|
דוד ידידי, אני הייתי שם בעשייה. אני יודע מה היו הצפיות שלנו מן השלום הזה. וכולנו יודעים היטב מה קרה מאז. האמן לי, אם האמריקנים לא היו מעורבים במתן השוחד הכלכלי למצרים שלושה מיליארד דולר, זה לא היה מחזיק מעמד.
אני מחזיר אותך למאמר שלי ''חמורו של סאדאת''. חשיבותו של המאמר בזה שהוא מראה לך את אופן החשיבה המצרית, מול הבצוע. במשך שנים מצרים, מזרימה נשק ותחמושת לרצועת עזה, כדי להזיק לנו - ללא טביעת אצבעות שלהם כמובן.
התוצאה של אתמול הפתיעה אותם.אבל אל דאגה, הם יאלצו אותנו לקבל את האחריות על רצועת עזה.
אתה זוכר בוודאי שלמחרת החתימה על הסכם אוסלו, עראפאת הצהיר בדרום אפריקה שהוא חולם על שחרור ירושלים. כאשר שאלו את פרס לתגובה, הוא השיב: וכי אני יכול להיות אחראי על החלומות של עראפאת? האם אני יכול לומר לו להפסיק לחלום ? והמציאות הוכיחה מאוחר יותר מה גרם החלום של עראפאת.
אז אנחנו לא צריכים לטמון את ראשנו בחול. צריך לראות את המציאות. |
לכן כתבתי בכותרת: לשמעון
