| צורך כלשהו. הלא כן ? בלי להגדיר כרגע מהו אותו צורך - יש לצאת מתוך הנחה שהצורך הזה מקנן, במידה כזו או אחרת, בכל אחד מאיתנו. ואם כך הוא הדבר - כל אחד מקדש את ה''אלוהים'' שלו ובסה''כ כל הנחלים זורמים לים. כלומר גם דבר שאיננו דת (כמו למשל דמוקרטיה) יכול בנסיבות מסויימות לעטות על עצמו סממנים כאילו דתיים - לרבות החנקת ביקורת - כדי לשגשג ולהנציח עצמו. אכן, דמוקרטיה במהותה היא בעד ביקורת וכל הדברים היפים האלה. אבל כשמגיעים ליום יום מתברר שגדולי הדמוקרטים הם אפיפיורים לא קטנים. ואם הם נוהגים כאפיפיורים - סימן שזו דרכם לשרוד. |