|
וממנפים עוולות שניגרמו פעם למטרת גרימת עוולות חדשות, תוך האמירה התמידית, הוא בחור טוב, אבל כבר אין לנו ברירה, חצינו מזמן את הרוביקון.
אני אוכל כל הזמן חרא, למשל בכל פנייה למוסד ממשלתי, עושים כלפי מעשים אבסורדים תוך התייחסות כאל חלאת אדם. מילא היחס, אבל היחס המבזה הוא גם האינדיקצייה שיקפחו את זכויות האזרח הבסיסיות ביותר שלי. כן, בביטוח לאומי דפקו אותי וחזק. מחלקת חנייה של העירייה דפקה אותי וחזק. כך גם בבית הדין לעניינים מקומיים. כך גם במנהל מקרקעי ישראל, במחלקת הטאבו. כך גם במשרד הפנים, והרשימה ארוכה ולא ניפסקת. כשאין קיפוח זכויות אלמנטרי תוך סיבוכים משונים וסחבת ענק, אז יש סתם ביזוי, כשמה שלאזרח ישראלי נימשך שעתיים בתור ו-3 דקות אצל הפקידה כדי להשיג, לי זה לבוא לשם 3 פעמים, תוך סרח עודף של יחס לא נעים. באנגליה למשל, ב-7 חודשי שהייה ב-1996 לא אכלתי פעם אחת מה שאני אוכל כאן כמה פעמים בשבוע ולעיתים ביום. |
לא נמאס לך לבכות כל החיים ''אכלו לי, שתו לי...'' ??
