|
(שאול התרסי), כתגובת נגד לדבריך. ברור שחשוב לך להראות כאן את ניצחונו של המוות, את המלה האחרונה הניתנת לכאורה לשטן בענותו את הבשר, בכיליון הרוח, החידלון, האנטרופייה. מבלי לחוש, ניפלטה מגרונך התמיכה האינסטינקטיבית שלך ביסוד המכלה, בשטן. הנה, היופי, האור האלוהי אינו אלא גופה מפוררת.
אבל, ישוע קם מן המתים, במיסתורין נפלא, נגלה לפני תלמידיו, שברגע הראשון לא היכירוהו. את תלמידו האוהב ביותר, שמעון כאיפה, הוא שואל, בשחרו של לילה בכנרת, בהגלותו לפניו: אתה אוהב אותי? שמעון עונה, כן, אני אוהב אותך. עונה ישוע, רעה את צאני. אלא שהוא שואל זאת שוב, פעמיים נוספות, שלוש פעמים, ובפעם השלישית כתוב ששמעון התעצב מאד, וענה, הרי אתה רואה מחשבותי, אתה יודע שאני אוהב אותך. ולמה ישוע שואל זאת שלוש פעמים? משום שהתכחשות כאיפה לישוע היתה שלוש פעמים אף היא, לאחר שניתפס, ובקרב המון שוחר לינץ', אדם אחד אומר, היי, זה לא אחד מתלמידיו שהיו לידו, ושמעון עונה, איני יודע על מה אתה מדבר, איני כלל מכיר אותו. לאחר מכן אשה זועמת צווחת, ראו, הנה פה אחד מתלמידיו, ואו טו טו יעשו בו שפטים, ושמעון כאיפה שוב אומר, לא, אני לא מכיר אותו, וכך בפעם השלישית. ואז באותו רגע, קורא התרנגול, עם שחר, לאחר ליל שימורים ופריעה. ושמעון כאיפה, לאחר קריאת התרנגול, הולך לאיזו פינה ופורץ בבכי מר. זאת כש-10 התלמידים האחרים, שוקעים בשנת תשישות נוראה, לאחר שישוע ניתפס ונידון. ולמה שמעון בוכה? כי בסעודה האחרונה כשישוע אמר כי הוא ילקח מהם, יעונה ויושבק, וחשוב שישמרו על אחדות ביניהם, ומסר להם באקט סימלי את בשרו ודמו, שמעון כאיפה אומר, כולם אולי יבגדו בך ויתכחשו לך אז, כל ההמון שקיבל אותך בכפות דקלים ושירת הושענה כשנכנסת אז לירושלים,, אך אני אשאר נאמן לך עד הסוף, אני אוהב אותך יותר מכולם עד בלי קץ, אקריב חיי בעדך אם צריך. וישוע עונה לו, לא, נדמה לך, ביום ההוא תתכחש לי 3 פעמים לפני שהתרנגול יקרא את קריאת השחר.
וכך, ישוע, כשהתרחש המיסתורין של קימתו מן המתים, נצחון האלוהות והאור על המוות, החטא והשטן, שואל את כאיפה אז 3 פעמים אם הוא אוהב אותו, כתזכורת ל-3 הפעמים בהם התכחש לו, אף שאמר שיוהב אותו עד כלות. ואז, כשכאיפה רואה שאינו אחר הכל אלא בן אנוש על חולשותיו, כשמכיר בחולשותיו כבן אנוש חרף רצונו העז והצהרותיו, אז הוא למעשה גם בשל וחכם יותר, וכאן, בשלוש השאלות הללו, כשכל פעם ישוע אומר, אז ''רעה את צאני'', ''נהג את עמי'', הוא ממנה אותו למעשה לראש כנסייתו, corpus christi גוף המשיח, שהיא הכנסייה הקתולית, ושמעון נהיה האפיפיור הראשון. |
האמנתי תמיד וחיפשתי את ישוע, מגיל 5 או 6
