| לדעתי אתה רק מתיימר להילחם בשחיתות וכדי לנצח אותה וירטואלית, אתה טורח קודם כל להאדיה. ולכאורה, כש''תנצח'' אלכסנדר מוקדון, ג'ינגיס חאן ונאפוליאון ייראו גמדים לידך, ביניך בלבד. זוהי תופעה פסיכולוגית ידועה שלא ארחיב כאן בתיאורה.
אבהיר כאן למה כוונתי העניינית. הינה ביטויי הגזמה בכוונה תחילה לדוגמה: א. ''השחיתות הפכה לנורמה ביריונית במצב נחושה.'' ועל מה אתה כועס? על כמה עיתונאים שומרי ה''מלך'' שמזהמים את מקצועם. אז למה אתה פורץ בהאשמה כללית, חסרת תוכן וכיוון? למה להאשים את כולם, כאשר אתה יודע שהרוב רובם של הכולם לא מאמינים לעיתונאי החצר האלה!
מה קרה בשנות ה-80 שאתה נתקע דווקא בהם? קרה לך משהו אישי?
לכן השימוש במשפט ''השחיתות כאיום אסטרטגי מרכזי על ישראל. הרס הרקמה החברתית'' הוא משפט ריק. אתה כאילו קובע שיש שחיתות ושישראל נהרסת. אינני יודעת אם לצחוק או לבכות. שהרי מה עניין לך בישראל? מבחינתך היא יכולה ללכת לעזאזל. אלא שאתה מנצל דברים וביטויים שאענם מייצגים אותך, כדי לתקוף אותם עצמם במסווה של אחד שאיכפת, ולמעשה של אחד שחוגג על החשחיתות לכאורה. אתה מחזיק את המקל משני הצדדים.
מדד השחיתות בישראל עלה בשנים האחרונות. אבל האם הוא באמת מבטא שחיתות של מערכות ושם אישים בהיקפים גדולים כך כך? לא ולא! רוב רובן של המערכות הציבוריות הן מערכות תקינות ובודדים מושחתים בהן אינם משקפים את אופיין.
קווה שהמשטרה תגבש במהירה מספיק עדויות כדי להגיש כתב אישום לאולמרט שיצטרך להתפטר מיד מתפקידו בזמן כמה שיותר קרוב, כדי שנוכל ללכת לבחירות מוקדמות. |