|
|
|
אֲגַם יְרוּחָםיוסף אליעז
בְּלֵב מִדְבָּר, בֵּין טַרְשֵׁי ''חַמָּאדּוֹת'' נוּקְשִׁים בֵּין הֲרֵי סְלָעִים שְׁדוֹּפֵי רוּחוֹת וְשִׁטְּפוֹנוֹת מִתְגַּלֶּה לָעֵינַיִים הַצְּרוּבוֹת מִשֶּׁמֶשׁ וְיוֹבֶשׁ אֲגַם מַיִם תָּכוֹל מוּקָּף עֲצֵי אֵשֶׁל וְחוֹרֶשׁ כְּמוֹ ''פָאטָה מוֹרְגָנָה'', חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים לְמוֹחַ קוֹדֵחַ בְּלַהַט חַמָּה הַמָּלְעִיגָּה בַּתּוֹעִים אַךְ לֹא, אָכֵן זֶהוּ אָמְנָם נָוֶה בַּמִּדְבָּר וְלֹא תַּעְתּוּעֵי הַצָּמָא בַּיְקוֹד הָאַכְזָר מַיִם חַיִּים, עֲצֵי תָּמָר שַׂגִּיאִים, מַצּוֹק מְבוּתָּר קַּרְנַיִים עֲקּוּלוֹת בְּרֹאשׁ יָעֵל מעוּטָר שְׁפַנֵּי-סֶלַע מִתְפָּרְקְדִּים עֲלֵי טֶרֶשׁ סוֹפְגִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ יָד חֲרוּצִים חִיזְּקָה פֹּה סֶכֶר עַתִּיק רָעוּעַ וְהִנֵּה נִמְלָא הָאֲגַם הָאָכְזַב וְהָיָה לְקָבוּעַ גַּם רְאֵה, עַל הַגָּדָה כְּבָר אֵין זוֹ אַגָּדָה דייגי-חַכּוֹת מוּכָנִים לְחַכּוֹת נְטוּלֵי דְּאָגָה מַאֲמִינִים כִּי תַּעֲלֶה בְּחַכָּתָם הַדָּגָה... פֹּה שׁוֹמְעִים אֶתְּ הַשֶּׁקֶט, מַאֲזִינִים לַדְּמָמָה וְרַק הָרוּחַ הַחוֹלֶפֶת נָעָה מִמְּקוֹמָהּ מִשְׂתָּרֵעַ לוֹ אֲגַם, מוּכָּר רַק מְעַט בָּעַם רוֹב בְּנֵי-הָאָדָם לֹא שָׁמְעוּ עָלָיו בָּעוֹלָם וְרַעֲיָיתִי בַּשֶּׁקֶט בְּאָזְנִי מְיַיעֶצֶת: זָקוּק אֲגַם יְרוּחָם, זָקוּק לַמִּפְלֶצֶת כְּמוֹ נֵס בְּ''לוֹךְ נֵס'' הַמּוֹשֶׁכֶת תַּיָּירִים בְּהָמוֹן פְּרִי חֲלוֹם, אַגָּדָה אוֹ תַּעְתּוּעַ, שׁוֹבָה אֶתְּ הַדִּמְיוֹ כִּי רַק כָּךְ רוֹכְשִׁים אֶתְּ לֵב בְּנֵי-הָאָדָם אֲשֶׁר טֶרֶם לָמְדוּ לְהַעֲרִיךְ שֶׁקֶט, לָשֶׁבֶת דּוֹּמָם וּלְהַפְנִים אֶל לִבָּם אֶתְּ יִפְעַת-הָעוֹלָם
|
|
|
|