|
|
|
בעוד אנחנו עסוקים ביננו בנושאי תקציב, מעמדנו הכלכלי, עצירת טרור ערבי בחברון ובג'נין וגל פיגועים אסלאמיים ברחבי תבל - אישרה הרשות הפלסטינית והעומד בראשה את 'חוק ירושלים' הפלסטיני, כתגובה למהלכים בקונגרס האמריקאי להכיר בהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים ולרישום ירושלים כבירת ישראל בכל מסמך ממשלתי רלוונטי (כיום האמריקאים חומקים מצורך זה). במונח ירושלים מבוטא כשם כללי, ללא פירוט חלקים בה, הצהרה שיכולה להביע עמדה עקרונית שכל ירושלים היא ערבית ומנקודה זו ללכת בצעדי ויתור פלסטיני תוך התפשרותם על קבלת רק מזרח ירושלים במלואה.
<''span style='background-color: #ECED05>
[*] הערת המערכת: מאמר זה נכתב ע''י חוקרי ממר''י שהוא מכון עצמאי
ללא מטרות רווח לחקר תקשורת המזרח התיכון. ניתן לקבל את כל המאמרים
המתפרסמים בו באמצעות דיוור ישיר ע''י רישום באתר בקישור הראשון
ברשימת הקישורים
חוק ירושלים
ב- 6.10.2002 אישר יו''ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, את ''חוק הבירה'' בה נקבע כי ירושלים היא בירתה הנצחית של המדינה הפלסטינית וכי המדינה הפלסטינית היא בעלת הריבונות על העיר ועל המקומות הקדושים בה.
החוק יצא כתגובה להצעת החוק מטעם הקונגרס האמריקאי מה- 30.9.2002 הקוראת לממשל האמריקאי להעביר את שגרירות ארה''ב מתל אביב לירושלים ולציין מפורשות בכל מסמך שיצא מטעם הממשל בנוגע לישראל כי ירושלים היא בירתה.
להלן נוסח החוק שאישר ערפאת:
''חוק הבירה לשנת 2002
נשיא מדינת פלסטין
ראש הועד הפועל של אש''ף
נשיא הרשות הלאומית הפלסטינית
לאחר עיון בחוק היסוד לשנת 2002 ובייחוד סעיף 3 שלו, לאחר עיון בהצעת החוק מטעם הקבינט ואישורה על ידי המועצה המחוקקת במהלך התכנסותה בתאריך 28.9.2002 הוצאנו את החוק הבא:
1) ירושלים היא בירת המדינה הפלסטינית והיא מקום המושב הראשי והנצחי של שלושת הרשויות המחוקקת, המבצעת והשופטת.
2) המדינה הפלסטינית היא בעלת הריבונות על ירושלים ועל המקומות הקדושים בה והיא אחראית לשמור עליהם ולהיות ערבה לחופש הפולחן וקיום כל טקסי הדת.
3) כל שנה יוקדש חלק מיוחד מהתקציב הכללי עבור העיר ירושלים, יוכנו פרויקטים ותוכניות כדי לעודד בה השקעה ציבורית ופרטית והיא תישאר אזור פיתוח א' בעל קדימות מיוחדת.
4) כל חקיקה או הסכם שיפחית מהזכות הפלסטינית בירושלים או שיהיה מנוגד להוראות חוק זה, יחשב כבטל.
5) חוק זה לא יתוקן ולא יבוטל אלא ברוב של שני שלישים מהמועצה המחוקקת.
6) על כל הצדדים הנוגעים בדבר לעשות את כל הנדרש לצורך יישום חוק זה. חוק זה יהיה תקף החל מתאריך יציאתו ופרסומו בעיתון רשמי.
[החוק] יצא בעיר רמאללה בתאריך 5.10.2002
יאסר ערפאת
נשיא מדינת פלסטין
ראש הועד הפועל של אש''ף
יו''ר הרשות הלאומית הפלסטינית.''[1]
[1] אל-חיאת אל-ג'דידה, (רש''פ), 7.10.2002.
| |
קישורים:
אתר הבית של MEMRI
|
|
|
 |
|
|
  זוהי עדות נוספת וניתוק החמור של ערפאת מהמציאות |
|
|
|
הפוליטית ורצונו למנל את המשך המו''מ עם ישראל, לכשיגיע זמן חידוש, אם הוא יהיה רלוונטי שוב.
זוהי הצהרה ב'דלת האחורית' של הפלסטינים כי כל ארץ ישראל המערבית היא פלסטין שלהם. כך ירושלים, שם כללי, היא שלהם. אלה שיסתכלו בזכוכית מגדלת לא יוכלו למצוא פה איזושהי הצהרה המתייחסת למערב ירושלים, אך הקודקס הביטויים הערבי, מובן לכולם כי הכוונה גם למערב ירושלים. הינתקות ערבית ממערב ירושלים ושטחי ישראל טרום 67', תוצג כויתור פלסטיני עליו ישראל תצטרך לשלם בתמורה.
שנקרא, הפלסטינים הם סוחרים טובים שיכולים להרוויח הרבה ממכירת אויר שאנחנו נושמים.
לא כי זה מגיע להם. אלא שאנחנו סתם הולכים שולל אחר הבטחותיהם.
טרם למדנו לקח. |
| |
| _new_ |
 |
|
|
|
אז מה?!.....מחר יקום מישהוא יקבע שבירת אוזבקיסטן ה |
|
|
|
היא הירח והמאדים הוא נכס צ'צ'ני.
לחוקים מסוג ''חוק ירושלים ''הפלסתינאי אין ערך מעשי, שכן דבר לא יקום ללא הסכם. חוקים מסוג זה אינם עמידים. לא צריך לראות בכך ''הוכחה'' לעניין כל שהוא, שכן מעקב אחר אש''ף והתבטאויותיו, מאז ועידת ירושלים 1964 מלמד על אלף החלטות שמטרתן סמלית בלבד ואת סמליות ירושלים בעיני הפלסתינאים והערבים בכלל אי אפשר לבטל..... בדיוק כפי שאי אפשר לשכנע את ארה''ב או קנדה ועוד שירושלים היא היא בירת ישראל. |
| |
| _new_ |
|
|
|
|
ארה''ב כבר שוכנעה. |
|
|
|
לק''י ארה''ב כבר שוכנעה שירושלים היא בירת ישראל וכן עוד כמה ארצות כמובן שצריך להשלים את הענין ולא להניחו באמצע.
אליצור |
| |
| _new_ |
|
|
|
|
השכנוע האמריקאי הוא,עד כה,סמלי וחלקי בלבד |
|
|
|
|
| |
| _new_ |
|
|
|
|
זה הרבה יותר |
|
|
|
מאחר ובאופן רשמי, עד לחקיקה האחרונה, ארה''ב (לפחות מחלקת המדינה) לא הכירה באף חלק מירושלים כמצוי תחת שיפוט ישראל.
הצעד האחרון, מתן מעמד של חוק חתום להכרה בירושלים, הוא בעל משמעות מעל ומעבר למה שרבים חושבים.
הצבעה בקונגרס, אפילו ברוב של 100 אחוזים בשני הבתים היא בחזקת המלצה בלבד שהנשיא רשאי להתעלם ממנה, במיוחד בנושאים שמוגדרים בחוקה כתחום אחריותו של הנשיא (מדיניות חוץ למשל).
חוק שהתקבל ונחתם ע''י הנשיא זה סיפור שונה לחלוטין. גם אם בתקופה הראשונה ייעשו תרגילים לעקוף את זה, לאורך זמן ההכרה תהפוך לעובדה. |
| |
| _new_ |
|
|
|
|
חוק כזה טרם נחתם, ע''פ זיכרוני |
|
|
|
ואפילו לא הועברה שום החלטה ע''י הקונגרס. זו היתה רק הצהרת כוונות, שמועלית אחת לכמה שנים כבלון ניסוי ע''י חברי קונגרס. משרד החוץ והנשיא מתנגדים לחוק כזה עכשיו, שמא הוא ישבש את מהלכי ''השלום'' ואת ה''יציבות'' במזרח התיכון.
אבל כמו שהמזרחי אמר, להצהרה כזו של ערפאת יש משמעות 'הצהרתית' 'מורלית' בתוך החברה הערבית, אך בפועל העניינים יקבעו ע''י המתרחש בשטח, וכאן לישראל ישנה עדיין המילה הקובעת. |
| |
| _new_ |
|
|
|
|
אתה טועה |
|
|
|
זה התקבל כחוק בקונגרס (בשונה מההצבעה הראוותית הצהרתית שהיתה מקובלת בשנים קודמות, אליה מתייחסים דבריך).
הנשיא בוש חתם על החוק הזה לפני כשנים שלושה שבועות, וזה מה שהקפיץ את הערבים כי הם הבינו מייד את המשמעות של הצעד הזה לטווח ארוך. |
| |
| _new_ |
|
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי
|
חוק ירושלים [*]
