|
| יעקב יזרעאלי (יום חמישי, 14/11/2002 שעה 9:38) | |||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
מלחמת העצמאות איזה מלחמה היא? והמלחמה הנוכחית איזה מלחממה היא? | |||
|
|||
אם ''הם באים עלינו'' זו מלחמת חובה. אם אנחנו תוקפים זו מלחמת רשות. לפי רבי יהודה לפי רב חסדא. המצב לגבי מלחמת העצמאות נראה ברור. מה דעתך לגבי ששת הימים? | |||
|
|||
חמש היסודות של האיסלם הן: קבלת האל היחיד (אשהדתיין) תפילה (סלא) צום (סאום) צדקה (זקה) עליה לרגל (חאג') הגיה'אד אינו אחד מחמשת יסודות האיסלם. | |||
|
|||
וכמה תיקונים נוספים. לפי הקוראן, הג'יהאד הוא כנגד אלו שאינם מקבלים את יחוד האל ואת נביאיו (כלומר, עובדי אלילים ואתאיסטים. לא נוצרים ויהודים). כמו כן, בחדית', דברי הנביא מוחמד שנרשמו על ידי מאמיניו, מקביל בערך לתושב''ע, ייתכן שזה מופיע. גם בקרב החדית'ים יש כאלו שהם מבוססים יותר ויש כאלו שמבוססים פחות למשל, יש חדית' שאומר ''תואלף ולא תואלפיין'' - ''יום הדין יגיע לפני שנת האלפיים (ע''פ הספירה הנוצרית)'', אך אף אחד מאנשי הדת המוסלמיים הבכירים לא לקח חדית' זו ברצינות. הביסוס לחדית' נקבע על פי האנשים ששמעו את האמירה מפיו, החדית'ים נאספו מעדויות שמיעה והוצלבו, ועל פי כך נקבעה מהימנותם. יש כמה אנשים ידועים באיסלם שאספו את החדית'ים - מוסלם (שאסף את הקובץ ''סחיח' מוסלם'') ואת אל-בוכרי (שאסף את הקובץ ''סחיח' אל-בוכרי''). באופן כללי, יש נטייה לבלבל בין הקוראן לחדית'ים. | |||
|
|||
|
|||
כל מושג ''בית האיסלם'' שתיארת, לפי הבירור שעשיתי, אינו מופיע כלל בקוראן. אשתדל להמשיך ולברר את מקור החלוקה הזו ואופייה. אגב, במסגרת הבירור שלי הסתבר לי שהאיסלם היא דווקא כן דת מיסיונרית אישית, אך טולרנטית כלפי שאר הדתות המונותאיסטיות. | |||
|
|||
|
|||
|
|||
|
|||
לק''י נסיתי קודם ולא הצלחתי, אנסה שוב - בגלל הקשר עם אורי מילשטיין כתבתי בעבר על נושא המלחמה. אבל ראיתי שאין עם מי לדבר ולכן נטשתי את הנושא. תוכל לראות בפורום כמה פרקים - מה שכתבתי על קיבוץ גילגל היה במקורו פרק בספר על המלחמה בתורה. אבל בכל זאת כאן אעיר שתי הערות מאוד משמעותיות. ראשית, ניתן גם היום לצאת למלחמת רשות - אין היא רצח סתם. כל ההבדל הוא אך ורק בכך שאי אפשר לכפות להשתתף בה אבל ניתן לערוך אותה בחיל מתנדבים. שנית, יש דין מלחמה ליחידים. ולא עוד אלא שכל מלחמות ישראל בדורינו הן מלחמות יחיד משום שאין רוב ישראל על אדמותו. לכן, אין הבדל בין מה שעושים יחידים ממש לבין מה שעושה מדינת ישראל דרך צבאה - הכל כיבוש יחיד ומחלמת יחיד. אני מקוה שאתה מודע להשלכות מרחיקות הלכת של דברים אלו. אליצור | |||
|
|||
האם המשמעות מרחיקת הלכת היא שאם וכאשר מדינת ישראל תפסיק את מלחמתה חסרת התוחלת והתועלת בפלשתינאים, האם צבור ''שומרי האמונים'' יוכל/יצטרך/יהיה חייב/(מחק את המיותר) לצאת למלחמות עצמאיות, ולהמשיך לגרור את כולנו למעגל הדמים ? | |||
|
|||
לק''י לאו דוקא - ההשלכה העקרית היא שלא כל כך ברור שעל פי ההלכה ממשלת ישראל יכולה לגייס בכפיה לצבא. זו אחת הסיבות שהצעתי בניר עבודה שהעלתי כנספי לפורום לבטל את גיוס החובה ולהחליפו בגיוס מתנדבים. למעשה אנשים כמוך צריכים לשמוח על תפיסה מסוג זה מפני שהיא מעבירה את נקודת המוקד לשאלה מה אפשר לעשות בצורה פרגמטית מעשית ולא מה חייבים לעשות. הרי אם לממשלת ישראל דין מלך הרי היא חייבת לכבוש בכוח את שטחי ארץ ישראל. אבל אם מדובר ביחידים שהתאגדו יחד הדבר נתון לבחירתם - אין הם מצווים ליזום מלחמה, בניגוד למלך המצווה על כך. הנקודה היא שהדברים אינם סגורים אצלי - אין זה פסק הלכה אלא הרהורים ומחשבות בכיונים שונים. וחוץ מזה אפילו הדברים היו סגורים אצלי ממילא אף אחד לא מקשיב ולא יקשיב ולא אכפת לו. אליצור | |||
|
|||
וגם צבא של מתנדבים ללא חובת גיוס כללי עם תשלום מלא למתגייסים , גם נראה לי. מה שרציתי לחדד זו הנקודה בדבר מה שאתה קורא ''מלחמות יחידים'' ובעיקר במשפט הבא שלך '' לכן, אין הבדל בין מה שעושים יחידים ממש לבין מה שעושה מדינת ישראל דרך צבאה '' אם אין הבדל, זה אומר שזה מותר/נדרש/רצוי ? שיחידים יארגנו לנו איזו מלחמונת קטנה ? | |||
|
|||
האם נכון יהיה להגיד כי על פי ''התגייסותם'' של רבבות בחורי ישיבה מלומדים המכירים את הפסוקים והדינים, למלחמה, שכל מלחמות ישראל הנוכחיות הן מלחמות רשות ? שאם לא כן, אפילו מתחת לחופתם היו צריכים לרוץ ולאחוז בנשק. או שלא הבנתי אותך... | |||
|
|||
במקום לנסות לפרש את המקור על פי מה שבחורי ישיבה עושים או לא עושים ,אתה צריך לעשות את ההיפך: ללמוד את המקור ברצינות,ואז לשאול: האם מה שהבחורים האלה עושים תואם את המקורות? לפי המקורות שהבאתי ובודאי שהם חלקיים[זה בינתיים מודל קטן,אך הוא יכול להוות דוגמה],ברור שאין פטורים מן הצבא מטעמי שמחה וכו' היום.כולם חייבים בגיוס. מול המסקנה הזאת ישנם לדעתי שני טיעונים אפשריים: א.כל הפעילות הצבאית וההתיישבותית [במגמה של השתלטות וריבונות ממלכתית,בניגוד לפעילות של יחידים שהיא בודאי לגיטימית] של הציונות מראשיתה במדינת ישראל, היא התגרות בערבים! אין לנו מצוה לכבוש את שטחי ארץ ישראל היום, ולכן בכלל כל המלחמה הזאת לא רק שאינה חובה,היא אסורה. ב.הצבא של מדינת ישראל הוא צבא ''גויי'',הוא אינו מאפשר שמירה על הדת ,הוא משפיע השפעה הרסנית על החייל המאמין וכו'. לכן:אין אפשרות להשתתף בצבא הזה ,כי בראש וראשונה עומדת-מעל לכל- המחויבות שלנו ליהדותינו. לדעתי, אלה הטענות השרשיות שעומדות בבסיס הסירוב של החרדים לשרת בצבא. אם היה נעשה מחקר לעומק הענין, ייתכן שכל הפעילות הפוליטית בנושא היתה משתנה. אבל לדעתי:כל הצדדים למעשה מעונינים, באופן זה או אחר שהחרדים לא ישרתו. כל השאר הוא התנצחות ותעמולה ומשרת אינטרסים אחרים. | |||
|
|||
|
|||
לק''י לרפי גטניו - השאלות שלך מאוד מאוד אמיתיות ונכונות רק שאין לי עכשיו סבלנות וזמן לעסוק בהן. אולי בפעם אחרת - לא מפני שאינך צודק אלא פשוט אין לי ישוב הדעת לעסוק בשאלות החשובות שעוררת. אליצור | |||
|
|||
והשטחיות שבה אתה כותב על האיסלם לעומת ההעמקה והרצינות בה אתה כותב על היהדות? אם מישהו היה כותב על הדת היהודית בצורה כה שטחית כפי שפתחת את הודעתך בעניין הג'יהד, אני סבור שהיית מתעלם מדבריו מאחר והוא לא אדם רציני ועל כן אינו בר שיח ראוי. נראה לי בלתי הולם מצידך להתייחס בצורה כזו חלטוריסטית לדברים, יש לנו מספיק טענות מוצדקות וכבדות משקל נגד הערבים, לא צריך להוסיף עליהן גם הבלים בלתי מבוססים. | |||
|
|||
דיון במשפט השוואתי,אלא לגרות את הסקרנות,ובכל זאת עשיתי מלאכתי קלה מדי. האם תוכל להעמיד לרשותינו ידע יותר מסודר בענין הג'יהאד? מכל מקום דומה שלא טעיתי, אם הסקתי את המסקהות הבאות: א.ההבדל הלשוני:מלחמת קודש לעומת מלחמת מצווה[המלחמה אינה דבר קדוש!] ב.חובה בפועל[היום]- לעומת רדוקציה של מלחמת הכיבוש למלחמת מגן. הבדלים של שמים וארץ. | |||
|
|||
אבל אי אפשר באותה נשימה לבדוק את היהדות במיקרוסקופ ואת האיסלאם מעוף הציפור. אנחנו כבר מזמן יודעים שהיהודים טובים והגויים רעים. | |||
|
|||
נבדוק אותו בין אם לאו. אבל היהדות,אצל רוב היהודים, גוססת. וזה מה שמענין אותי! מכל מקום כדי להיות פייר, אני הולך לחפש. | |||
|
|||
העוסקת באופן שבו אתה מביא את הדברים, אני לא דואג לאיסלם, ולמען האמת, אני גם לא דואג לכל דת אחרת שהיא. | |||
|
|||
שנדד למעמקי הפורום. מה דעתך על קביעתו של הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, בקשי דורון, על כך שאשה נאנסת היא האשמה בעניין? | |||
|
|||
|
|||
בענין האשה הסוטה עצמו אשמח להמשיך ולדסקס. זוהי הרי המסורת שלך גם כן,והרי יש לך מה לומר בענין. אבל אנא, בא נגבה את הדיון במקורות כלשהם.אחרת ,נדמה לי שהדעות שלנו ידועות ,פחות או יותר.בא נעשה את הדיון רציני. רב ראשי ואמירותיו הם הרבה פחות חשובים מלימוד המקורות. אם זה רק מתאבן טוב - נו בסדר. BON APATITE! [כמו הג'יהאד ברישא של המאמר]. | |||
|
|||
והנה אתה בא ומתנער מהם. לא יפה | |||
|
|||
על מספר אי דיוקים ברישא של המאמר. מה שברור הוא: הג'יהאד אינו אחת מ''חמש המצוות''. פירושים שונים לענין הג'האד.אבל הוא מושג מרכזי ומצוה מקובלת על כל המוסלמים. לאורך ההיסטוריה היו שפירשוהו כדרישה לאקט מלחמתי בפועל,כולל היום.היו שלא,כולל היום. אין ספק שמדינת ישראל נכללת ב''דר אל איסלם'',ויש רבים שמפרשים את המלחמה בישראל ,כולל זו של טרוריסטים יחידים,כמלחמת קודש.כנ''ל לגבי המלחמה במערב. הדגשתי חלקים חשובים במאמר המצורף,בצבע. שבת שלום יעקב | |||
|
|||
בבל (האם את היודע מתי.) וסיימו תפקידם עם חיסול הסנהדרין על ידי הורדוס. אבל גם, כפי שצוין, בתקופת מלכי החשמונאים לא היתה התיחסות אליהם. האם ידוע מהמקורות מה יחס הסנהדרין למרד החשמונאים כנגד היוונים? מי הנחיל את חג החנוכה לעם ישראל כחג דתי? | |||
|
|||
המקור הראשון שמזכיר את החג הוא מגילת תענית.במגילה זו השתמרו עדויות על חגים שונים וימים טובים שנהגו בתקופת בית שני. שם נאמר : ''בכ''ה בכסליו תמניא ימי חנוכה אינון דלא להתענאה בהון ודלא למספד בהון'' היינו ימי חנוכה אסורים בהספד ותענית. בברייתא שבבבלי במסכת שבת פרק שני,מצוין חג החנוכה עם תיאור הסיפור ונס פך השמן והעובדה שקבעו אותם ימים טובים בהלל ובהודאה. לא נשאר בידינו ידע רב על פעילותם של הסנהדרין וידיעותינו על פועלם מצומצמות. לכך שתי סיבות: 1.הדיונים התקיימו בעל פה והיתה הכרעה באמצעות רוב.[בניגוד למחלוקות המאוחרות יותר בהם לא היה גוף אחד שיכריע] 2.גזירות הרומאים גרמו לנתק במסורת.יש מעין חור שחור,ביחס לתקופה שלפני התקופה התנאית. מה שברור הוא שהחג היה עובדה קיימת כבר אצל התנאים. | |||
|
|||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |