|
| נמרוד ברנע (יום שלישי, 05/11/2002 שעה 14:35) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
להתעשת. למעשה, פחות מארבעה חודשים. אם השמאל (ולא רק הפוליטי, אלא גם החברתי) לא יצא לרחובות היום, לא בטוח שיהיה לנו למה להתעורר בעוד כמה שנים. | |||
|
|||
כדי לנצח צריך לרדת לעם לשכבות המצוקה ורק אז השמאל ינצח, השמאל דואג לשמאל למצב הפוליטי ושכח את העם היושב בציון, הרציני בשמאל שמרגיש את העם הוא יוסי שריד | |||
|
|||
תוצאות הבחירות טרם הוכרעו, על אף פרשנותם המלומדת של כל המומחים בעיני עצמם. גם אין זה הזמן להכנס מתחת לפוך עד שיעבור החורף. על השמאל להתעשת, ולרכז כוחות על מנת לאפשר לציבור להיפרע ממשלת שרון על מעלליה, ולתת נתיב וסדק לשינוי המצב הקיים. כל מי שמצבו הכלכלי הורע בשנה וחצי האחרונות, צריך לדעת למה זה קרה לו, לפני שהוא משלשל את הפתק לקלפי. כל מי שמתגייס לצבא ואו שולח בן לצבא, ומנגד רואה בעיניים כלות את הפטורים של תלמידי הישיבות, צריך לדעת מי איפשר לחוק הזה לעבור. כנ''ל כל אותם אלה המשרתים במילואים, צריכים לדעת על מה ולמה הם צריכים לשרת יותר, ומי משרת פחות, ומי העביר את חוק טל. את כל אלה, עליהם לזכור בדרך לקלפי. כל תושב עיירת פיתוח צריך להפנים את העובדה שההוצאה הציבורית על מתנחל בשטחים היא פי 20 מההוצאה הציבורית עליו. הוא צריך לדעת מי בדיוק החליט על סדר העדיפויות הזה לפני שהוא משלשל את הפתק לקלפי. וכך הלאה וכך הלאה. יש להבהיר את ההבדלים בין הגושים, ובין הגישות השונות לפתרון בעיות בטחון כלכלה וחברה לכל מצביע פוטנציאלי, ואת זה אי אפשר לעשות מתחת לפוך. אז נכון שאין ''קליברים'' כיום שיובילו את המחנה, אבל בלי שום קשר מי יהיו אלה שיקבלו ג'וב כזה או אחר ומשכורת לאחר הבחירות, יש להלחם על כל קול מהיום ועד יום הבחירות. להסביר, לשכנע, ולא להתעייף. אין לנו את הלוקסוס הזה להתכונן רק לבחירות שאחרי אלה הקרובות. צריך לנצח בבחירות האלה. תתפלא כמה קולות שווה אירגון נכון של הפעילות ואירגון יום הבחירות עצמו. לצוורך העניין, לא צריך מנהיגים, צריך טכנוקרטים טובים, והרבה מתנדבים . בקיצור - לא הכל אבוד. בברכה רפי | |||
|
|||
אתה באמת חושב שאנשים מצביעים על פי עובדות? כבר מזמן היית צריך להבין כי לא כך הדבר. אנשים, כולל אנשי שמאל מצביעים מהבטן, אחוז האנשים שנמנעו מהצבעה בבחירות האחרונות בין שרון לבין ברק יכול ללמד אותנו דבר או שניים בעניין. כללית מתחלק הציבור הישראלי לשני סוגי מצביעים: המתקרבנים והאשמים. אלו שעשו להם ולקחו להם, ואלו המרגישים כי הם אשמים ואחראים למצב. אחוז המתקרבנים הוא גדול והם יצביעו עבור הקרבן האולטימטיבי - ביבי. יש לך בקבוצה הזו את כל מי שמרגיש שהאחר אחראי למצבו המחורבן, החל מהמזרחיים המקופחים וכלה במתנחלים ועוזריהם. הרשימות הערביות כבר מזמן עלו על מסלול של אי רלוונטיות. ומי יעמוד נגדם? מיצנע או רמון? או אולי פואד. (ועל שריד ההולך ונמוג אין ממילא מה לדבר הרבה) אל תצפה לטוב. | |||
|
|||
לא אוהבים לחטוף אגרוף. והרבה אזרחים חטפו ועדיין חוטפים מידי יום. השאלה היא כיצד לתעל את הזעם של האזרח המוכה, לפתק בקלפי. זה לא בשמיים. חלוקה סוציולוגית של האזרחים מוותרת מראש על הנסיון לשכנע. אני לא אומר שניתן לשכנע את כולם, אבל מספיק רוב קטן שימנע הקמת ממשלת בלהות של הימין. אם אתה קורא לזה תמימות, אני שמח לשאת את התואר. כל פעם שילדו של פלוני פותח את המקרר וניצב מול מדפים ריקים, ראוי שיזכור מי הביא אותו לזה. כל פעם שפלוני אומר לילדו שלא יוכל להשתתף בחוג אחה''צ - כי אין לו איך לשלם, יזכור מי גורם לו לתענוג הזה. כל מי שיוצא לשירות מילואים בשטחים, וכל חייל סדיר שיוצא לשם לבפעילות מבצעית, צריכים לדעת את חוסר התוחלת שבעניין. וזה ברמה הפשוטה והיומיומית, בלי הרבה פוליטיקה, וכל אחד בסביבתו הקרובה, או אליה הוא יכול להגיע. אז נכון שאין בזה הרבה זרקורים וכיבודים, אלא עבודה סזיפית של כל אזרח בעל הכרה, אבל התמורה לה בלי להגזים, תהיה הסיכוי שנוכל להמשיך לחיות בארץ הזאת. אם אתה חושב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו עוד 4 שנים כמו השנה וחצי האחרונות, אתה יכול להרשות לעצמך להתייאש. אני לא. בברכה רפי | |||
|
|||
וכו'? בכל אשם אסמול. יש לך עוד שאלות? והחלוקה שלי אינה סוציולוגית אלא פסיכולוגית | |||
|
|||
הזעם והעלבון יזכה בבחירות. | |||
|
|||
|
|||
יש להגיד דברים ברורים, לא לגמגם. להציג את הנתונים ולשכנע את האנשים. | |||
|
|||
תשכח מזה | |||
|
|||
רק אחרי שנתיים-שלוש של ממשלת ימין, אחרי שיבוא האסון, העם יתחיל להתעורר ויוריד את גוש הימין מהשלטון כמו שקורה תמיד. | |||
|
|||
|
|||
אנחנו נתנו לכם 7 שנים לדרדר את המדינה להיכן שהגיעה. האין לך לב לתת לנו שנתיים-שלוש? | |||
|
|||
הזמן שניתן היה רק עד ה 4 לנובמבר 1995 . אח''כ זה כבר היה רק ואריאציות על אותו נושא, וע''י כאלה שהתנגדו לדרך, או שלא היו מסוגלים להוביל אותה. | |||
|
|||
לא ידעתי שיש בפורום הזה אישיות בעלת עוצמה אדירה כל כך. האם אתה מוכן לעזור גם לי? (או שרק להם). נתן גפן | |||
|
|||
אני חושש שרק אחרי אסון כמו מלחמת יום כיפור המדינה תשוב שמאלה. כך זה תמיד היה בהיסטוריה הקצרה שלנו. | |||
|
|||
נבחר להיות רה''מ זמן לא רב לאחר מלחמת יום כיפור | |||
|
|||
ובמהלך 6 שנותיו בשלטון הספיק לדרדר את המדינה כך שפרס היה צריך לנקות את כל החרא שהשאיר אחריו. | |||
|
|||
האחרון (בעצם הוא השאיר לשמיר להחזיר את טאבה) | |||
|
|||
|
|||
|
|||
אחד הסיסמאות החביבות של השמאל הייתה לומר ש''המזרחיים מצבעים כנגד האינטרסים שלהם''. יענו, הצבעה לא רציונלית. מצד השני, בגלל ריבוי הצהרות החוזרות ששלום הוא מטרת השמאל, בבחירות שבאו לאחר חתימת הסכם שלום עם מצריים, השמאל היה צריך (על אותו הגיון) להצביע בהמוניו עבור מנחם בגין. דבר שלא קרה. כלומר, גם בשמאל ההצבעה היא לא רציונלית. נתן גפן קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
|
|||
ואם נזכור את התיזה של כהנמן עליה קבל פרס נובל בכלכלה, גם החלטות כלכליות אינן מתקבלות באופן רציונלי. צריך להשלים עם זה. | |||
|
|||
אחרי שהליכוד מבצע הסכם שלום, האינטרס של השמאל הוא להצביע למפלגה שתקיים אותו ותשמר אותו בצורה הטובה ביותר. | |||
|
|||
המחנות, לטובת המדינה צריכים לבחון הכל. לשים הכל על השולחן ולבדוק היטב היטב מה היא טובת המדינה. מדובר על צורך בשידוד מערכות טוטלי. בכל תחום של חיינו יש צורך בחשיבה מחדש למשל: 1) מהם גבולות הביטחון שאנו צריכים ויכולים להגן. 2)מה חשיבותה של החקלאות בעידן המודרני - אם כן, האם יש פיתרון ללא עובדים זרים, אם לא - מה האלטרנטיבה שרוצים לבחור ויש לגייס לצורך זה את מיטב המוחות ולבחור מדיניות נכונה. 3) מערכת החינוך פשטה את הרגל ואת הדגל. במילניום החדש ממשיכים כאן במדיניות של שנות הקמת המדינה עם כל אותה פריסה של מחוזות, מפקחים , לוחות הקיר וכסאות העץ והגירים הלבנים. 4) מה המדיניות כלפי הפריזיטים מרצון שמסרבים לעבוד? האם יש הצדקה לפרנס אלפי אנשי ישיבות ואת משפחותיהם לכל חייהם? 5) מדיניות הגיוס לצה''ל, האם ניתן להמשיך בגיוס חובה כאשר כ 50% משנתוני הגיוס לא מתגייסים או מתגייסים ולא מסיימים שירות של 3 שנים. רבים מהחרדים המתגיסים רק ל 3 חודשים. 6) מה מקומם של ערביי ישראל? האם ימשיכו להיות מיעוט ? מוזנח ומקופח או שהגיע הזמן , יחד עימם, לגבש מדיניות חברתית הכוללת אמנה חברתית המתאימה לאלה הרוצים להשתלב . 7) מה מקומם של אנשים כמו ספירו גדעון המעודדים מרידה, סרבנות וטפילות ? האם לא הגיע הזמן לשלול חלק מזכויות האזרח שלהם? מתכוון לימין, לשמאל ולכל היתר המסרבים לקבל את ערכי הדמוקרטיה . 8) מדיניות המיסים שהינה הגבוהה ביותר בעולם. בעידן של כפר גלובלי, של אינטרנט ובנקאות עולמית - אסור ששיעורי המס יהיו גבוהים משל מדינות אירופה. ניתן להעלות עוד נושאים כמו למשל - מדיניות פיזור האוכלוסין, גודלו הבלתי נשלט של מספר עובדי המדינה ועובדי הרשויות - יש למצוא דרך להגביל את מספרם כפונקציה של שיעור המס , זאת אומרת שאין קביעות בשירותים הציבוריים. אשמח - באם הפורום יציע הצעות למדיניות ממשלתית רצויה ואולי מי מהפוליטיקאים יאמץ חלק מהדברים. | |||
|
|||
|
|||
|
|||
שום שם. | |||
|
|||
קציני צה''ל שפגעו במהלך המלחמה בפלשתינאים. זוכר את פרשת ג'נין? זוכר מספר פרופסורים מכובדים שפעלו בחו''ל על מנת שמוסדות אקדמים יחרימו אותנו? ציינתי את ספירו כי הוא מתגאה בפומבי בהמרדה לסרוב פקודה.הוא לא נעלב מיכך. | |||
|
|||
ולא סתם משלם מס שפתיים, אנא מצא לי מהימין את מי שאתה מציע לצמצם את זכויותיו. נראה אם אתה רציני או סתם מורח מילים | |||
|
|||
אתה לא יכול לצפות הרבה בתחום חינוך הילדים,ניהול משק הבית בחכמה,והמריבות עם השכן,מזוג שנמצא בהליכי גירושין. צריך לקחת את המדינה שלנו למחנה גיבוש. | |||
|
|||
ות במקביל, אין ברירה ואין ארץ אחרת. דוגמה: למרות האינטיפאדה - נעשה בארץ מהפך בנושא החקיקה לגבי היחס בין הורים לילדים והיחס לאבות שאנסו את בנותיהם. | |||
|
|||
גם אנשים גרושים יכולים לחנך ולגדל את ילדיהם היטב. אני מכיר מספיק כאילו שהוריהם התגרשו וחלקם נישאו בשנית והיום הכל טוב. (בטח עדיף מאשר שזוג שמגיע למסקנה כי הם לא מסתדרים ימשיך לחיות ביחד) | |||
|
|||
לשאלות ששאלת יש המון תשובות אשתדל לתת את עמדתי. 1. יש הבדל גדול בין צריך ורצוי. אנחנו צריכים להגן על כל גבול שבו יש אזרחי מדינה, רצוי שהגבול יהיה כזה שיהיה קל להגן עליו עם מינימום ניפגעים, זה לא אומר בהכרח נסיגה או נתינת שטח לפלסטינאים. 2.חשיבות החקלאות אינה עניין לנושא העובדים הזרים כיוון שאלו עובדים גם בבניה וגם בטיפול בזקנים. השאלה הנשאלת היא האם יש לסבסד את החקלאות (לדעתי לא למרות היותי במשפחתי חקלאי) והאם ניתן לחייב ישראלי לעבוד בעבודה שאינו רוצה לעבוד בה? כמו חקלאות בניין או טיפוול בזקנים. מרבית המדינות בעולם עובדות עם פועלים זרים, ולמעשה אוכלוסית הפועלים הזו לא מפריעה למדינה ואינה לוקחת משרות מראש, במשרות הללו מעולם לא עבדו ישראלים אלא ערבים תושבי עזה והשטחים. בזקנים פשוט טיפלו המשפחות מה שיצר טיפול פחות איכותי. 3.אכן מערכת החינוך לא מצליחה לספק אפילו את היעדים המינימלים שלה, עיקר הבעיה כיוון שתפקידה אינו לחנך, תפקיד ההורה לחנך את ילדו ולא מערכת החינוך, תפקידה לעזור לילד בשלב ההתבגרות ולספק לו מספיק כלים על מנת שיוכל להיות בוגר יציב למדינה. 4.כשם שבארצות הברית לא מחייבים איש לעבוד אולם לא נותנים כסף למי שלא רוצה לעבוד כך צריך לנהוג גם בישראל. הטיעון אין עבודה לא יכול להתקיים כל עוד יש עובד זר שמרוויח בארץ שכר מעל המינימום ועד כמה שזה יפתיע יש רבים כאלו, נכון העבודה אינה העבודה שהישראלי הממוצע חלם עליה, אבל זה מה יש ואני לא זה שצריך לממן לישראלי הממוצע עבודה נוחה יותר. 5.יש ליצור צבא קבע בשכר הוגן אשר יפעל עד גיל 65 כמו צבא ארצות הברית אשר מתפקידו יהיה להיות קטן ומאומן היטב ולעצור מתקפה ראשונית ברמה של מעל ה48 שעות הראשונות, יש להעביר את המובטלים לתפקידי שמירה במקומות שניתן לעשות (ולהכשירם לכך) זאת ולשלם להם שכר בתמורה לכך וכל שעות המילואים יוקדשו רק לאימונים. מה שיצור מצב שאיש מילואים לא יעשה בשנה למעלה מ14 יום מילואים וקצין למעלה מ21 יום. כמובן שניתן לקצץ ימים לפי צורך. 6.מקומם של ערביי ישראל כמו של הישראלים בישראל. יש להפסיק את הפגיעה בהם ולהתחיל להעביר כספים רבים על מנת לשקם את המקומות בהם הם גרים, העבודה תתבצע על ידי קבלנים באמצעות מכרזים אשר יוצגו לציבור הרחב כולל עלויות זמן והתיחבות לאיכות עבודה של הקבלן. הם יטפלו ראשית בתשתית הכבישים והביוב ובאותו הזמן יבצעו את אותו הדבר בישובים הבדואים בדרום תוך כדי הקרקע בכך שהאדמות שייכות לבדואים והן יוחכרו להם למשך 99 שנים הבאות אם אופציה להמשך חכירה כמו בכל עיר שישראל. 7.אין לשלול זכויות של אנשים בגלל דעותיהם גם אם הן קיצוניות ואף דעות העלולות לפגוע בדמוקרטיה . זכויות היסוד שייכות לכל אזרח בכל מצב כולל אם הוא בגד במדינה לפי ערכים אילו ואחרים. (היות וערכים הם דבר משתנה) 8. יש להוריד את נטל המיסים העקיפים ולהשאיר את המס רק בתור מס הכנסה ואו מס על רווח. בסופו של דבר כסף שיושקע במפעל (על מנת להעלים רווח) יחזור בתור מכירות אילו ואחרות ועל כך יש להשאיר מס נוסף והוא המע''מ כאשר יש להוריד גם אותו למדרגה נמוכה יותר. 9. עובדי מדינה. יש לקבוע שכר מקסימום לעובדי מדינה בשיעור שאינו עולה על 20.000 ש''ח כולל הטבות (בהתייחס לסעיף הקודם המוריד את נטל המס הם יצליחו לחיות אם זה) כל מי שרוצה לעבוד במדינה ידע שעל מנת להרוויח הרבה אתה צריך למכור הרבה , אתה רוצה להיות עובד מדינה תצטרך לדעת מראש כי השכר המקסימלי שלך לא יכול להיות גבוה מסכום זה או אחר. במידה וזה יצור בריחת מוחות למגזר היצרני הרי שהרווח בסופו של דבר יהיה שלנו. | |||
|
|||
ראובן גרפיט, כל מה שכתבת צריך להכין לקראת הבחירות? | |||
|
|||
לק''י את מה שראובן כתב צריך להכין תמיד - זה כמו חשבון בנק. אם אתה לא מאזן אותו כל הזמן תצבור גרעון. אבל מה לעשות שרק לפני בחירות יש סכוי ממש לא גדול שמישהו יקשיב? אליצור | |||
|
|||
1) אני מסכים איתך שכהונות קצרות משפיעות באופן שלילי על היציבות הפוליטית, אך יש לי חדשות טובות בשבילך: הבחירות הקרובות תיערכנה לפי השיטה החדשה-ישנה, לפיה מצביעים רק בפתק אחד, למפלגה בלבד. אני צופה גידול בכוחן של המפלגות הגדולות, והתייצבות המערכת. אגב, אם דעתך אינה נוחה מריבוי גנרלים בקודקוד, ויווצר מצב של נתניהו בראשות הליכוד מול פואד או מצנע בראשות העבודה - תוכל להצביע ליכוד בשמחה ובששון... 2) עצרת הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין המנוח התקיימה. בסדר. אני מסכים איתך שנתניהו היה טירון פוליטי, שברק היה מגלומן, ששרון היה לחיץ - זה נכון. אני רק חולק על קביעתך, בלשון המעטה, שרבין ''עמד במילה שלו''. אוי ואבוי... למען אהבת ישראל ואחדות האומה, וזכרו של הנרצח המצויין בימים אלה - לא אתעמק בהערה הפנטסטית הזאת. אני גם מאוד סקרן לדעת מה היתה ה''ליבה האידיאולוגית'' שעליה שמר רבין. בדבר אחד בנוגע לרבין אני מסכים איתך בהחלט: הוא הוביל אותנו לכיוון מוגדר... הו - כמה מוגדר היה הכיוון הזה, ובאיזו נחישות הוא הוביל אותנו אליו... אבל שוב: למען אחדות האומה ושלום בין אחים - לא אדון בכיוון. 3) ראשי המפלגות בהחלט צריכים להתאחד בנושא הביטחוני, ומבחינה זו נאמנה עליי גישתו של ד''ר מאיר פעיל, בחלקה הראשון: להכריע, להכניע, לרסק, לשבור ולכבוש - ואז לסגת... אני סבור שדין מאיר פעיל צריך קל וחומר לחול על חיים רמון למשל. קודם נכריע - אחר כך נתווכח. אני סבור ששרון עשה טעות טאקטית קשה ביותר, כאשר ניסה להציג עצמו כסבא חביב. כך, הוא זכה לתואר ''רמאי בגרוש'', נוסף על ''הרוצח מסברא''. הוא היה צריך להציג את עצמו כפי שהוא: נץ נחוש ותקיף, ואיש ארץ-ישראל השלמה ואוהד מובהק של מפעל ההתנחלויות, שעל חלקו פיקח אישית. אך הבעיה איננה טאקטית, כפי שחשבו ואולי עדיין חושבים רבים. הבעיה היא מהותית: שרון שינה את עורו באופן יסודי, וכיום מתפקד למעשה כסוס טרויאני שמאלני בתוך הליכוד. אני דווקא מאוד מקווה שהוא יבנה עשרות התנחלויות (ושיפנה מצידי את המאחזים הבלתי-חוקיים - כל עוד הוא בונה מאות מאחזים חוקיים), אני מאוד מקווה שיפתח את הר-הבית ליהודים ולנוצרים, שיכה ביתר שאת בטרור - כולל פירוק כל אנשי הרשות מנשקם, ושיסלק את כנופיית טוניס לאלף עזאזל. זאת לא מפני שהדבר יועיל לו בבחירות - אלא מפני שכך צריך לנהוג, ואם ינהג כך לא מפני הכרתו, אלא מטעמים טאקטיים - דיינו. 4) כאן אני מסכים איתך לחלוטין בכל הנוגע להערכה האובייקטיבית, ויותר מכך: אני גם סבור שמפלגת העבודה צריכה לסרב לכל חלק בממשלת ימין אם וכאשר תקום בעזרת השם בלי נדר - לשבת עם עצמה ולעשות חשבון נפש עמוק ורציני, לאן פניה: לציונות האקטיביסטית הישנה והטובה, לאהבת הארץ מבית מדרשם של דוד בן-גוריון, יגאל אלון, יצחק טבנקין ויעקב חזן - או לשמאלנות רדיקלית, קיצונית, אנטי-ציונית ופרו-ערבית מבית מדרשם של שולמית אלוני ותואמיה. חוששני מאוד שלא לכיוון הראשון היא תפנה. | |||
|
|||
[*] מהודעה זו הוצאו כינויים מעליבים. [המערכת] עד סוף ינואר הולכים לקרות פה דברים שישנו לא רק את המפה הפוליטית העלובה אלא גם את כל אחד ואחד מאתנו... עד כמה שזה נוגע לי לא אתפלא כלל וכלל אם המשיח יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל. מכלול האתגרים הניצבים בפנינו כאומה לא ניתנים לפתרון על ידי איש מהעסקנים המצויים במאבק על כסא כבודם כרגע. | |||
|
|||
לעיה''ק, החמורים כבר ממתינים. | |||
|
|||
---ונזקיו. לא יועילו רמון פואד או איציק. כל עוד העבודה לא תכה על חטא { לא כמו השיעים}, ותגיד שטעתה בגדול בכל קונצפט השלום שלה, היא אינה תנועה רלבנטית. רק חזרה לזרם הציוני המרכזי תציב את תנועת העבודה מבקום הראוי לה, הקושר את עברה המפואר עם עתידה. תנועת העבודה אם חפצת חיים היא, עליה לשחרר מקירבה את כל הביילינים הפינסים וחבריהם ולשווקם למרץ. עליה לגלות מחדש את השלמה הללים הדוד הכהנים והשושנות ארבליות החדשים. רק חזרה למרכז תוציא את תנועת העבודה לפריחה מחודשת. | |||
|
|||
לחדד את ההבדל בינה לבין כל מה שאמרת. הקמפיין שלה, כך אני מקווה יהיה חד וברור. מפלגת העבודה לא תפנה גב לנסיונות להגיע להסדר עם הפלשתינאים, וגם תזכיר לכולם בקול גדול מה מחירו של ההסדר. רק אמירת האמת לעם, גם אם היא כואבת, תביא לידי כך שהצבור ייתן במפלגה זו אמון ויצביע עבורה. לכן היא יצאה מהממשלה, על מנת שתוכל להניף דגל זה. ולגבי העתיד, בוא לא נהיה נביאים, הוא יגיע בקרוב ונראה כולנו. | |||
|
|||
--ורבה מאד, הרבה מעבר מה שהמנהיגים מעריכים. התעלול החלול של פואד להפלת הממשלה ויצירת העימות המלאכותי עם המתנחלים, יעמדו לו ביום הבחירות, והדבר כבר נראה בסקרים. רק מאבק אדאולוגי ציוני אמיתי יתן סיכוי למפלגת העבודה לחזור ולהיות שמץ ממה שהיתה. מאבק ציוני הוא ההפך מקיפול ישובים והסתה כנגד המתישבים, הוא ההפך מחבירה לכל מיני מתעשרים. מאבק ציוני הוא מאבק לאחדות בין קרית- שמונה באר- שבע חיפה ותל- אביב ולא אחדות בין רמת- השרון, כפר- שמריהו ועומר. רק הבנה וכבוד לנימים העמוקים של העם היושב בציון, נימים הקשורים למסורת היהודית, ולא התנכרות למסורת תביא ברכה לאותה תנועה שהיתה מפוארת. אין מה לעשות, מה שלא יובן דרך הראש יובן דרך הרגליים, והפעם בהליכה לגלות ארוכה מהנהגת המדינה. אני כותב זאת בצער ללא שום התפעמות מהמחנה הנגדי, כחניך ובן לאותה תנועת עבודה שהיום היא אבודה. | |||
|
|||
עד כה אתה בהחלט צודק,אבל אי היציבות בהיבט שהתייחסת אליו אמור להתמתן עקב החזרה לשיטת הבחירות הקודמת.ברור שתארת מצב מתמשך-פשוט בעקבות הרצח חטפנו שוק פוליטי שטרם נתנו עליו את הדעת ועדיין לא טיפלנו בו-אנחנו ,כציבור בשוק,לא מודעים למצבנו כנראה-בכל אופן ולמיטב הבנתי(מדע-המדינה)החזרה לשיטה הפרלמנטרית תתרום להחזרת יציבות מה למערכת. | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |