אנו עומדים ערב היום הקובע, היום שניתן עדיין לשחק, להקים מפלגות חדשות, לבטל מפלגות קיימות, ואז, למחרת – יתחיל מסע ההסברה והניסיון לשכנע אותי, ואת כלל ציבור בעלי זכות הבחירה, אל תהסס לשלשל לקלפי את פתק הרשימה שלי.
הרבה מהומה, ניסיון מרשים לשכנע אותי ואותך, הבוחר הפוטנציאלי – לשלשל את פתק ההצבעה ה''נכון''.
התייחסתי לכך כבר בטור קודם – אינני יודע עבור מי להצביע, ואלמלא חובתי ונאמנותי האזרחית אפשר והייתי מחליט להימנע מלהצביע.
אני מבין את אלה שיצביעו לא בשל תמיכתם והזדהותם עם מצעה, דרכה, ותכניותיה של אחת הרשימות ה
מתמודדות. חוששני כי בודדים יבואו לקלפי מתוך הזדהות ורצון לתמוך ולקדם דרך פוליטית מסויימת. הרוב המכריע יצביע מתוך נאמנות ארוכת שנים עם מפלגה זו או אחרת, או שיבואו לקלפי כשהם נאמנים לקבלן קולות זה או אחר, וככל הנראה יגיעו לקלפי עם פתק מוכן מראש.
המבחן האמיתי יבוא רק כאשר תידרש הכרעה לאומית בסוגיה פוליטית אקטואלית.
הכרעה מדינית, הכרעה ביטחונית. הכרעה כלכלית, הכרעה לאומית. אל מול הכרעה כזו, מתייצבות כל סיעות הבית, עם עמדה מדינית ברורה וחד- משמעית.
זה יהיה רגע של אמת, כל הסיסמאות מושלכות לפח, זהו רגע של חילוקי-דעות אמיתיים. רגע של חילוקי דעות נוקבים, הרגע בו ייווצר הצורך בהכרעה שאי אפשר יהיה להמשיך ולהימנע ממנה.
אני יכול בנקל להעלות רשימה לא מבוטלת של נושאים כאלה. אף לא אחד מאלה נמצא על סדר היום הפוליטי ערב הבחירות הקרבות. כלום נוכל להמשיך ולהתעלם ולהתחמק?
המסקנה הראשונה – לפנינו שורה של נושאים ובעיות ברמה הלאומית, אף לא אחד מאלה יוכרע בבחירות אפריל. אף לא אחד מאלה יעמוד בראש סדר היום שלנו.
כל אחת משאלות אלה יש מי שמעלה אותן – מעמד בית המשפט העליון וכיצד ייבחרו שופטיו, האמנם כל האזרחים שווי זכויות? האם תושבי המדינה הלא יהודים הם אזרחים שווי-זכויות? האמנם חותרת ישראל להשיג הסכם עם שכנינו?
מה מדיניותנו מול רצועת עזה? מול הסורים והאיראנים בגולן? מה המדיניות כלפי לבנון? וכמובן – שאלת החתירה להסכם עם הרשות הפלשתינית? וגם כלפי איראן עצמה נדרשת מדיניות ברורה .
ובחוץ – גיבוש המדיניות כלפי וושינגטון וכלפי יהדות אמריקה.
ומה ההשלכות למדיניות הכיבוש הישראלית ביהודה ושומרון.
ישראל מנהלת מערכת בחירות כאילו אין שום דבר מציק, שום דבר שמחייב החלטה.
בעוד חודשיים, ב-10 באפריל, נתעורר ליום חדש, היום שלאחר הבחירות, ולדאבון לב, נוכל לומר, הנה דבר לא התחדש ולא השתנה, הכול שוב חזר להיות MORE OF THE SAME!
מה על סדר היום?
