמֶּרְחָב הָעֲרָבִי הָעֲנָק, וְלֹא כְּאֶל אֶרֶץ ''פָלַשְׂתִּינִית''. זֶה מַה שֶׁמַּבְדִּיל בֵּין הַשְׁקָפָתוֹ לַהַשְׁקָפָה הָרוֹוַחַת בְּיָמֵינוּ, שֶׁמְּנַתֶּקֶת בְּאֹפֶן מְלָאכוּתִי (בֵּין אִם בִּתְמִימוּת וּבֵין אִם בְּהִתַּמְּמוּת) בֵּין אַרְצוֹת עָרַב לְ''אֶרֶץ פָלַשְׁתִין''. | |||
_new_ |
היה שם | |||
|
|||
ז'בוטינסקי מגדיר את העם הילידי הזה ונותן לו שם ערביי ארץ ישראל. אחרים שאולי ז'בוטינסקי לא הכיר קראו לו פלשתינאי. המאמר ''המוסר של קיר הברזל'' נכתב כדי להרחיב ולהסביר את רעיון המוסר שמוצג ב''על קיר הברזל''. גם במאמר השני הוא מתייחס לעם ילידי כחלק מקבוצת עמים באומרו ''הדמוקרטיה של ארץ ישראל גלומה בשתי קבוצות-עמים המקומית והמגורשת, והקבוצה השניה היא הגדולה שבהן''. בקטע שאתה מזכיר הוא מציין עמים אחרים שכלולים בקבוצה הראשונה ובעצם רומז שיש מספיק מקום לקלוט את 16 מיליון היהודים שקיימים בעולם ש''מחציתם חיים כעת חיי כלב נרדף ומחוסר בית,...''. לפי הבנתי הטיעון הזה הוא נוסף, מעשי, על הטיעון המוסרי השולט. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |