גלדיס - האנושיות נמצאת בפרטים הקטנים

יעקב ברזילי

גלדיס אגסי הלכה לעולמה, ויש הרגשה, שעוד מעט היא תקום ותכתוב שיר שיסכם את שיריה, את מקומה ככוכבת תקשורת. אולי זה הזמן לקרוא את השירים הקטנים שכתבה ולהבין, שאכן כך ראתה את עצמה, המשוררת של הדברים החשובים בחיים. המשוררת של הדברים שנראים פשוטים בצדי הדרכים.

בקרוב ימלאו שלושים יום למותה של גלדיס אגסי. מי שעקב אחרי תוכניות האירוח של שנות והתשעים, לא יכול היה להחמיץ את דמותה הצבעונית, את שירֶיה שדיברו לכל לב.
הסיפור שלה מוכיח, שלפעמים שיר על לוח מודעות הוא התחלה טובה לפרסום בקנה מידה ארצי. גלדיס הייתה ממיינת דואר בבית המיון של דואר ישראל - ושם דָרך כוכבה. היא החלה לפרסם את שיריה על לוח המודעות של בית המיון ברחוב ההגנה בתל אביב. וכאן התחיל הכול.

באותם ימים הייתי עורך הביטאון של דואר ישראל 'חדשות הדואר'. בביקור בבית המיון, סיפרו לי עובדים על השירים המושכים את תשומת לב הממיינים והדוורים. קראתי, והפּשטוּת של הכותבת הקסימה אותי.
ראיינתי את גלדיס אגסי ריאיון בכורה ל'חדשות הדואר' ופרסמתי בכתבה גם שירים של גלדיס. מאז פורסמו שיריה גם בגיליונות אחרים של העיתון, ושמה יצא למרחוק, עובדים וגמלאים קראו והגיבו. מדמות אנונימית הפכה גלדיס לכוכבת בבית שלה, בדואר ישראל. אבל זו הייתה רק ההתחלה.
התגובות העידו על הייחוד שלה, ואכן מה שכבש אותם היה העולם שנשקף מן השירים הפשוטים: נושאי הכתיבה, הצצה לחלונות הקטנים של החיים. גלדיס אגסי פרסמה בשיריה הצנועים הגיגי לב, עצות לכל אחד, דרך מבט להבין את העולם.
כמובן, מה שכבש את העובדים היה הכתיבה המיוחדת שלה על נושאים דואריים: גלדיס כתבה איגרת אישית לַגלויה הנשלחת, מכתב לַנמען אלמוני, סיפור חייו של בול וכיוצא מזה.

לוח המודעות של בית המיון הוביל לעיתון העובדים ''חדשות הדואר''– ומכאן התחיל כדוּר השלג להתגלגל. את העיתון של דואר ישראל נהגנו לשלוח לא רק לעובדים ולגמלאים, אלא גם למאות סופרים ועיתונאים. כתיבתה הצבעונית של גלדיס כבשה לבבות גם בתקשורת.
זה לקח מהר ממה שהיא ציפתה. היא הפכה תוך זמן קצר לכוכבת תקשורת. ארז טל ייחד לה פינה בתוכניות השידור שלו בגלי צה''ל, ומיד היא הוזמנה לתוכניות האירוח של מני פאר. לא עבר זמן והיא מצאה מקום גם בתוכניות של משה טימור...גלדיס הופיעה בתוכניות רדיו של תחנות שונות ברחבי הארץ.

ונכון, אז גם הגיע ה'בום' גדול' – השיא שהעניק לה פרסום על: הופעה בתוכנית 'הלילה' של גבי גזית!

הכוכבת של תוכניות הבוקר והתוכניות היומיות בגלי צה''ל הפכה די מהר למותג.
ערוץ הכבלים של אז ייחד לה תכנית בוקר בשַבּת. בשעת שידור זו שנקראה 'חופה' – הייתה גלדיס הכוכבת המרכזית. בתוכנית בוקר זו השמיעה גלדיס אגסי הרהורים פואטיים שלה לנוכח גלי הים. את התוכנית הפיקו באולפני 'גוונים'.
אני כעורך העיתון וסיגל גליל דוברת דואר ישראל הגענו לביתה של גלדיס אגסי, והמפגש עם כוכבי התקשורת סוקר בעיתון של דואר ישראל – היו שם ארז טל, בנות פסיה, מני פאר, שדרים של תחנות רדיו מקומיות ועוד.

הקשר לבנות פסיה היה מיוחד במינו. 'בנות פסיה' בנו על דמותה ועל אופן ההתבטאות שלה את הדמות המיתולוגית שלהם – גלדיס. בחלק מן ההופעות שלהם הם העלו את גלדיס האמיתית על הבמה, והשיח עמה היה חלק מן התוכנית.
במהלך שנות התשעים אכן הפכה גלדיס לחביבת התקשורת – ומי שקרא את השירים נכבש בקסם של הפשטות, החוכמה העממית המיוחדת, הניסוחים המבריקים. לגלדיס תמיד הייתה הפואנטה הנכונה, העצה הטובה והאוהבת לקוראים. כל מילה – בסלע.

גלדיס הוציאה את שיריה לאור, וזכתה להצלחה. הספר 'שירים ומקאמות משכונת הפיג'מות' מלא תיאורים אנושיים חיים, חוכמה עממית חדה, עצות לקוראים.
מי שמעיין בשירים, מקבל דמות של משוררת עממית המשוטטת בתוך החברה, מגיעה לכל פינה וצדה במבטה האנושי הקרוב תופעות שיש בהן מסר לכולנו.

כך למשל היא כותבת באחד השירים:

כשאני נוסעת באוטובוס או הולכת ברחוב אני מתבוננת לראות את הבעת הפנים ומעצב שהם בכלל לא מחייכים. עצובים לחלוטין.