|
יש הבדל גדול בין עזה ויהודה ושומרון, לבין רמת הגולן. החלת החוק הישראלי על רמת הגולן היא למעשה ספוח. להזכירך, כי היו הרבה שלחצו שישראל תחיל את המשפט הישראלי על יהטודה ושומרון, אבל כל ממשלות ישראל נמנעו מלעשות זאת.
היו בזמנו כאלה, בין אלה שלחצו לספח את יהודה ושומרון, שטענו עי עצם ההסכמה של ישראל לאפשר לתושבי השטחים לפנות אל בג''צ בתלונה נגד ממשלת ישראל, כמוה כספוח. אבל היה זה היועץ המשפטי לממשלה, מאיר שמגר, שהגן על האפשרות הזו באומרו: הגישה של תושבי השטחים לבג''צ היא למעשה בקורת על צה''ל שינהג בהתאם לסטנדרטים של ישראל, וימנע מצה''ל את האפשרות להשתולל כצבא כובש.
גם לפני 1967 היה הבדל במעמד המשפטי בין רצועת עזה שהוחזקה על ידי המצרים לבין יהודה ושומרון שהוחזקו על ידי ירדן. בהסכם בין אונר''א לבין ממלכת ירדן, האחרונה לא צוינה ככח כובש, אלא כמדינה המארחת את אונר''א. בעוד שבהסכם בין אונר''א לבין ממשלת מצרים נקבע שם כי אונר''א תפעל ברצועת עזה בחסות המעצמה הכובשת. וההבדל נבע מן העובדה, שירדן ספחה את יהודה ושומרון, ואילו מצרים לא רצתה במכוון לקבל בעלות על השטח.
לכן ניתן לסכם כי החלת החוק היא למעשה ספוח. גם בדיוני הכנסת נאמר לא פעם שממשלת ישראל אינה יכולה לוותר על רמת הגולן מבלי שהדבר יאושר בכנסת ברוב של 61 ח''כים. |
עמיש, אתה טועה ביחס למעמד השטחים
