|
|
|||
איני מבין איך הגעת למסקנה כי הגבתי על תגובתך לרב אליצור סגל? האם כתוב שם ''בתגובה ליוסלה''? אני הגבתי ישירות למאמר של סגל ולא לתגובתך שעד לרגע זה טרם קראתי אותה. | |||
_new_ |
[•] | |||
|
|||
[•]... עדיין עלי לשאול, איזו מין תגובה זו למאמר? מה ההקשר? | |||
_new_ |
תגובה | |||
|
|||
אליצור סגל התלבט ועדיין מתלבט בשאלה מאוד פרוזאית. מה משדרת לנו, הגברים, בחורה יפה במכנסיים קצרות המנפנפת בידה במקום בודד בעת נסיעתנו באוטו לבד? האם זה תמים? ואם כן, איך יפרשו זאת אחרים? מאחר ואיננו יודעים את האמת,הרי הכל מתחיל ונגמר בתוך הראש שלנו. הרי ישנו הסיפור הידוע על הרפתן שקם השכם בבוקר לחלוב את פרתו ופתאום באמצע היה צריך להטיל את מימיו ולכן הלך הצידה, במקרה מאחורי הפרה, השיל מכנסיו ובעת שהטיל את מימיו נופנפה הפרה בזנבה וברגע זה יצאה אשתו מהבית ומה ראתה? את בעלה מאחורי הפרה,מכנסיו מורדים וזנב הפרה באויר. כל מה שהבינה מהמחזה שנגלה לעיניה היה בראש שלה בלבד. | |||
_new_ |
תגובה | |||
|
|||
אם אתה עובר ליד ביתי ורואה שהדלת פתוחה - אתה עשוי לחשוב שאני מעודד אותך להכנס אלי בלי לדפוק. זה הכל בראש שלך, כמובן. אבל העובדה שהבית פרוץ - היא עובדה מוצקה. את אליצור לא מטרידה כלל השאלה מה הבחורה מנסה לשדר לו, אם בכלל. אפילו לא הקודים שהאפנה הזו מייצגת במקור. מטריד אותו עצם הישיבה קרוב לפרוצה. | |||
_new_ |
תגובה | |||
|
|||
אם מטריד את אליצור עצם הישיבה קרוב לפרוצה-שלא יעצור. עצם השימוש במונח פרוצה זה משהו בראש שלך ולא במציאות,כי הרי לא ראית ואינך מכיר את הבחורה. לפי ההתלבטויות של אליצור התרשמתי שמצוקתו היא מה יגידו? וזה בהחלט משהו בראש שלו. | |||
_new_ |
תגובה | |||
|
|||
אינני מבין את פילפוליך. אם אליצור חושב שהיא פרוצה, אז בעיניו היא פרוצה. ברור שזה בעיניו ולאו דווקא במציאות. אבל זה אמור לגבי כל בן אדם אחר בכל סיטואציה שהיא. כשאתה מסתכל על אדם, אישה, מכונית, חפץ מיד אתה מתרשם לחיוב או לשלילה ומגדיר את האובייקט לפי המונחים המקובלים לאותו אובייקט. זה לא חטא, זה רק טיבעי. לכן אין שום דבר חדש באמירתך: ''וזה בהחלט משהו בראש שלו''. מכאן שלפחות אנחנו יכולים להסיק שאתה חושב שיש לו ראש. וזו כבר התקדמות. | |||
_new_ |
צמד קשקשנים | |||
|
|||
אליצור כלל לא כתב שהיא פרוצה או חשודה בפריצות או נראית כפרוצה זה הכל בראש שלכם | |||
_new_ |
תגובה | |||
|
|||
יש לציין שגם לך יש ראש וזו כבר התקדמות רבה. אליצור לא טען שהבחורה פרוצה. זו בעיה בהבנה שלך. המתקרא ''אבנרש'' טען זאת וזה ההבדל גדול בינו לבין אליצור סגל. זה כמו ההבדל בין מסמר חדש למסמר דפוק. | |||
_new_ |
תגובה | |||
|
|||
כדאי רק לציין, שכשאבנרש (עבדך הנאמן) ''טען זאת'', הוא התכוון לעובדה ולא לפרשנות - גם אני אינני מכיר את הבחורה, ויודע שלא כל אחת שהולכת בלבוש מינימלי גם מתכוונת להזמין לקוחות. אם תטרחו לקרוא את תגובתי לעיל, תראו הקבלה נחמדה בין בית לבין בן-אדם. אין ללבוש קשר הכרחי להתנהגות, אך עדיין יש לו תכונות משל עצמו. ולמי שעדיין מתקשה: ''פריצות'' = ''פתיחות רבה מאד''. | |||
_new_ |
תגובה | |||
|
|||
קשה לעבור מהמאה ה-19 ישירות למאה ה-21. אני יכול להבין זאת. | |||
_new_ |
תגובה | |||
|
|||
בטח, המאה ה-20 היתה קשה מאוד. ימנמנים לא מבינים את זה. | |||
_new_ |
מתפתל ומתפלפל... כרגיל..... | |||
|
|||
_new_ |
איזו *מין* בעיה? הכותרת: ''לקחת?''.''לקחת'' בגימטריה = זין | |||
|
|||
''לקחת'' - ל=3 ק=1 ח=8 ת=4 הסכום= 16 שזה 7 שזה ''זין'' דומה שהאל עצמו מגלה לנו כאן מה פשרם האמיתי של ההרהורים ההילכתיים החסודים של הרב, ואולי, מה באמת ארע כאן. האל - צור תמים פועלו - ואמת משפטו. לקחת מה? | |||
_new_ |
הכותרת ''לקחת או לא לקחת'' הם גם 7 בגימטריה | |||
|
|||
לקחת או לקחת = 7 7 7 זאת בדומה ל 6 6 6 שזו המהות כאן, שטניות הכרוכה כנראה בזימה. האם יש בנוסף גם קשר בין גניבת קרקעות וזימה? ככאן גם כאן הדיבור החסוד משמש את תאוות הגזילה כמו גם תאוות *לקיחת* התשמיש הקל והזמין. והרי ב-2 המקרים יש שטניות. אבל הרי הכותרת שאלוהים, אל הצדק והמשפט (''כל דברו במשפט'') היטה את יד הרב לכתוב היא: לקחת או לא לקחת? 7 7 4 7 אלא שה-4 יוצר החזריות (רפלקסיביות) בהשיבו אותנו למספר 7. שהרי סך 7 7 7 זה 21 . אבל תוספת ה-4 (במלה ''לא'') שוב מייצרת את הסכום 7. יוצא שכותרתו של הרב, מילת המפתח ''לקחת'' והמשפט כולו, כולם עומדים בסימן ''זין''. ראו איך משפט האל לגבי מר סגל מתקיים כאן. אם המהות היא 7, הרי המשפט האמיתי (שהרב ניסה להסתיר בפנינו, אך לא היצליח להסתיר בפני האל, בוחן כליות ולב), המשפט האמיתי שהאל מביא לנו כאן מדבריו הוא לקחת או לקחת 7 7 7 . ה- 4 משמש רק להחזריות ואין לו מעמד עצמאי במשפט. כלומר, לא היתה כאן כל התלבטות של הרב, והנימה ברוח ההמלט ''לקחת או לא לקחת'' (להיות או לא להיות - המלט) הוא ככל העולה כאן זיוף בלבד. מה שעמד בפני הרב זה ''לקחת או לקחת''.. לפי הגימטריה. האל חותם את דברו האמיתי בחותמת כפולה ומשולשת. | |||
_new_ |
הכותרת ''לקחת או לא לקחת'' הם גם 7 בגימטריה | |||
|
|||
ובעניין שאלתך, ''האם יש בנוסף גם קשר בין גניבת קרקעות וזימה?'' ובכן, עובדי האלילים, המקריבים לבעל קורבנות, - המונח 'בעל' בא כנראה מ'בעילה' במובן של 'husbandry', במובן של 'בעל הרכוש', ובכך מחזק את התוכן המיני של הגדרת עבודת האלילים. גם בקשר ליחסי אלוהים והעם היהודי לא חסרים מונחים של מיניות או של יחסי אישות בכתובים, אך די ברור שהכוונה היא ליצור הבחנה ברורה בין ה'ארציות' והגשמיות של עובדי העבודה הזרה, וישראל. גם התיאורים של זנות והזנייה במקרא משתמשים בדימויים של הנוף הטבעי. -'על כל גבעה ותחת כל עץ רענן' (או משהו כזה). הקרקע או האדמה יכולים לשמש כמונחים בתיאור ההזנייה של ישראל, אך הם מופיעים גם בתיאור הקשר האמיץ שבין העם לאלוהיו. נראה לי שמה שנותן לשימוש במונחים של אדמה וקרקע את משמעותם בכל מקרה זו ראיית האדמה כרחם נשית קוסמית שבועלים אותה בכל מקרה, והמשמעות של הבעילה לטוב או לרע נובעת מהכוונה של הבועל. לכן, אם הבועל את הארץ עושה זאת ממניעים לא כשרים - לצרכיו האישיים או מתוך דיעות קדומות - אז ה'בעילה' שטנית במשמעותה, ואם הבועל את הארץ עושה זאת בתום לב (מתוך אהבה) אז הבעילה מקבלת משמעות של טוהר והתחדשות (יצירת חיים חדשים). במקרה של המתנחלים, החל מאנשי גוש אמונים בשנות השבעים, העלייה על הקרקע ביהודה ושומרון תמיד היה לה אופי של אינוס ולא של אהבה, למרות שלמראית העין חשבו אנשי הגוש שמעשה ההתנחלות היה כשר ואף מצווה. הם לקחו את מצוות יישוב הארץ באופן מילולי, וסירבו לראות את ההקשר הפוליטי-מדיני שהאיר את מעשה ההתנחלות כבר אז באור שלילי ביותר. הם למעשה ניתקו את המפעל הציוני-יהודי מהבסיס הפוליטי-מדיני שלו בכך שכפו ברגע קריטי את דעתם המדינית על רוב הציבור הישראלי (והפלסטיני). זה היה רגע ה'אינוס'. ודימוי אינוס הקרקע עצמה נגזר מהיחסים באינוס שניכפו על הציבור של שתי האומות במזרח התיכון. באופן פרדוקסלי אולי, נוצר כאן היפוך מוזר, כאשר היחס לקרקע של ארץ ישראל, אשר הוא כביכול ה'מטרה' של המתנחלים, הופך לנגזרת של היחסים בין המיעוט המשיחי בישראל לבין כלל האוכלוסיה היהודית (והאוכלוסיה הפלסטינית). וזה מראה באופן ברור כיצד ההפרה של כללי היחס שבין אדם לחברו ביהדות, גורמת לשיבוש (או 'קרימינליזציה') של היחס לאדמה ולארץ. והאקט של האינוס שעומד במרכז העניין הוא דווקא אקט של אינוס אינטלקטואלי-פוליטי ולא פיזי. זה גם מדגים את המימד הרוחני ביהדות, אשר בה יחס האהבה, חייב להיות נגזר מהיחס הרוחני. גם בעניינים הנוגעים לאדמה ולבעלות עליה. את זה הרבנים המתנחלים שכחו. | |||
_new_ |
הכותרת ''לקחת או לא לקחת'' הם גם 7 בגימטריה | |||
|
|||
הקשר 'בין גניבת קרקעות לזימה' הוא אם כך קשר לא ישיר: ה'זימה' באה לידי ביטוי באינוס דעת הציבור, וביצירת האפיק העברייני שבמהלכו גם נגנבות הקרקעות. תרשים הזרימה הוא מכיוון האינוס האינטלקטואלי (גניבת הדעת) אל גניבת הקרקעות הגשמית. | |||
_new_ |
קולע וחכם. רוח האלוהים הקדושה דומה ושרתה עליך בזמן הכתיבה | |||
|
|||
_new_ |
שרון ידידי, אתה ממש חזק במספרים | |||
|
|||
אני תקווה שאתה עושה בהם גם שימוש לעצמך. | |||
_new_ |
איזו *מין* בעיה? הכותרת: ''לקחת?''.''לקחת'' בגימטריה = זין | |||
|
|||
גם אל נא תשכח, בעניין ה'לקיחה' 'ה' נתן, וה' לקח. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |