  
  
  
|
 |
|
||
  יצא מרצע מן השק? |
|||
|
|||
עוד הערה, ברשותך: האחיזה במקל משני קצותיו או בכל דרך אחרת, איננה אידאולוגיה. מדובר באסטרטגיה של דחיית הנתוק ככל האפשר, כאשר היישום הטקטי משתנה לפי נסיבות המקרה ולפי ההסטוריה של העימות. האידאולוגיה המסוימת הרלוונטית לעניינינו אין לה דבר עם המקל הזה, והיא: יישוב כל ארץ ישראל ביישובים יהודיים, בהחלת רבונות ממשלה יהודית על כולם. כפי שניתן להבין מיידית, שני חלקי המשפט הזה סותרים, לגמרי במקרה, בימינו אלה. במקרים כאלה, בסופו של דבר, או שהסתירה מיושבת, או שמתגלעת מחלקת בדבר סדר העדיפויות בין שני חלקי המשפט. אבל כל החולקים היו מעדיפים לדחות את ההכרעה הזו ככל האפשר. אפשר לומר, שהאחיזה בשני קצוות היא אסטרטגיה המיושמת במקרים רבים, ונובעת מאידאולוגיה כללית של דחיית עמותים, הנפוצה -בצדק או שלא בצדק - בתרבויות שאינן ששות אלי קרב. לי היא נראית די מתקבלת על הדעת, הרבה יותר ממו''מ עם סוריה ועם חמאס. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| האידיאולוגיה היא תנאי לאסטרטגיה |
|||
|
|||
מרגע שהכרזת מרד כבר לא מדובר בהגינות. בודאי שאת הבקשות של המורדים לא צריך לקבל. להיפך צריך לפעול בהתאם לאינטרס שנגדו פרץ המרד - המשמעות דיכויו של המרד. בודאי שלא צריך להודיע על צעדים ופעולות דיכוי מראש. האחיזה בשני קצוות לגיטימית משהו כאשר יש הסכמה בסיסית ויש גבולות וקוים אדומים. למורדים אין זכות לאחוז בשניהם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי