  
  
  
|
 |
|
||
  הצורך להכחיש |
|||
|
|||
וצופיה ממשיך לעשות את מה שהוא יודע, -להשמיץ כל עיתונאי המדווח על ההרוגים בעזה. נוצר דגם מעניין, המורה על צורך עצום בהכחשת עצם האירועים עצמם. כמעט כל מה שצופיה עשה בתגובותיו בשבוע האחרון היה להכחיש את הידיעות שהגיעו מעזה בכל יום, ולהשמיץ את המדווחים, והרשימה ארוכה. צורת הכתיבה הזאת מובילה למסקנה שהכותב החליט מראש שאינו מוכן לקבל את המידע המועבר על ידי המקורות השונים (מהטיימס ועד גלי צה''ל) ולכן משתמש הוא בזכות התגובה על מנת להשמיץ את המקורות, הקישורים, ומי שמפנה אליהם. נוצר מעין משחק אבסורדי שבו המידע ממשיך לזרום, ותוך זמן קצר לאחר אימותו בעיתונות הישראלית מופיע גם בארץ, אך ה'עין' צובר כובעים שעליו לאכול, כי עד עכשיו כמעט כל הידיעות שהבאתי ממקורות שונים התבררו כנכונות ומדויקות. את אמיתותן של ההשמצות הגזעניות של צופיה אי אפשר אפילו לנסות לבדוק היות והן פשוט דיעות קדומות ומכלילות: ביטויים כגון, ''הרצחנות הטבועה בגישתם'', מביישים את הכותב יותר מאשר את אלה שאליהם הם מכוונים. ובהערות גזעניות מסוג זה משתמש הצופיה כדי לחבר טענה דמגוגית מובהקת [קיראו לדוד שיוריד לו ציון]: ''אלדר מתעלם מהרצחנות הטבועה בגישתם ולכן הוא מקובל כמדווח ארועים מהשטח בלבד.'' וכל זה כדי לערער על אמיתות הקטעים שציטטתי מכתבה שנעשתה על שלומי אלדר. וצריך לקרוא את הקטעים כדי לראות עד כמה ההתנפלות של הציפציף עלי בתור ה'שליח' ועל שלומי אלדר בתור נושא הכתבה, טרדנית ומופרכת. ואפשר כמובן ללכת עוד שלב ולבדוק מדוע כל דיווח על הנפגעים בעזה מביא לצופיה את הסעיף. צופיה מגן על המוסר היהודי מכל משמר, הרי לא מתקבל על הדעת שיהודים יטבחו את תושבי עזה על נשותיהם וטפם. הצורך הזה להכחיש שקיימת בכלל אפשרות שצה''ל מצא עצמו מבצע פשעים נגד האנושות בעזה, הוא צורך קיומי עבור אנשים כמו צופיה. ואפשר להבין את זה. אך לעשות זאת באופן כה שיטתי - להשמיץ כל עיתון וכל עיתונאי המביאים ידיעה על ההרוגים בעזה - זה כבר חורג מגדר הצורך להדחיק ולהכחיש ידיעות מסוימות. זה כבר סימפטום של נוירוזה פתולוגית של ציבור שלם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הצורך להכחיש |
|||
|
|||
תגובה 127590 | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי