|
ושונאים רמיסת אדם לשמה, בחסות הנאו ליברליזם שמאחורי רטוריקה יפה מעודד ספקולנטיות פיננסית. אליעזר פישמן שהימר על הלירה הטורקית (וכשל והיכשיל) אינו בדיוק קפיטליסטים יוצרים מסוג ג'והן גאלט, דאגני מקטאגארט, פרנסיסקו ד'אקונייה או מסוג ארכיטקט גאוני אינדיוידואליסט כהאווארד רוארק, גיבורי ספריה של איין ראנד. למעשה הפילוסופיה היפה הזאת של יצרנות מדוקלמת כיום על ידי כל טפיל שמוזרמים אליו כספי מדינה, על ידי כל ספקולנט נדל''ן.
אורי מילשטיין ידידי כתב, כי נביאי ישראל הגדולים, ברגישותם לעוולות וברדיפתם אחר הצדק, היו אנשי שמאל.
הרי כל קרנף ומסואב נוקט כיום ברטוריקה ימנית לחפות על עשיית כסף ולא במשפט, ועל אי מיומנות מיקצועית, שכה מתפשטת בישראל כיום. הרי מרמים אותך בכל מקום, ''עבודה עם הפה'' ונוכלות ''לפי העין'' היא מכת מדינה כיום, ולמה תליני על אנשי שמאל שמנסים לשמר אלמנטים בונים כאן?
רק משום שכותבי ימין בעיתונות ימין, שרבים מהם הם אנשי שמאל לשעבר מהסוג הגרוע שהתברג בעיתוני ימין בשנות ה-90 לאחר שחש איפוא נימצא הכסף, עוסקים בתעמולת שקרים ומקנים לך מושגים לא נכונים? |
תמרה, רבים מאנשי השמאל מחפשים צדק חברתי
