  
  
  
|
 |
|
||
  רפי, אני לא בטוח שה''ראיס'' מצדו כמו גם |
|||
|
|||
חוגי מפלגת העבודה פירשו שותפות זו כפי שאתה מפרשה, אלא לכל היותר כשלב שיפור עמדות בטקטיקת התשה מכוערת, אשר התגלתה בכל כיעורה בשיחות קמפ דיוויד. ברור מאליו כי אם היה רצון של ממש לשלום ולהפרדות הנובעת מצעד שכזה, היו כנראה נראים פני הדברים אחרת. השמאל הישראלי ברשות מפלגת מר''צ כמו גם חוגים פלסטינאים נאורים ברשות סרי נוסייבה יכלו זה מכבר להגיע להסכמים טובים בהרבה מכל הסכמי אוסלו יחדיו, אך ברור כי לא היה רוב לרעיונותיהם של אלו - ולצערי היום אולי פחות מתמיד. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אלכס- ''החכמה'' היא לא להגיע להסכמים בבתי קפה של |
|||
|
|||
2 או 3 אנשים אלא התהליך שהיה באוסלו והוא גיבוש רוב (אמנם דחוק -אבל רוב) בזרמים המרכזיים של שתי החברות. את זה הצליחו באוסלו להתחיל. ולא הצליחו לסיים, ולא בגלל המרחק שבין הדעות והעמדות, אלא בגלל אותה קואליציית ההתנגדות להסדר שהתגבשה בשני העמים במקביל, כאשר כל אחת מזינה את רעותה, ונקשרת אליה בברית של אינטרסים (הפוכים לכשלעצמם - אך מובילים אותם באותה דרך של התנגדות, כל צד בשיטתו הוא) כיום מחנות המתנגדים להסדרים חוגגים, אך לא לעולם חוסן. כאשר תגדש סאת הסבל בשני העמים, תתפתח מחדש תנועה עממית שתשאף להגיע להסדר גם תמורת החזרת שטחים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי