מה זה?

חבר העמים האברהמי

אליצור סגל (יום רביעי, 06/11/2002 שעה 22:55)

לק''י התפלאתי לראות שבעיתון ''הארץ'' התפרסם ביום שלישי ה1 באוקטובר 2002(מתנצל על השימוש בתאריך הנוצרי אבל על הצילום שהובא אלי לא היה תאריך עברי) מאמר של העיתונאי יאיר שלג תחת הכותרת: ''בחזונו עם ישראל עומד במרכזו של ''חבר העמים האברהמי''. המאמר ההוא הוא סקירה על מאמר שלי בנקודה גליון תמוז תשס''ב שהעורכים שם נתנו לו את השם ''היהודי והשאלה העולמית''. למעשה הכותרת שנתן לו יאיר שלג הרבה יותר מדויקת. ובלבד שבמילה חזונו הוא מתכוון לראב''א ולא אלי. אני רק מעביר את המסר שהגה מישהו אחר. לטובת חברינו משתתפי הפורום אוסיף קצת מידע שאינו נמצא במקורות אחרים. את המאמר המקורי כתבתי לפני עשר שנים וקראתי לו ''אורות ישראל מול ישראל והאנושות - הראי''ה מול הראב''א''. השארתי אותו בתיקיות במשך עשר שנים כמעט עד שפרסמתי אותו בעט עפרה - הבטאון הפנימי של עופרה ולפי בקשתם של כמה אנשים הוספתי כמה דברים והוא פורסם בנקודה תחת שמו החדש ומשם הגיע לעיתון הארץ. תמצית המאמר היא שיש לחתור להקמת ''חבר העמים האברהמי'' שבמסגרתו יהיו עמים ויחידים הקשורים לעם ישראל ללא גיור מלא. טענתי שבעבר כבר היתה מציאות כזו. (מצ''ב קובץ המאמר הגולמי ) לפא''צ העלתי את המאמר הגולמי לפני העריכה של נקודה. ואלי אשד אפילו טרח להתיחס אליו בקיצור. בנקודה האחרון גליון מר חשון תשס''ג כתב אותו יאיר שלג מאמר שבו הוא מסביר מדוע לדעתו צריך לסגת ממרבית שטחי יש''ע פרט לגושים מסוימים. במסגרת המאמר הוא גלש למקומה של ישראל בין האומות ולחזונות עתידיים כיצד יראה עם ישראל.. ובין השאר כתב : ''דווקא המדברים גבוהה גבוהה על המסר האוניברסלי של היהדות אינם מכירים במשמעות המעשית של השינויים הנדרשים מן ההכרה הזו'' כנראה שהוא מתכוון ברמז עקיף אלי. מה שיש לי להשיב על כך הוא שאני דוקא מודע מאוד לשינויים המתבקשים אבל אי אפשר לנוע קדימה בלי להגן על העורף - האיום הקיומי נוטל את הכוח לעסוק בחזונות של תיקון עולם. אליצור . <''span style='background-color: #99CDF0; color: #000000> [*] הערת המערכת: הקובץ המצ''ב נבדק ונמצא נקי מוירוסים. Norton AntiVirus 2002. עם זאת, פתיחת קבצים מצורפים בפורום היא על אחריות המשתמש בלבד.

הצגת המאמר בלבד

	כאברהמי ל'אברהמי' אני אומר לך חזק ואמץ
	אברהמי (יום רביעי, 06/11/2002 שעה 22:57) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	ומילות המבקרים ידמו ל'שלגי' דאשתקד אשר נמסים ונמוגים. אברהמי

_new_

	חבר העמים האברהמי
	אלי אשד (יום שישי, 08/11/2002 שעה 0:27) בתשובה לאברהמי הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	לאמיתו של דבר יש כבר חבר עמים אברהמי ,אלה הם העמים המוסלמיים שרואים את עצמם כבניו של אברהם דרך ישמעאל ,אז אינני יודע עם זהו השם המוצלח ביותר. לעניות דעתי העמים הראשונים שירצו ,אולי, להיות חלק מחבר עמים כזה יהיו הלאומים השונים שרואים את עצמם כחלק משבטי ישראל האבודים ,שבט האיבו ושבטים נוספים באפריקה, שבטים בהודו וקבוצות ביפן וכו'. כמובן שהם אינם יהודים לפי ההלכה וככל הנראה כל קשר בינם לבין שבטי ישראל האבודים הוא מומצא . אגב בעניין זה אני ממליץ לקרוא את ספרו החדש של TUDOR PARFITTשנקרא THE LOST TRIBES OF ISRAEL ףTHE HISTORY OF A MYTH. בספר זה סוקר המחבר עמים שונים שנחשבו בעבר וגם היום לחלק מעשרת השבטים ה''אבודים'' ( שכמו כל מי שקרא תנ''ך יודע לא נאבדו מעולם ,וידוע בדיוק מה קרה להם,ורובם בכלל נשארו בתחום ארץ ישראל ) ומראה שלעיתים קרובות היו אלה מיסיונרים שסיפקו לשבטים את ה''זהות '' שלהם כחלק מעשרת השבטים האבודים ומדי פעם קרה ( באפריקה למשל ) שהשבטים לאחר ש''נודע '' להם שהם בני עשרת השבטים האבודים פיתחו והרחיבו בעצמם זהות זאת . האם זה משנה האם הם באמת חלק מהשבטים האבודים או לא ? וודאי שלא. .

_new_

	הערה לאלי אשד
	אליצור סגל (יום שישי, 08/11/2002 שעה 10:31) בתשובה לאלי אשד הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	לק''י אתה צודק בסיפא של דבריך - אין זה משנה האם יש להם קשר גנטי לעם ישראל או לא - הרצון לקשר רוחני הוא הקובע. וכאן יש לנו בקעה רחבה להתגדר בה - רבים מעדיפים קשר עם המקור ולא עם ההעתק בצורה הנוצרית או המוסלמית. אם נדע לנצל זאת - מעמדנו בעולם ישתנה ולכך רמזתי בסיפא של מאמרי בנקודה - (לא מופיע בקובץ המצורף כאן). עם זאת הפחד הגדול שלי הוא נישואי תערובת המוניים ללא גיור - במאמר בנקודה הזכרתי את מדינת ברכה ושלום שהיתה קיימת ביערות העד של סורינאם - אני כתבתי רק שהיא היתה מורכבת מיהודים פליטי האינקויזיציה. יאיר שלג הוסיף בסקירתו בעיתון הארץ מהרהורי לבו, שהם צרפו אליהם מהתושבים המקומיים וכן עבדים כושים ואולי אף מהספרדים - מצד האמת סביר שהוא צודק, למרות שלא מצאתי תיעוד ברור בכיוון הזה - אבל עצם התוספת הזו מרתיעה מהידרדרות במדרון חלקלק שאחריתו מי ישורנו - כך שאנו מתלבטים בין הסיכוי לסיכון כמו שגם בקשר עם הנוצרים האונגליסטים שנוצר ביוזמתם אנו מתלבטים בין הסכוי לסיכון. אליצור

_new_

	אליצור:האם אתה הראשון שהעלה את הראב''א למודעות?
	יעקב יזרעאלי (יום ראשון, 10/11/2002 שעה 0:03) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	הרעיונות עצמם מענינים מאוד. [אם כי יש בהם הרבה תמימות מעשית לענ''ד]. יש שאלה יסודית מאוד חשובה כהקדמה לכל זה: האם ה''ציונות הדתית'' היא : ''פתוחה'' בגלל ציונותה. או: ציונית בגלל ''פתיחותה''. לענ''ד,הפתרון לאורך ימים הוא פתיחות. כך אפשר להתמודד עם מצבים חדשים לבקרים,מבלי להתנצל ומבלי להתאבן.

_new_

	את השאלה שבכותרת שאל אותי יאיר שלג.
	אליצור סגל (יום שני, 11/11/2002 שעה 12:14) בתשובה ליעקב יזרעאלי הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	לק''י את השאלה שבכותרת שאל אותי יאיר שלג והוסיף לה את השאלה ממתי התחלתי להתענין בראב''א? התשובה היא שהתחלת להתענין עוד בהיותי במרכז הרב אבל אז לא היתה דרישה לסוג כזה של הגות. אני כמובן לא היחיד הרי אין דבר כזה בעולמה של תורה שמישהו קם בבוקר וממציא משהו חדש ללא קשר למה שהיה קודם - יש נוספים וביוחד הרב אליהו זייני רב הטכניון בחיפה. אבל אני מציע שתקרא את המאמר בנקודה ואת הסקירה המשלימה של יאיר שלג ויתבררו לך דברים שאינם מובנים מתוך המצורף כאן. אליצור

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.