|
|
|
נֶחָמָהיוסף אליעז
נֶחָמָה |
---|
מָעֲלָה נִקְרֵאת בְּיוֹם שֶׁל חַמָּה נֶחָמָה עֲלִּית וְלֹא הוֹתַרְתְּ נֶחָמָה מֵעוֹלָם לֹא הָיִית בֵּין הַצּוֹעֲקִים הַס נִצְּחוּ אֶרְאֵלִים אֶת הַמְּצוֹקִים
מוּל חֶרְמֵשׁ הַמַּלְאָךְ אֵין נְקָמָה הָיִית אִישָּׁה דְּגוּלָה וְכִשְׁמֵךְ נֶחָמָה מִי שְׁנָתָן הוּא גַּם מִי שֶׁלָּקַח וְהַמַּאֲמִין אוֹמֵר: יְהִי שֵׁם ה' מְבוֹרָךְ
אָפְסָה נִשְׁמַת אַפֵּךְ מוּל חוֹלִי חַמְסָן שֶׁשָּׁלָל מִרֵיְאוֹתָּיִךְ אֶת הַחַמְצָן רַבִּים רַבִּים לָהֶם הוֹשַׁטְת יָד יִזְכְּרוּךָ, יְקָרָה, יִזְכְּרוּךְ לָעַד
|
אֲדוֹנִי הַנָּשִׂיא |
---|
יָכוֹל אָדָם לְטַפֵּס לַפִּסְגָּה, לְשִׂיא רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה, אוֹ אֲפִילּוּ נָשִׂיא כְּאוֹתוֹ מַנְהִיג שֶׁהָיָה וּשְׁמוֹ מְנַחֵם נִקְרַע גַּם לִבּוֹ וְאֵין מְנַחֵם וּמְרַחֵם
מִשֶּׁאִיבֵּד אֶתְּ הַנֶּפֶשׁ הַקְּרוֹבָה לְלִבּוֹ חָשׁ כָּמוֹךָ כִּי נוֹצַר חָלָל בְּקִרְבּוֹ נוֹתָר לְבַדּוֹ עוֹדוֹ יָשׁוּב עַל הַכֵּס מִבְּלִי נֶפֶשׁ לָחֲלּוֹק, בְּלִי עֵצָה לְטַכֵּס
נוֹתָר לוֹמַר לַנּוֹתָר: חָזָק וֶאֱמַץ אַל רַק לִכְאוֹב אֶת הַלֵּב שֶׁנוּפָּץ אָכֵן הִיא תַּחֲזוֹר בְּכָל הֲגִיג וַהֲגִיג אַךְ עֲדַיִין זְקוּקָה הַמְּדִינָה לְמַנְהִיג
לַעֲשׂוֹת אֶתְּ הַמְּדִינָה לִרְחוּמָּה לְלַכֵּד אֶתְּ הָעָם לְבַצְּרוֹ כְּחוֹמָה לַעֲשׂוֹת אֶרֶץ רְאוּיָה לָה וְלָאוּמָּה וּבְכָךְ לִמְצוֹא שׁוּב קוּרְטוֹב נֶחָמָה
|
|
|
|