|
אתה מערבב בין מלחמות, מאבקים אלימים או הפיכות על רקע רעיוני אידיאולוגי (כגון ההפיכה של קסטרו בקובה,ההפיכות כנגד המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה) לבין מלחמות שיחרור. מלחמות שחרור הם למעשה מלחמות קיום של עם,לאום או קבוצת אנשים המזדהה כלאום.
זה היה אופי הפעולות של ההגנה ושל המחתרת הצרפתית וגם אופי הפעולות של הפלשתינאיים.
בתוך מסגרת שלטונית דמוקרטית, הנותנת אפשרויות שוות לכל אחד להשפיע צריכה להיות מרות שמקובלת מרצון, אחרת אין בסיס דמוקרטי למשטר.
לא אני ולא דויד כתב (או אפילו חושב כך)כי המתנחלים הם גזענים שפלים,או תופסים שטחי מחייה. אלו דברים שאתה מייחס לנו שלא בצדק ולא ביושר.
ענין המרות מכה פעם לימין ופעם לשמאל.מי שמעקם את המרות כשהיא נוגעת אליו ימצא את עצמו במצב קשה כהצד השני יחרוג ממנה. |
תגובה לדוד ול-ע' גם יחד
