  
  
  
|
 |
|
||
  אני לא קונה את הפרשנות שלך |
|||
|
|||
העניין הוא לא המצב החוקי של העמית אלא העובדות: החוק הלאים את נכסיו של העמית בלי לשאול לדעתו. מבחינתי זו סיבה לומר שהחוק (הרפורמה) לא ראויה. אפשר גם לטעון עם הרבה היגיון וסימוכין שהמטרה הפוליטית - חיסול כוחה של ההסתדרות - היתה יותר חשובה מהדאגה לציבור העמיתים. זהו הסיפור. לגבי מה שאינך יודע מדברי כדאי שתקרא שוב את המאמר עליו טענת שהוא שטחי. הוא מסביר מה הכוונה איפה השומן העיקרי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אני לא קונה את הפרשנות שלך |
|||
|
|||
אתה לא מדייק. החוק לא הלאים את נכסיו של העמית. החוק הלאים את חברות הניהול לנכסיו של העמית מאחר והן הגיעו למצב של חוסר יכולת להבטיח את תשלומיו העתידיים כמתבקש מחסכון פנסיוני.התוצאה (אלמלא בוצעה ההלאמה)יכלה להיות רעה צאוד לחוסך או רעה מאוד לאוצר המדינה אם המדינה הייתה נאלצת בעתיד לתמוך בקרנות הקורסות.לדעתו של העמית לא היתה חשיבות בשיקולים אלו. תמיד הייתה לו את הברירה לברוח מקרן הפנסיה בהפסד מסוים. זו דמגוגיה (לא שלך אלא למי שטען זאת בזמנו בתקשורת),כי מי שהביא את הקרנות למצבן העלוב זו ההסתדרות שניהלה אותן.להסתדרות אין כבר כוח משנות השמונים (כאשר כור וסולל בונה עמדו בפני פש''ר ונמכרו)אז איזו מטרה פוליטית הייתה בכלל? כתבת על עמלות סמויות כלשהן, האם אתה מוכן לפרט,או להביא דוגמא? המאמר שאתה מפנה אותי אליו הוא שטחי ופופוליסטי כי הוא משחק במספרים שונים בסדרי גודל של מיליארדים רק בכדי לסבר את האוזן ותו לא. זה שבסיכום הוא מגיע למסקנה כי הכל בא בכדי לממן את משכורות עובדי הבנקים שקול כנגד מסקנתו של ניוטון כי קיים כח משיכה. משכורות עובדי הבנק הם ( כמו של גופים אחרים)תוצאה של כוח לדרוש ויכולת לתת. כאשר תסתיים היכולת לתת יגוז גם הכח לדרוש.ובעקבות רפורמת בכר וחוק העמלות זה כנראה יקום ויהיה תוך שנתיים-שלוש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא קונה את הפרשנות שלך |
|||
|
|||
החוק מכר את נכסי העמיתים למנהל אחר וגם שינה את התנאים רטרואקטיבית בלי להתייעץ איתם. ראשית הסיפור עם הגירעונות האקטואריים לא היה כל כך דחוף ובודאי לא יותר דחוף מזה של בעלי הפנסיה התקציבית. שנית, וזה יותר חשוב האשמה במציאות שנוצרה היא לא רק של חברות הניהול (העמיתים) אלא גם של ממשלות ישראל שרצו לגלגל את כספי הקרנות והבטיחו כל מיני דברים תמורת זה (למשל אג''ח מיועדות). הרי בשנות ה-50 כספי הקרנות היו מושקעים בנכסים יצרניים - למשל מפעלי חברת העובדים. שלישית, לאחר שהממשלות השתלטו על המקורות ולקחו את האחריות על תשלומי הפנסיה באה הממשלה בימיו של שר האוצר נתניהו וביטלה את האחריות הזאת. רוב הזמן נעשו המהלכים בלי לשאול את העמיתים עד שפתאום נזכרו בגירעונות. זה בערך הסיפור ''''הרפורמה בקרנות הפנסיה'' (דיון 1649). את הטענה שלא שאלו או התייעצו עם העמיתים שמעתי ממנהל בחברת ניהול שהרוויחה מסיפור המכירה ולא משום דמגוג. אתה מתעקש לטעון שהמאמר (http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId...) הוא פופוליסטי ושטחי אבל מסרב לקרוא את העובדות עליהן דיברתי. מדוע? בכל מקרה הנה: ''שירותי מערך התשלומים, כרטיסי אשראי, טיפול באשראי ובעריכת חוזים, שירותים ממוחשבים, דמי ניהול, דמי שמירה ועוד. בכלל העיסוק בעמלות העו''ש מרחיק אותנו מהדיון על יצירת יותר תחרות בכל התחומים של המערכת הבנקאית, כפי שהמאמר ''השטחי-פופוליסטי'' טוען נכון. אתה ממש חולם שזה ''יגוז'' תוך שנתיים שלוש כי החוק החדש עוסק רק בחלק קטן מההכנסות הנובעות מכוח שוק. חבל שאינך רואה זאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא קונה את הפרשנות שלך |
|||
|
|||
קראתי ,היום, בפעם הראשונה את מאמרך בדיון 1649,וכל מה שכתבתי תואם את מה שנאמר שם. אני גם מסכים מילה במילה לכל מה שכתבת. אז מה גרם לך היום לשנות את דעתך ועמדתך? אף פעם לא נשאלה דעתם של העמיתים בקרנות הפנסיה לגבי הרכב הועד המנהל, לגבי הרכב ועדת ההשקעות ולגבי מדיניות ההשקעות.אז מה פתאום שישאלו אותם עכשיו? ההבדל היום הוא,שאם אינך מרוצה,עבור לקרן אחרת. עד לפני כשנה זה לא היה אפשרי. אני אכן מתעקש לכנות את המאמר כשטחי ופופוליסטי. הוא דומה לאלפי מאמרים אחרים שמתפרסמים בעיתונות בנושאים שונים.העמלות שאתה מזכיר אינן סמויות, הן גלויות ביותר וחוק העמלות בא בדיוק לטפל בכך.לעמלה הבנקאית יש גם תפקיד חיובי-לייעל את המערכת. דהיינו: אם משהו עולה ללקוח כסף הוא לא ''יטרטר'' את המערכת.מנגד צריך שיהיה הגיון מסוים בעמלה ולא שתבוא כתחליף לריבית. העיסוק בעמלת העו''ש דוקא נובע מכך שהיא חלה על כל הציבור ושאין בה הגיון כלכלי-שיווקי. אם אתה כבנקאי רוצה שיבואו אליך כמה שיותר לקוחות אז מדוע אתה מחייב אותם בתשלום על כך שהם באם אליך? אי התחרותיות המספקת בבנקאות הישראלית נובע בעיקר מריכוזיות ''היסטורית'' בידי 2 הבנקים הגדולים.לכן הרגולטור מנסה לקדם תחרות על ידי יצירת ועידוד בנקים בינוניים ,הן על ידי הכנסת בנקאות זרה ואין על ידי עידוד מתן שרותים בנקאיים מחוץ למערכת הבנקאות. זה לוקח זמן וזה בסוף יצליח. הרפורמות שאנו דנים בהם יוצרים מצב שפעילות הבנקים מצטמצמת ומתמקדת יותר בתחומים פיננסים מסוימים. הדבר יכריח את הנהלות הבנקים ואת בעלי המניות לשנות את מדיניות השכר אחרת מצבם יתדרדר.זה לא יעבור ב''שקט'' אך זה יהי כואח המציאות. אגב, כבר בגל פרסומי המאזנים האחרון רואים ירידה בהכנסות מפעילות שוטפת רגילה.במקביל שונה הרכב השכר באופן שהוא מנסה לשקף השגים אישיים של העובד לעומת ''זחילת שכר'' קבועה בעבר. החוק החדש הוא עדיין רק בגדר חוק. ומבחנו יהיה ביישום ( כמו כל חוק אחר). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא קונה את הפרשנות שלך |
|||
|
|||
א. פנסיה: לא שיניתי את דעתי אלא הבהרתי עוד פעם, כפי שעשיתי לא פעם בעבר, פרשנות נוספת למה שכתבתי באותו מאמר. חלק ממנה (העניין שלא שאלו את העמיתים) התברר לי יותר מאוחר. הלימוד לא צריך להיפסק בנקודת זמן מסויימת ואם עוסדות ונתונים שנוספים מובילים למבט נוסף על התמונה (מכיוון קצת אחר) אין רע בכך. לא שיניתי את דעתי שבעיקרון לאחר שממשלות ישראל ביחד עם ''חברות הניהול'' הובילו את קרנות הפנסיה לבור, היה צריך לבוא תיקון. אני חולק כמו שחלקתי בעבר על הצורה והדרך שזה נעשה. ב. חוק העמלות (http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillKnesset/154/...): הפיספוס הגדול שלך הוא שאתה חושב שהוא מטפל בעיקר הבעיה. 1. החוק הזה לא מטפל בתחרות אלא משמש כתחליף עד ש... 2. אני סומך על כותב המאמר, משמע העובדות החשובות על מה שהחוק אינו מכסה מוזכרות שם בברור. אני עוקב אחרי הדברים שהוא כותב מספר שנים והפרשנות שלו בדרך כלל ''נכונה''. השקפתו דומה מאד לשלך, לשל נתניהו ולשלי, והוא בדרך כלל קורא את המציאות נכון כפי שעשה גם במאמר, שהוא לא עוד אחד מאלפי מאמרים. 3. העובדה שאתה קובע שלעמלת ההעו''ש אין ''הגיון כלכלי-שיווקי'' ומתעלם משאר העלויות שמוטלות על הלקוחות היא תמוהה ביותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא קונה את הפרשנות שלך |
|||
|
|||
רק דברים טובים קורים מלימוד ושינוי דעה בעקבות כך. איך אמר ראש ממשלה חקלאי: ''רק חמור אינו משנה כיוון''(שיניתי קצת למען הבידור). כפי שאמרתי קודם,אני מסתכל על המאקרו ולא על המיקרו. גם בענין קרנות הפנסיה.בסיכומו של דבר נתניהו הקפיטליסט נתן מתנה של כ-100 מיליארד שקל לחמשת העשרונים התחתונים. בענין העמלות אתה מפספס אותי. אני לא טענתי שהמשיח הגיע רכוב על חוק העמלות.אני ציינתי כי החוק הזה יכול להיות פתח למשהו טוב לציבור צורכי שרותי הבנקים. גם אני קורא לפעמים אותו. כמו כל עיתונאי טוב הוא קצת ''משחק'' בעובדות בכדי להצדיק נושא מסוים. השיטה הזו אינה אהובה עלי בלשון המעטה. אין הגיון לדרוש מהבנק לבצע כל דבר בחינם. יש עלויות ולכן צריכה להיות תמורה נכונה. הבנק כמוסד ציבורי למתן שרותים מסוימים,צריך חבילת שרות בסיסית שניתנת בחינם וזהו לדעתי חשבון העו''ש הבסיסי. עבור שרותים מורכבים יותר מגיע לו כסף.זה ההגיון הכלכלי. ההגיון השיווקי הוא ,שאם הבנק קורא לך מכל פרסום שהוא לבוא לפתוח אצלו חשבון אין לגבות על כך כסף. זה כמו לגבות דמי כניסה לחנות.הרי כמעט אף אחד לא ישלם. אך מאחר ואין תחרותיות בבנקאות אז חייבים לשלם בכדי להכנס. ופה חזרנו לענין החוק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרשנות שגויה |
|||
|
|||
לא שינוי כי אם הרחבת התמונה. פיקוח באמצעות חוק הוא לא פתח למשהו טוב, ממש כמו שציקוריה אינה קפה. מה גם שפיקוח עשוי לשכח את היעד האמיתי. ראוי שהעו''ש ינתן ללא עמלות או כמעט ללא. שאר הדברים מקורם בכוח שוק ולכן אינם ראויים. לכן לא משנה כמה אתה אוהב את כותב המאמר או את סגנונו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרשנות שגויה |
|||
|
|||
נו, אז כתבתי שחוק העמלות לא היה בא לעולם אלמלא הזלזול של הבנקאים בחכ''ים. גם הציקוריה לא היה נמכר אילו תמיד היה קפה בשפע ובמחיר סביר. אמרתי שעו''ש בסיסי צריך להינתן בחינם. כוח השוק הוא השולט בחיינו ולא אנו בכוח השוק. איני אוהב את הכותבים שחושבים שכולנו אידיוטים ולכן הם יכולים למרוח לנו מילים ומספרים ומסקנות. למחרת הם עם אותם מילים ומספרים יגיעו למסקנות הפוכות. ואין בזה כל דבר אישי כלפי העיתונאי המסוים הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרשנות שגויה |
|||
|
|||
הבנתי מה אינך אוהב אלא שהטענה הזאת כאילו כלפי גיא רולניק היא שגיאה רבתי. הוא לא נוהג להציג מסקנות הפוכות. הוא בדרך כלל מאד מאד עקבי ולא מחליף דגלים בצורה לא עניינית. אני עוקב אחריו כבר הרבה זמן ולא ראיתי שדבר כזה קרה אצלו. כוח השוק במערכת הבנקאות הוא הסיפור שלא מטופל מעבר לקצת שנעשה עד וכולל רפורמת בכר. זה לא נכון ולא ראוי שזה יהיה שולט בחיינו. העובדה שגם אחרי רפורמת בכר זה המצב אומרת שרפורמת בכר לא טיפלה בעיקר: הקטנה משמעותית של כוח השוק. חוק העמלות שמטיל פיקוח רק על חלק (רק על חלק מעלויות השרות הבנקאי) מתוצאת המציאות שיש כוח שוק במערכת הבנקאית הוא לכן לעג לרש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרשנות שגויה |
|||
|
|||
איך הגעת למסקנה שחוק העמלות מטיל פיקוח רק על חלק? אולי במונח כח השוק שנינו מתכוונים לדברים שונים. מאחר ואיני כלכלן (למרות שאני משלה את עצמי שאני כן מבין),כוח השוק הוא אצלי קודם כל חופש התחרות והיזמה.למיטב הבנתי ההדיוטית ,לא ניתן לשעבד כוח זה לרצון האדם לאורך זמן ובכל מקום. בסוף הוא (כח השוק) מנצח. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי