|
ערביי ישראל נשענים על 3 יסודות שונים. ואכתוב את זה בקצרה כדי לא לרגש אותך עד אכזבה:
1. שארית העמים שנספחו לכיבוש הרומי והביזנטי: יוונים, צידונים, מצרים ושאר ספחים שנדדו בעולם הקדום ונשארו בארץ. במאה הראשונה לספירה היו כ-7 מיליון יהודים בארץ ובתפוצות. בארץ היו כ-4-5 מיליון. במלחמות ובעימותים עם הרומאים נהרגו כמיליון וחצי - שני מיליון יהודים עד לאחר מרד בר כוכבא. מהנותרים הוגלו לפרובינציות הרומאים יותר ממיליון בני אדם. לוחמים ומורדים שנתפסו ולא הוצאו להורג הוגלו ובני משפחותיהם אחרים. יש לנו תיעוד על שיהודים מילאו תפקידים בצבא העזר של הרומאים בפרובינקיות כמו בהונגריה, דרום גרמניה, ספרד, צרפת, בריטניה של היום. רבים הנו קהילות באיטליה של היום ובצפון אפריקה. היתה גם הגירה מארץ ישראל ואליה של משפחות יהודיות.
כלומר, הבסיס המקומי למוסלמים הוא הישוה הנוצרי בארץ שרק חלקו הקטן היו יהודים שהתנצרו. רוב היהודים דבק ביהדות, משניות, תלמוד, סנהדרין, נשיאות.
בין הערבים יש גם כמה משפחות שמוצאן יהודי אבל אין כמובן רישומים ברורים של מי זה מי. ישנן מסורות אבל לא מתועדות הנשענות על סיפורים שעברו מדור לדור וכל דור הוסיף או הוריד קצת פילפל. היום נהוג להצביע על שתי חמולות בגליל התחתון ועל שבט יושב מערות בדרום הר חברון כבעלי זיקה לישוב היהודי. לא צריך לציין שהללו אינם יהודים ואינם נחשבים ליהודים ובכל מקרה אינם מייצגים את הנרטיב הערבי הפלסטיני. לאוכלוסיה זו נוספו צלבנים בלונדינים ועולי רגל נוצרים מאירופה שנותרו בארץ וספגו את אוירהּ. רובם אומנם נוצרים, אבל הם התערבבו גם במוסלמים.
(הישוב היהודי הגדול שהיה כאן בארץ הלך ונמוג כבר במאה ה-5 וביטול הסנהדרין סימל אותו. עיקר היהודים נטשו לבבל, אלכסנדריה, איטליה, קרתגו. מאוחר יותר נדדו לספרד. היהודים שנותרו המשיכו לצד המוסלמים, ואנחנו פוגשים את הקהילות היהודיות כאן עם פלישטת הצלבנים ולחימת היהודים לצד המוסלמים. יהודים ומוסלמים נסוגו לשולי ארץ ישראל וחלקם גם יצא ועזר לקהילות במרחב. רק מעטים יחסית נותרו בכמה נקודות בארץ. יהודים ומוסלמים חזרו לקראת החצי השני של המאה ה-12 ומאז אנחנו נוכחים בקהילות יהודיות בערים המרכזיות כמו ירושלים, חברון, טבריה, צפת, עכו, עזה ועוד.).
2. ערבים נוואדים, בדואים - הבדואים היו ה''מוניות'' של המזרח הקדום. הם נעו ממקום למקום אחר מרעה לעדריהם. אבל עיקר הגיע מסעודיה עם הכיבוש המוסלמי ב-629. אז הגיע מאסה גדולה של בדואים שנדבקה למרחבי ארץ ישראל, סוריה ומצרים ונותרה מאז להסתובב במרחב. רק בסוף המאה ה-19 התחילו הבדואים להיצמד למקומות בהם מצאו פתרונות קיום נוחים. היום הם פרוסים מצפון הנגב דרך יו''ש ועד הגליל.
3. מהגרים מוסלמים - עיקר המאסה של הישוב הפלסטיני היום הגיע מסוף המאה ה-19 ובעיקר עם ראשית המאה ה-20. יותר שהם הגיעו לכאן בגלל התעודדות הציונות, הם עזבו, נטשו או ברחו מהמקומות בהם הם גרו לכל אורך ההיסטוריה בשל סיכסוכי שלטון ובעלות על קרקע שהתעוררו עם תחילת רוח הלאומיות שנשבה בעולם המוסלמי. אם ב-1840 המצרים הביאו סודאנים לעזה, אשקלון, רמלה ויפו כדי שישרתו את השלטון המצרי שנמשך כאן כעשר שנים, הרי שבתחילת המאה ה-20 היגרו ערבים מעיראק (של היום), ירדן (של היום) וסוריה (של היום) ומצרים בשל הזעזועים החברתיים-פוליטיים שנוצרו עם הכיבוש הבריטי והצרפתי והקמת הממלכות הערביות. מסרביה, אלבניה ובוסניה היגרו לכאן כמה חמולות בשל רדיפות בארצן. אפילו מהודי הגיעו לכאן כמה חמולות מוסלמיות. גם ממרוקו. איראן. סוריה. קווקז. ועוד. עד היום אנחנו מבחינים בשוני בלבוש, בשפה ובמנהגים מסורתיים של קהילות המוסלמים.
ב.
בעקרון, בעמי אירופה השונים בהן היו קהילות יהודיות גדולות יש הרבה יותר ולאין שיעור ''דם יהודי'' מאשר בערביי ארץ ישראל. אין זה הופך את אותם חלקים של עמי אירופה ליהודים, או לחילופין לא נותן שום זכות פוליטית - לאומית ליהודים באירופה. צריכים בכל זאת לשמור על פרופורציה. |
ע. מישקובּיץ': אין חשש שערביי ארץ ישראל הם ממוצא יהודי
