סירוס או הכחדה

מה זה?

(נכתב בתשובה לדוד סיון, 06/04/08 21:36)

הטעות העיקרית

ע.צופיה (יום ראשון, 06/04/2008 שעה 22:00)
בתשובה לדוד סיון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

א. מימד הזמן: אין משמעות למימד הזמן. אם אתה מקבל את ההנחה שהתרבות המין האנושי כפי שהיא מתקיימת בעשרות אלפי השנים האחרונות תביא בסופו של דבר להכחדתו,הרי מה זה משנה אם זה יקרה בעוד 200 שנה,2000 שנה או 22000 שנה. הכל זה פסיק בהיסטוריה האנושית ולכן יש להתחיל את אמצעי המניעה מהיום.
ב. מה שאני הצעתי, רק בשביל להתחיל להפנים את זה ,האדם זקוק לעשרות שנים,שלא לדבר על הביצוע המעשי.
ג. אני מתייחס ליקום ולא רק לכדור הארץ. הרי מעשי ידי האדם כבר משוטטים בחלל.
ד. הנקודה שבה אנו נאבד שליטה על מהלכי הטבע ,יתכן שהיא כבר ארעה ויתכן שעדיין לא. תמיד נדע אותה (במידה ותהיה לנו ההזדמנות) בדיעבד.
לכ ן אין לנו זמן.צריך להתחיל להתארגן כבר מחר בבוקר.
ה.שיפורים טכנולוגיים יכולים לתת לאנושות עוד מרווח של זמן.אך לא נצח.

_new_

ובכל זאת

דוד סיון (יום שני, 07/04/2008 שעה 5:07)
בתשובה לע.צופיה

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

1. יש הבדל גדול בין 200, או 22 אלף וזו הנקודה העיקרית של טענתי. הרי מימד הזמן הזה קובע באיזה קצב על האנושות לפעול כדי למנוע את ההכחדה; באיזה קצב לעבור למגורים רבי קומות; באיזה קצב לצמצם את מספר הכבישים; באיזה קצב על האנושות ללמוד (סעיף ב').

2. שליטה על מהלכי הטבע מעולם לא היתה לאדם כך שאין לו מה לאבד. מצד שני שיפורים טכנולוגיים עשויים לשפר את המצב בהקשר הזה. שיפורים טכנולוגיים עשויים להרחיק את נקודת ההכחדה.

3. 22,000 שנים זה לא פסיק כאשר חושבים על הזמן שנותר עד ההכחדה (אפשרות למנוע אותה) - יש משמעות ממשית לזמן.

4. בכל מקרה זה נכון שצריך להתארגן ולחשוב על מה נחוץ לעשות.

_new_

ובכל זאת

ע.צופיה (יום שני, 07/04/2008 שעה 6:52)
בתשובה לדוד סיון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

במבט קצר-טווח,יש משמעות רבה למאתיים שנה או ל-‏2000 שנה.
אך בממדי הזמן של הטבע או היקום ,מספרים אלו הם חסרי משמעות.
אין ספק שטכנולוגיה נכונה תתן לאדם שנים נוספות. אך היא לא תבטיח לו נצח.
בניגוד לבעלי חיים אחרים בעולם שמסתגלים לטבע,האדם מנסה ל''שעבד'' את הטבע לצרכיו.כמעט כל ''אוצר טבע'' המצוי על פני האדמה מנוצל על ידי האדם,באופן שהוא משנה את צורתו ומרקמו הטבעי לצרכיו ומחזירו לטבע שונה ממה שנטל אותו. האם איך בזה שליטה על מהלכי הטבע בזעיר אנפין?
מנגד,עצם קיומו של האדם תלוי בכך. אז איפוא ''דרך הביינים'' שתבטיח ש''אוצרות'', אלו לא יסתיימו יום אחד?

_new_

דרך ביניים

דוד סיון (יום שני, 07/04/2008 שעה 8:08)
בתשובה לע.צופיה

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יש ודאי דרך או דרכי ביניים. הצעד הראשון הוא בהכרה שהעולם (כדור הארץ מספק מקום מוגבל). הצעד השני מתחיל בניתוח אמין של נתוני המציאות כדי לקבל הערכה אמינה מתי ובאיזה תנאים נגיע לנקודת האל-חזור (ההכחדה). הצעד הזה כולל התייחסות לזמן ולטכנולוגיה. כאן יתכן, אולי, שאפשר לחשוב שהיקום כולו מציע פתרון ''ארוך טווח'' שמרחיק מאד את נקודת ההכחדה.

לשאלה אם טווח הזמן הוא 200 שנה, 2,000 שנה או 22,000 אלף שנים יש משמעות מבחינת האנושות.

_new_

דרך ביניים

ע.צופיה (יום שני, 07/04/2008 שעה 8:42)
בתשובה לדוד סיון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הרי זה מה שכתבתי במאמר.
האדם ב''תבניתו'' הנוכחית קיים כ 1-2 מיליוני שנה. באם לא ישנה את ''דרכיו'' הוא לא יאריך ימים במושגי זמן של אלפי ועשרות אלפי שנים ,לא המושגים של חיי אדם בודד.

_new_

דרך ביניים

אריה עירן (יום שני, 07/04/2008 שעה 9:08)
בתשובה לדוד סיון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אחת ההערכות היא שהתחממות האקלים תגרום להמסת קרח גדולה . התרחשות כזו תגביה את מים הים / האוקיאנוס , התחממות זאת תמנע מים מהתושבים סביב ההימליה האלפים , הפירנאים , האנדים , הרוקי ורכסים אחרים שיש בהם קרח או שלג . התחממות זו תגרום להתרחבות האיזורים המדבריים . התחממות זו יכולה לגרום לפריצת מים מתוקים מקנדה לאטלנטי ולעצור את זרם הגולף . דבר שייגרום למהפך ושלג וקרחונים יכסו את צפון אירופה וצפון אמריקה .
ייתכן שהזמן הוא 50 שנה . זה מעט מאד , במיוחד כאשר בסין והודו יש תנופה של כלכלה מתעצמת ורמת חיים , צריכה וזיהום בעליה .

_new_