  
  
  
|
 |
|
||
  התעלמות מהעניין עצמו כשיטה |
|||
|
|||
הקישור של ע. זועמת מכיל כל מני דברים. אני התייחסתי לשאלות שהיא שאלה: האם קראתי ספרות מקצועית בנושא (כן) והאם ידוע לי מה אומרת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת קאלגרי בנושא (לא ידעתי עד שעיינתי בקישור וכעת אני יודע שהם אינם אומרים דבר). הקישור ההוא מייחס כל מני דברים לתימרוסל מבלי לציין את המקורות. בסוף הרשימה הוא מפנה לאתר נוסף נגד חיסונים. עיינתי בעמוד שאליו הוא מפנה ולא מצאתי משהו רלוונטי, אבל לא חפרתי באתר השני בפרוטרוט. סיכום על תימרוסל וסכנותיו ניתן למצוא באתר של מינהל המזון והתרופות האמריקאי: http://www.fda.gov/cber/vaccine/thimerosal.htm . אין שם משהו שיגרום לי להפסיק לחסן ולהתחסן. שני הקישורים הנוספים שהבאת: הראשון מביא רשימת מקורות. הראשון בהם הוא מאמרו של ווייקפילד, שממנו התנערו גם כותביו (תגובה 42555). אף אחד מהמקורות המובאים שם אינו מקוון, פרט לקישור אחד שכרגע אינו פועל. הקישור השני מפנה למסמך בן 286 עמודים של מינהל המזון והתרופות האמריקאי מלפני 8 שנים. ייקח לי זמן לקרוא את זה, אבל כבר הבאתי למעלה את דעתו של המינהל בנוגע לתימרוסל. לעניין ההוכחות ליעילותם של החיסונים: יש לא מעט הוכחות. נתחיל מזה שאין כיום אבעבועות שחורות בעולם. המחלה שהיתה קיימת במשך אלפי שנים הוכחדה לחלוטין בשל מבצע חיסונים בודד של אירגון הבריאות העולמי. נמשיך בטטנוס. התחלתי בלימודי הרפואה שלי לפני 29 שנים. פעם אחת ויחידה ראיתי חולה טטנוס, כשהייתי סטודנט במהלך השתלמותי במחלקת ההרדמה של בית החולים שיבא, ואין לי שום רצון לראות מקרה נוסף של המחלה הנוראה הזו. המקרה שראיתי היה של אדם שלא חוסן. ונקנח בשיתוק ילדים. המגפה שהשתוללה בשנות ה-50 של המאה ה-20 נבלמה בצורה חדה לאחר שפרופ. ג'ונאס סאלק הציג את החיסון שפיתח. כעדות לא כל כך מדעית – אבל אפקטיבית – לבטיחות החיסון שלו, הוא חיסן קודם כל את עצמו ואת ילדיו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| התעלמות מהעניין עצמו כשיטה |
|||
|
|||
שני מאמרים נוספים היום - בעד בנגד חיסון - ב http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3450776,00.h... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התעלמות מהעניין עצמו כשיטה |
|||
|
|||
למעשה, שני המאמרים הם בעד החיסון, אך אחד מהם מסוייג. מאמר אחד משווה הורים המונעים חיסון מילדיהם להורים שאינם מקפידים על חגורות בטיחות לילדיהם וקורא להטיל עליהם אחריות פלילית. המאמר השני הוא של אם מודאגת, שאמנם נותנת את החיסונים לילדיה, אך חוששת מאד בשל אסונות שהתרחשו בעבר כשרופאים נתנו תרופות שונות ורק לאחר זמן התגלה הנזק. כדוגמא היא מביאה את אסון התאלידומיד: תרופה לשיכוך כאבים שניתנה לנשים הרות בשנות ה-50 של המאה ה-20 וגרמה ללידת תינוקות עם עיוותים קשים בגפיים. אז למה היא בכל זאת מחסנת את ילדיה? משום שאין לה כלים להבדיל בין הנחיות בטוחות והנחיות שאינן כאלה. הסיכון למחלה מדבקת קשה מפחיד אותה. זהו בדיוק שורש העניין. גם להדיוט משכיל חסרים הכלים להעריך את טיב ההמלצה הרפואית שהוא מקבל. האם עלול להיגרם נזק בשל מילוי המלצת הרופא? כן. האם עלול להיגרם נזק בשל אי-מילוי המלצת הרופא? כן, והסיכוי לכך גבוה יותר. יש גם הבדל בין ההמלצות השונות. יש דברים שהרופא ממליץ עליהם בצורה נחרצת. יש דברים שהרופא מתיר וזה בפירוש לא אותו הדבר. בגיבוש הנחיות של ארגוני רפואה מקצועיים בינלאומיים קיים דירוג של ההנחיות. יש הנחיות המגובות בנתונים של מחקרים מבוקרים כפולי-סמיות, הנחיות אחרות ניתנות על סמך נתונים סטטיסטיים והנחיות אחרות הן „דעת מומחה”. כל העניין הזה אינו מובא לדיון ציבורי משום שהציבור חסר כלים לשפוט את זה. מהבחינה הזו, השוואה בין החיסונים לבין אסון התלידומיד היא נואלת. מעולם לא היתה המלצה גורפת של ארגוני רפואה לקחת תלידומיד בהריון. ההמלצות לחיסונים הם בדרגה אחרת לגמרי. אז האם צודק הכותב במאמר הראשון הקורא להטיל אחריות פלילית על ההורים? לדעתי לא. אמנם, מתנגדי החיסון הם בעלי מאפיינים רבים של כתות משיחיות, למשל: האמונה המלאה שהממסד משקר ופוגע בציבור בזדון כחלק מקונספירציה כלל-עולמית. הם משוכנעים שהאמת איתם ואין בלתה. אבל חייבים להודות: העובדה שכל החיסונים הביאו עד עתה תועלת רבה אן פירושה שכך יהיה בכל מצב בעתיד. אם יתברר אי-פעם שחיסון מסויים נושא בחובו נזק, נוכל רק להצטער על כך שכל האוכלוסיה קיבלה אותו, ללא חריגים. אלה המסרבים ללכת בתלם עושים שירות למין האנושי: שימור מאגר של חריגים תוך סיכון עצמי. אז נכון שהם פוגעים ב„חיסוניות העדר” ומסכנים במידת מה את סביבתם בשל כך, אבל ביום פקודה עשוי להתברר שהבורות עזרה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי