פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מן הקצה אל הקצה
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 20/11/2020 שעה 7:00)


מן הקצה אל הקצה

נסים ישעיהו



הקורונה קוראת לנו לשנות כיוון, לקחת אחריות אישית כל אחד על עצמו, כולל על בריאותו, ולא לצפות שאחרים יעשו עבורנו את העבודה. כי גם אם יהיה חיסון יעיל לקורונה, הוא יטפל בסימפטום, לא במחלה. כמו אקמול לכאב ראש
שמה של פרשת השבוע מתחיל ומסתיים באות האחרונה מאותיות לשון הקודש, האות ת' (בראשית כ''ה): יט וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. פרשה אחת ובה מאה וששה פסוקים בלבד מקדישה התורה לסיפור חייו של יצחק; מעט מאוד בהשוואה לחיי אברהם אביו וכל שכן לחיי יעקב בנו, שזכו לתיאורים ארוכים ומפורטים הרבה יותר. אפשר לחשוב שזה מכיוון שלא היה מה לספר, אבל זו עצמה שאלה, מדוע לא היה מה לספר? יצחק חי מאה ושמונים שנה, יותר מאביו שחי מאה שבעים וחמש שנים ומבנו שחי מאה ארבעים ושבע, החיים שלו היו משעממים? לא היה מה לספר? מן הסתם היה, אבל התורה מספרת רק את מה שנוגע גם לנו, סיפורים המכילים מסר עבורנו.

בשונה מאברהם אביו ומיעקב בנו שמכורח הנסיבות נאלצו לנדוד ושהו גם מחוץ לארץ כנען, יצחק מעולם לא יצא מהארץ. אמנם היה שלב ששקל לרדת למצרים (פרק כ''ו): א וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם... ליצחק זה הזכיר את הסיפור של אבא שירד למצרים מפני הרעב וחשב שכעת עליו ללכת באותה דרך, אבל ה' התגלה אליו ושלל את הרעיון: ב וַיֵּרָא אֵלָיו ה', וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה: שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. ג גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. ומדוע עליו להישאר בארץ גם בתנאי רעב? הקב''ה הסביר לו (רש''י): אמר לו אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לך.

ואל תדאג לאוכל, אני כבר אדאג שלא יחסר לך. מכאן אפשר להבין שחיי שלושת האבות מייצגים עבורנו שלוש תקופות היסטוריות שונות ששלושתן יחד הן ההיסטוריה של עם ישראל ואפשר גם של כל יחיד בעם ישראל. אברהם אבינו מייצג את ההתחלות הקשות, את המכשולים (עשרה ניסיונות) שרק בכוח הנחישות וההתמדה ניתן להתגבר עליהם ולהמשיך הלאה. השלב הזה מסתיים במוקדם או במאוחר ואז נכנסים לשיגרה, אלא שכאן מדלגים על יצחק ועוברים ליעקב, שחייו מייצגים את השיגרה שלנו לאורך ההיסטוריה מאז ועד בכלל. כי השיגרה של חיי יעקב, בדומה לשיגרת חייו של כל יהודי ושל עם ישראל בכלל היא העליות והמורדות, ההצלחות והכשלונות ובעיקר השאיפה לנוח כבר.

לשנות כיוון לגמרי

והיכן מקומם של חיי יצחק בתהליכים ההיסטוריים שלנו? יש בתלמוד מדרש מעניין על פסוק בנבואת ישעיהו וממנו ניתן לקבל תשובה לשאלה הזאת (ישעיהו ס''ג): טז כִּי-אַתָּה אָבִינוּ--כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ: אַתָּה ה' אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ. (שבת פט/ב) בתרגום חלקי: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, לעתיד לבא יאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם בניך חטאו לי; אמר לפניו רבונו של עולם 'ימחו על קדושת שמך'. אמר, אפנה ליעקב שהיה לו צער גידול בנים אפשר יבקש רחמים עליהם. אמר ליה בניך חטאו; אמר לפניו רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך. אמר לא בסבא סנגוריה ולא בנכד עצה. אמר לו ליצחק בניך חטאו לי; אמר לפניו רבונו של עולם בני ולא בניך?

בשעה שהקדימו לפניך 'נעשה לנשמע' קראת להם ''בני בכורי'' עכשיו בני ולא בניך? ועוד, כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם, שבעים שנה? תוריד עשרים שנה ראשונות שאינך מעניש עליהן, נותרו חמשים. תוריד את זמן השינה, התפילה, האכילה, העבודה, מה נשאר? שתים עשרה וחצי שנים של עבירות. אם אתה סובל את כולם מוטב, ואם לא, נתחלק חצי חצי. ואם תרצה לומר כולם עלי, אין בעיה, הרי כבר הקרבתי את נפשי לפניך. פתחו ואמרו ליצחק כִּי-אַתָּה אָבִינוּ. אמר להם יצחק עד שאתם מקלסין לי קלסו להקדוש ברוך הוא.
ואמנם בפשט האמירה מופנית אל הקב''ה, אבל לא נאריך בזה עוד. מכאן עולה שחיי יצחק מייצגים את התקופה ההיסטורית שבה עם ישראל שוכן בארצו בלי כל הפרעות מבחוץ, ואדרבה, מכאן הוא משפיע על כל העולם.

פתחנו בכך ששם הפרשה מתחיל ומסתיים באות האחרונה בלשון הקודש ודומני שזהו המסר עבורנו, לחשוב על (ועד) הסוף ולחיות אותו. כרגע מה שמאפיין את השיח בעולם וגם בארץ הוא הרצון לחזור לשיגרה, למה שהיה לפני הקורונה. אבל לענ''ד זו טעות; הקורונה קוראת לנו לשנות כיוון, לקחת אחריות אישית כל אחד על עצמו, כולל על בריאותו, ולא לצפות שאחרים יעשו עבורנו את העבודה. כי גם אם יהיה חיסון יעיל לקורונה, הוא יטפל בסימפטום, לא במחלה. כמו אקמול לכאב ראש, הכאב עשוי לחלוף אבל הוא יחזור כל עוד לא טופל הגורם לו. וכשנחליט ללכת על זה, נאמץ את המסר העולה משמו של גיבור פרשת השבוע, יצחק; ככל שנצחק יותר, ככל שנדאג פחות נהיה בריאים יותר.

וכמובן, זה בנוסף לאימוץ אורח חיים בריא גם בענייני תזונה, תנועה ונשימה מודעת שזה אולי הכי חשוב. ולא לשכוח את ההגנות הרוחניות כמו מזוזות כשרות ולהרבות בצדקה. וכך נזכה בקרוב מאוד לומר ליצחק כִּי-אַתָּה אָבִינוּ בגאולה האמיתית והשלמה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי