  
  
  
|
  ביקורת ספרים / חרקירי מאת רביב דרוקר | |||||
| נמרוד ברנע (יום שישי, 01/11/2002 שעה 0:58) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  נמרוד! ברון בואך /הצטרפותך לצוות הכותבים-מאמר |
|||
|
|||
הביקורת מעורר ''חשק'' להשיג את הספר ולקרוא,אולי אפילו צורך היסטורי לעשות כן. תודה,המשך!!! | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תודה רבה יורם |
|||
|
|||
אני מקווה להמשיך ולפרסם כמה שיותר מאמרים כאן. אני רוצה לנצל במה זאת להודות לך על התמיכה והעצות בעריכה ולידידתי שירה רם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מזל טוב נמרוד, אחלה של מאמר. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ביקורת נבונה ומחכימה |
|||
|
|||
וברוך המצטרף לשורת הכותבים. גם אני בעוונותיי קראתי את הספר, וחבל שעשיתי זאת. הערת נכון לגבי הדילוג המעצבן בסדר הזמנים, וישנה חשיבות מסויימת באי-אלו פרטים שנחשפו בעקבות הספר, אם כי אינני בטוח שאני רואה איתך עין בעין את סדר החשיבות... למשל, מאוד מצאה חן בעיניי הערתו של שגריר ארצות-הברית בכבודו ובעצמו, כאשר שמע שברק מוכן לחלק את ירושלים: ''מטורף''. כל התורה כולה על רגל אחת. הספר אכן הוא עבודת נמלים, אבל בעיקר טחינת מים. אמנם, עקב סלידתי העמוקה ממי שהיה לאסוננו ראש ממשלת ישראל, הופכת כל ספר וכל מאמר נגדו לחגיגה, ובלבד שתהיה זו ביקורת מימין, או ביקורת נייטרלית, כגון זו של דרוקר, על דרך ההתנהלות וגו' וגו'. כאשר לקחתי את הספר ליד, ציפיתי לקרוא אותו בשקיקה, כאמור, כמי שאהבתו לברק לא רבה במיוחד. אבל לאכזבתי אני נאלץ לציין, שהספר לא ממריא הרבה מעבר לביקורת חטטנית וקטנונית, כמעט רכילותית, כמו כתבה ארוכה, טרחנית ומשמימה בצהובון של סוף השבוע: זה רב עם ההוא, וההוא צרח על הזה, וברק רימה את א' והבטיח לב' את מה שג' חשב שמגיע לו. והפשע הכי גדול של ברק, מכל חטאיו ואיוולתו ואטימותו, זה החיוך הממזרי והעדר הפגנת רגשות, כאילו בשחקן תיאטרון מדובר. נו באמת. אני - מסרב להתרגש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם זכיתי לתגובה חיובית מאריה פרלמן |
|||
|
|||
כנראה שהמאמר באמת טוב תודה רבה אריה. ובנוגע לברק - למרות שאני הייתי מתומכיו המובהקים וכפי שאתה רואה מן המאמר אינני עוד בלשון המעטה, אני צריך להסכים איתך בנוגע לכך שהדבר הגרוע בו יותר הוא חוסר הפגנת הרגשות שלו. הלוואי ופוליטיקה ומדינאות היו עניין רציונלי נטו, אך הם עניינים מאוד פסיכולוגים ואמוציונלים. בנוגע לחלוקת ירושלים - אני מסכים איתך לגבי הצעקה ''מטורף'', הבעיה היא שברק לא מבין תהליכים, אני חולק עליך בנושא ירושלים וחושב שצריך להגיע להסדר כלשהו בירושלים (אשמח אם לא נהפוך את הפתיל הזה לפתיל וויכוח חלוקת ירושלים כן או לא - יש מספיק פנאי לוויכוחים האלה) - ברק עשה זאת ללא התחשבות ברגשות הציבור היהודי, הוא לא הבין שיש לעבור תהליך ואי-אפשר לעשות ''זבנג וגמרנו'' וללא תמיכה ציבורית קשה לעשות מהלכים שכאלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין בעד מה, נמרוד |
|||
|
|||
המשך בכתיבתך הטובה. אני מצפה לביקורת על הספר ''והרשות נתונה'', מאת רונן ברגמן - אלא אם כן אקדים אותך. אני לא טענתי שחוסר הפגנת הרגשות של ברק היא פשעו הראשי. בדיוק ההיפך: אני חושב שזו הפעוטה שבמגרעותיו. הבעיה היא לא החצנת רגשות, אלא פתיחות כלפי הציבור, וכאן הוא נכשל, וטוב שכך. כמה אירוני, שדווקא בימים אלו, כאשר קשה להקים ממשלת ימין, אנו נזכרים שגם את הדבר החיובי האחד והיחיד שעשה ברק, דהיינו: להתפטר לכל הרוחות - הוא עשה בזיגזג, ובתככנות בוטה. ''בזכותו'' נתקענו עם בחירות לראשות הממשלה בלבד, ולכן ככה אנחנו נראים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נמרוד מענין- ובהצלחה , |
|||
|
|||
נפוליון הקטן שם כינוי לברק אצלי בבית . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בשעה טובה נמרוד! |
|||
|
|||
מאמר זה הינו מוקפד ויוצר תחושה כי קריאת הספר חרקירי הינו צו שעה לכל אדם החיי תחת קורת גגה של מדינת ישראל, והמצביע בה בבחירותינו הדמוקרטיות. ועדיין אל לנו לשכוח כמה קל הוא אקט הביקורת ש-לאחר מעשה, ובמקרה שלנו ביקורת שלאחר קדנציה... יחד עם זאת אין ספק שחלק מהשגיאות שעשה ברק הן פאטליות וכי על כל אדם באשר הוא להיות מודע למגבלותיו ולפעול בתחומן. אני מודה לנמרוד על התודה שלו ואומרת מעל במה זאת כי התמיכה היא ברצון רב ובהערכה ליכולותיו. דרך צלחה! שירה רם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לנמרוד ברנע: אתה טועה בגדול- הספר הוא עליך ועל -- |
|||
|
|||
--חברך. הספר הוא על ברק כנשוא הסיפור. הנושא האמיתי הוא איך אנשים טובים בישוב, כמוך ברנע ועוד רבים , כמהים לאדם, שע''פ כל קנה מידה הוא גאון, אבל פוליטית הוא נפוליון. איך מפלגה שורשית בת מאות אלפי אוהדים וחברים, עם הסטוריה ציונית מפוארת, חיפשה מצאה והעלתה לשלטון עליה ועל ארצנו , איש שע''פ כל הקריטריונים הפוליטיים הוא עריץ. הדימוי לנפוליון הוא היתולי והומוריסטי בגלל זכויותיו ועברו הצבאי. הדימוי האמיתי הוא לאחד ממנהיגי מזרח אירופה בתקופתה החשוכה לפני קרוס הקומוניזם. למזלנו עדיין הדמוקרטיה בארץ מספיק חזקה שיכלה לפלוט איש כזה החוצה ובזמן. עזבו את ברק, בידקו את עצמכם זהו התמרור האמיתי מהספר! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קבל נא גם את בירכתי והמשך כך. יחד עם זאת |
|||
|
|||
אין לראות בספר הזה ''ספר היסטוריה'', כי אם מעין יומן אירועים של המתרחש בסביבתו של מועמד ולאחר מכן ראש ממשלה בישראל. במקרה זה זה היה ברק. אני בטוח שישנם עוד סיכומים ויומנים המסקרים נישות שהספר לא כיסה, או נושאים שהספר כיסה אך באופן שונה. אני גם שולל את התפיסה שברק יזם והוביל אותנו לפיתרון שאתה תומך בו, כלומר החזרת כל השטחים כולל כל מזרח ירושלים. עקרון זה נקבע כבר בתחילת אוסלו ע''י ביילין, רבין ופרס. רבין לא היה שלם עם אוסלו עד מותו ולכן הקשה על הפלסטינים ורצה להעמידם במבחן, אולי הם יכשלו כאן או יספקו את הסחורה שם. אבל עקרון הנסיגה המלאה תמורת השלום המלא היתה עקרון היסוד של אוסלו מתחילתו. למזלנו ברק רצה לברך על ההסכם ויצא מקלל אותו. הוא הלך עד סוף הדרישות מהצד הפלסטיני (ויתור על זכות השיבה, ושליטת ישראל על שברים במזרח ירושלים) והבעיר אש אצל הפלסטינים. אבל זה ראוי לדיון באשכול אחר. גם יציאת צה''ל חד-צדדית ובבהלה מלבנון, היא מהלך שנוי במחלוקת. אין חולקים על הצורך לצאת, ולצאת היה צריך כבר ב-82' - 85'. אבל אופן היציאה החפוזה שנדמתה ליציאה מבוהלת תחת לחץ, עודדה את הפלסטינים וערפאת לחזור לתוכניתם המקורית שגובשה כבר ב-96' - 95' והיא: השגת ויתורים נוספים מישראל תחת לחץ של אלימות. אלימות היא כלי להשגת מטרות מדיניות כשכשלו כל האמצעים האחרים. אין ספק שהבריחה הזו עודדה אותם להכין את אינתיפאדת אל-אקצא, וכל קיץ 2000 הם שקדו להכין אותה ואת הרקע הפוליטי שלה. (יש תיעוד מפורט לזה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מר בן-בסט: |
|||
|
|||
אתה טוען שאש''ף תיכנן את פרוץ מלחמת אוסלו כבר בקיץ 2000. אני מסכים איתך. אתה טוען שיש לכך תיעוד מפורט. גם כאן אני מסכים איתך. הבעיה היא שהתיעוד שבידי הוא חלקי בלבד; האם תוכל להרחיב את היריעה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יפה ומעניין. |
|||
|
|||
שאלה תמה: מה מעמדו של רביב דרוקר בכל העניין? זכור לי שהיה הכתב המדיני של גל''צ ואחר כך הפך לרל''ש של מישהו, אבל לא זכור לי של מי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רביב דרוקר |
|||
|
|||
היה הכתב המדיני של גל''צ, ומ- 1998 סיקר את אהוד ברק מטעם גל''צ, את מערכת הבחירות ואת כהונתו. אחר כך הוא פירסם את הספר המדובר, אך לא שמעתי מילה על כך שהוא מונה לרל''ש, מה גם שהדבר נראה תמוה מכיוון שלא ידוע לי על שום רקע מינהלי\פוליטי שלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא קראתי את הספר הזה |
|||
|
|||
אלא רק תקצירים וכתבות העיתונים. האם מישהו יכול להמליץ ולהסביר למה כן כדאי לקרוא אותו? האם כל הנתונים לא היו כתובים יום יום בכותרות העיתונים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חבל שהספר לא יצא גם בערבית. בכל אופן... |
|||
|
|||
קריאת הספר משאירה תחושה שבזמן שברק היה ראש ממשלה - לשכת ראש הממשלה היתה קן קוקיה. יתכן שכל סיפור כשלעצמו איננו משהו, אבל צירוף הסיפורים בספר אחד עושה את ההבדל. בדיעבד - מבהיל ומפחיד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אולי כדאי להוציא לאור בשפות רפובליקות בננות? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחמד חמודי-הנעשה בחצר הגביר עראפת לא'' עספוריה?'' |
|||
|
|||
והיה ואכן דובר ערבית הינך המבין יבין למפשר המילה ''עספוריה '' סוריא | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עצפוריה ואבוהא ! אז מה ? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אצל מי אצל ערפאת? וואלה צדקת! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחמד למה לא תכתוב בערבית ספר עספוריה פי ערפאת |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה ? למה אני לא מג'נון. זה למה. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחמד יסידי לא מדובר חלילה וחס בך אלא |
|||
|
|||
בערפאת והחבורה האם ראית כיצד התחרפן עראפת בישיבה האחרונה צרח כמו משוגע ודפק על השולחן, , סוריא | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סוריא, אם ערפאת התחרפן - זה טוב או רע ? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| קידם את ''תהליך השלום''? ברור ל''כ-ו-ל-ם'' שהגדה |
|||
|
|||
המערבית.... בלה-בלה-בלה? ואולי פשוט הדגמה חיה של טכניקת ויכוח בולשביקית מס' 5: שתול בדבריך, בין שאר אקסיומות, כמה אמיתות-לכאורה שאינן מוכחות כלל וכלל, ואחר כך התייחס לכולן - כולל למופרכות שבהן - כאל עובדות שאין צורך לבסס אותן אלא רק לדון בהן. סליחה, זה לא ''תהליך שלום'' ולא ל''כולם'' ברור מה שאולי ברור לכותב, ובפרט לא לאריאל שרון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא מתחרט שהצבעתי ברק |
|||
|
|||
גם לאחר קריאת ''חרקירי'' אני לא מתחרט שהצבעתי לברק והייתי מצביע עבורו שוב. בסופו של דבר, בדברים הגדולים ברק פעל בכיוון הנכון, ויתכן שכל ראש ממשלה שהיה מנסה לעשות שינויים כה גדולים היה נכשל, למרות שללא ספק חוסר נסיונו במערכות אזרחיות תרם לכך. השיטה בישראל היא שראש ממשלה שרוצה להשאר בתפקיד חייב שלא לעשות כמעט כלום מאחר ואחרת הוא ירגיז יותר מדי איזושהי קבוצת לחץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמת היא שאני מבין אותך, בועז |
|||
|
|||
אני לא מתחרט ולא אתחרט ככל הנראה לעולם, על כך שהצבעתי נתניהו ב- 1996, וזאת גם אם יביאו לי אנציקלופדיה שלמה של כל הפעמים שבהם גידף עוזרים, שיקר למקורבים, החציף פנים או חיטט באף. מבחינה זו, הספר של רביב דרוקר הוא פיספוס גדול: בא לקלל ויצא מברך: מרוב קטנוניות, חטטנות ונוקדנות, יצא שאוהדי ברק רק מאמצים אותו אל ליבם, אולי כתגובת נגד טבעית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההבדל בינינו |
|||
|
|||
שאני באמת מרוצה מן הדרך המדינית של ברק בעוד שנראה לי שאתה מקבל את נתניהו רק מתוך חוסר ברירה. בהחלט יתכן שלו נתניהו היה ממשיך בכהונתו או שאם יצא לו להיות שוב ראש ממשלה הוא יעשה מעשים שבאמת יגרמו לך להתחרט על בחירתך (קרי, יחזיר שטחים). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההבדל בינינו ברור |
|||
|
|||
והוא שאמרתי: כל עוד אתה מקבל את דרכו המדינית של ברק - אין זה משנה כלל האם הוא פגע בכבודה של הקדושה המעונה אורנה אנג'ל, או שעוזרו קפץ על גב ראש לשכתו... רק תיקון קל: אין חיה כזאת ''להחזיר'' שטחים אינך יכול ''להחזיר'' דבר-מה שהוא שלך. מחזירים רק כאשר לקחת בהשאלה או גזלת. מה שאפשר לעשות זה רק למסור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| החזרת שטחים |
|||
|
|||
רק למען הסקרנות, מהי הסיבה שבגללה אתה חושב שהשטחים שנכבשו ב 67 הם שלנו? הבטחה אלוהית נשמע קצת לא סביר מאחר והתכתבנו בשבת, אז אולי יש לך איזושהי סיבה אחרת? הדבר השני, האם אתה באמת תומך במשנתו המדינית של ביבי? אם כן ואתה יודע מהי אז הייתי שמח לשמוע על כך. חיפוש שטחי באתרו מעלה את המילים ''ממשל עצמי'' לפלסטינאים שלא לחלוטין ברור מה משמעותם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תן גם לי לענות |
|||
|
|||
* הם שלנו כי כבשנו אותם, כמו שכבשנו את שטחי 1949 ושטחי 1947, בעקבות מתקפה ערבית עלינו. * הם שלנו כי הם שטחים של העם היהודי לדורותיו. וגם הערבים שישבו כאן לא ראו את עצמם כעם אותנטי במקום ולא פעלו מעולם להקים כאן מדינה משלהם, אף שיכלו לעשות זאת לו הכירו ב'צדק ההיסטורי' של עצמם. הם נשלטו ע''י סוריה ומצרים ועי הכיבוש הבריטי. הכיבוש הערבי אינו מזכה אותם בשטחים לא להם. * הכיבוש הערבי מנוגד לחוק ולזכות ההיסטורית של כל עם לאדמתו. ---------------------------- משנתו המדינית של ביבי לא באה לידי מבחן בעיקר בגלל תהליך שנקרא אוסלו. עדיף להקים לערביי פלשתינה מדינה בשטחה של ירדן, כויתור היסטורי ישראלי, וכל הערבים שיחיו בישראל, ממערב לנהר הירדן יהיו אזרחי אותה מדינת פלסטין-ירדן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מסירת שטחים |
|||
|
|||
אינני מאמין בהבטחה האלוהית, למרות שישנם אנשים מאמינים המקיימים אורח חיים חילוני, והם אכן מסתמכים על ההבטחה הזאת. כל כופר הוא חילוני, אבל לא כל חילוני הוא כופר. ההבדל בין השניים לא מתבטא בחיי היום-יום, אבל במישור התיאולוגי שרויה תהום ביניהם. וכעת, לספק את סקרנותך: השטחים שנכבשו על-ידינו שייכים לנו, מכמה סיבות: 1) יהודה, שומרון ועזה הם חלק מהבית הלאומי היהודי שהוכר כחוק בכתב המנדט. מאחר שמדינת ישראל היא מדינת היהודים, נדמה לי שסביר להניח שהיא היורשת הלגיטימית של ה''סוכנות היהודית הרשמית'' שהיא בעלת הארץ, לפי סעיף 4 למנדט. 2) יהודה, שומרון ועזה נכבשו במלחמת מגן מובהקת, ולכן, על-פי הכלל היסודי במשפט הבינלאומי: Ex iniurua non oritur ius שפירושו: ''מתוך עילה בת-עוולה לא תצמח זכות'', או במילים פשוטות: 'על חטאים צריך לשלם' -ירדן ומצרים איבדו את יו''ש ועזה ולישראל ישנה זכות עדיפה על חבלים אלו. (ר' פרופ' ג'וליוס סטון, פרופ' שוובל, פרופ' יהודה צבי בלום, פרופ' רות לפידות, פרופ' יוג'ין רוסטאו ועוד). 3) עזה מעולם לא היתה בריבונות מצרית, ומצרים מעולם לא תבעה עליה ריבונות, ואילו יהודה ושומרון נכבשו וסופחו באופן בלתי-חוקי על-ידי ירדן. לכן, במקרה הגרוע ביותר, ניתן לטעון שהריבונות על החבלים הללו היא פתוחה, ולישראל ישנה תביעה שווה בתוקפה, אם לא עדיפה עליהם, וזאת רק מכוח היותם חסרי ריבונות (חסרי ריבונות חוקית, כאמור, שזה אותו דבר). 4) יישובים כגון כפר-דרום בעזה, גוש עציון, נוה-יעקב, עטרות שביהודה, קיבוצי קלי''ה ובית הערבה שבבקעת הירדן, הרובע היהודי בירושלים והיישוב היהודי בחברון, הם כולם מקומות ''מעבר לקו הירוק'' שישבו בהם יהודים, שמהם גורשו באכזריות עקב מעשי טבח ו/או מלחמה תוקפנית אכזרית. לכן, גם אם נניח לצורך הדיון שטול-כרם היא ''שטח כבוש'', הרי שזכותם של היהודים לשוב ולהתיישב בכל המקומות הגזולים שהזכרתי - איננה צריכה כלל לעמוד לדיון, איננה זקוקה לאישור מחודש, ועל אחת כמה וכמה אין לשלם בעבורה באמצעות הסכמים למיניהם או ''חילופי שטחים'' ר''ל. לגבי ביבי, אני מסכים עם רוב השקפותיו ברוב הנושאים, ולדעתי היינו נמצאים היום במצב שפיר לאין שיעור, אילו רק היה מגשים 70% מקווי המדיניות והאידיאולוגיה, שאותם פרש בספרו הנפלא ''מקום תחת השמש''. למרבה הצער, הגעתי למסקנה שהפתרון הטוב ביותר לסכסוך היהודי ערבי, הוא העברת ערביי יש''ע אל מדינות ערב, מה שקרוי במקומותינו טרנספר. אם תגלה סקרנות נוספת - אני כאן. שבוע טוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סקרנות נוספת |
|||
|
|||
כעת שהבהרת לי מדוע אתה חושב שהשטחים הנ''ל הם שלנו, האם אתה יכול להסביר לי איזו זכות יש לממשלת ישראל לגרש את תושבי השטחים הנ''ל לפי דתם או מוצאם האתני? האם ישראל, כמדינה דמוקרטית, לא מחויבת לקבל את תושבי אותם שטחים כאזרחים שווי זכויות במדינה? לאברהמי: אתה מציע שהערבים שחיים ממערב לירדן ישארו בישראל אבל ללא אזרחות ישראלית ולכן ללא זכויות כגון הזכות לבחור ולהיבחר. האם אתה יכול לתת לי דוגמא לעוד מדינה דמוקרטית שבה לכ 40% מתושביה אין זכות בחירה? (ולא, דרום אפריקה של ימי האפרטהייד לא נחשבת). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סיפוק הסקרנות הנוספת: |
|||
|
|||
איזו זכות היתה לממשלות צ'כוסלובקיה ופולין, לגרש את מיליוני הגרמנים שבתחומן, ''אך ורק בגלל מוצאם האתני'', ר''ל? היתה גם היתה. הגרמנים הללו היוו גיס חמישי ומוקד חתרני שסיכן את ביטחונם ואת קיומם הלאומי של הפולנים והצ'כים-סלובקים. המצב דומה אצלנו, רק שכאן נוסף על האיום הקיומי ברמה הלאומית, איום גם ברמה הפיזית. אבל אני בכל מקרה לא מדבר על גירוש - אלא על טרנספר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הספר אכן טוב , וגרם לי לתדהמה על איכות השלטון שלנו |
|||
|
|||
עם זאת אני שואל את עצמי, כיצד ייתכן שר' ד' הצליח לאסוף כמות גדולה כל כך של חומר אותנטי? כל מסמך ניתן להשגה אצלנו? כל רל''ש מוכן לספר הכל? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ובכן אני חושב שהעניין הרגשי |
|||
|
|||
גרם להם לעשות זאת. הם אכלו הרבה חרא מברק, ולכל אחד היה את האינטרסים שלו. חלק רצו לסגור חשבונות, חלק הדליפו לתקשורת במהלך האירועים ולא בזמן כתיבת הספר מתוך אינטרסים פוליטים שהדבר יצור לחץ ציבורי, חלק התראיינו בעילום שם בגלל זכות הציבור לדעת וכדומה. בנוסף אסור לנו לשכוח שבמדינת ישראל הקטנה, כולם מכירים את כולם, כולם היו בצבא עם כולם וכשיש 6 מיליון אנשים על חתיכת אדמה כ''כ קטנה אפשר לשמוע הכל. על האירוע ש- 13 חיילים נהרגו בג'נין, שמעתי שעתיים לפני שזה התפרסם בתקשורת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נמרוד... |
|||
|
|||
אז קודם כל כתיבה באמת מצויינת אף פעם לא התעניינתי לעומק באישיותו של אהוד ברק, אבל למען האמת לא הופתעתי מהעובדות שהצגת במאמר אני ראיתי את הסוף של תקופת כהונתו עוד לפני שנבחר ברק לראש ממשלה.. הפוליטיקאים במדינה שלנו אוהבים לזרוק מילים והבטחות לאוויר וברק..הוא דוגמה טובה לכך ואני אגיד לך עוד משהו...זה לא רק ברק,בעיות מסוג זה יש/היו לרוב המנהיגים בארץ ובעולם **ראה ערך :Revol-manic street preachers ועוד משהו אמנם לא קראתי את הספר,אבל יש לי תחושה שהבלגן וחוסר ההיררכיה שבין הפרקים הוא טריק ספרותי של הכותב...בכך הוא בעצם מרמז על הבלגן שבתקופת כהונתו של ברק ממ או שלא(סוררי,זה הכל תוצר לוואי של ספרות מוגבר) בכלמקרה מאמר מעניין ו..נשתמע! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישנם מקורות נוספים לאיסוף מידע היסטורי |
|||
|
|||
מדי פעם , כאשר יוצא ספר בשפה העברית ,העוסק בנושאים בעלי משמעות היסטורית אני נתקל מחדש בסוג של צרות אופקין : מדוע כותב הספר אינו פונה לציבור הרחב דרך העיתונות ומבקש שכל מי שיש לו מידע ריליבנטי לנושא יפנה אליו וימסור לו את החומר והסימוכין !!!!!!! מתוך ידיעה אישית : בידי רבים (שאינם פוליטיקאים ו\או בעלי אינטרסים) ,הקשורים בעבודות יום יומיות עם בני דודינו מצטבר חומר בעל חשיבות היסטורית ,שאינו מגיע לכלל פרסום | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישנם מקורות נוספים לאיסוף מידע היסטורי |
|||
|
|||
מדי פעם , כאשר יוצא ספר בשפה העברית ,העוסק בנושאים בעלי משמעות היסטורית אני נתקל מחדש בסוג של צרות אופקין : מדוע כותב הספר אינו פונה לציבור הרחב דרך העיתונות ומבקש שכל מי שיש לו מידע ריליבנטי לנושא יפנה אליו וימסור לו את החומר והסימוכין !!!!!!! מתוך ידיעה אישית : בידי רבים (שאינם פוליטיקאים ו\או בעלי אינטרסים) ,הקשורים בעבודות יום יומיות עם בני דודינו מצטבר חומר בעל חשיבות היסטורית ,שאינו מגיע לכלל פרסום | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי