| רק לפני כמה ימים הייתה לי שיחה ארוכה עם אחת העורכות הבכירות של מעריב לנוער על נושא הרדידות של תכניו. העורכת אמרה לי שזה עוד מחמיר בגלל החלטה שהתקבלה בידי עורך אחר שמעתה הרוב המוחלט של הכתבות יהיו פרי עטם של כתבי נוער, וכתבים מבוגרים יהיו בבחינת בל ימצא.
לדבריה המגזין אינו מכוון כל כך לנוער הצפוני של תל אביב כפי שניתן לחשוב אלא גם לקהלים גדולים בערי הלויין ובדרום ובצפון. ההנחה היא שהנוער שקורא את המגזין אינו יודע כמעט דבר על אירועים ותופעות ולהקות וסרטים שמלפני יותר מ- 3-4 שנים, והמגזין מעדיף להישאר בתחומים שידועים ומוכרים לנוער הזה, דהיינו האמנים והזמרים הפופולאריים בשנה שנתיים האחרונות (בריטני ספירס), ונושאים שהם על זמניים כמו אהבה וסקס.
המגזין בהחלט אינו רואה כל מטרה בניסיון ''לחנך את הנוער'' או לפחות להביא לו מידע חדש לו ומעניין כפי שהיה בעשורים קודמים של קיום המגזין.
התוצאה היא, בעיני, מגזין חדגוני ומשעמם. החומר המעניין ביותר הוא תמיד מדור הקומיקס של אורי פינק ''זבנג'' שגם הוא יכול להיחשב כשיא של וולגריות אבל זוהי פארודיה מטורפת ומצויינת על שאר מדורי המגזין.
המתחרה ''ראש 1'' הוא, עד כמה שאני יכול לשפוט, גרוע אפילו יותר. |