  
  
  
|
  להב מוכסף / טור אישי | |||||
| קובי מיכאל (יום שני, 07/10/2002 שעה 11:35) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  לקובי מיכאל: מאמר מאלף וחשוב |
|||
|
|||
| _new_ |
 |
|
|
||
| קובי - במדינה שכל הווייתה, ומנהיגותה - מקורו בצבא |
|||
|
|||
קשה לצפות לאינטרקציה בין הדרגים כפי שאתה מתאר, מאחר וצורת החשיבה של כולם דומה, או קרובה (כולם הגיעו מאותו בית ספר), וולכן תחום המפגש בין האסטרטגיה לאסטרטגיה רבתי יהיה עמוב ולא גבולות ברורים. כך נוצר מצב בו הדרג הצבאי הבכיר נכנס לתחומיו של הדרג המדיני, ואח''כ קובל שמגדירים אותו כ''פוליטי לא מקצועי ושפוט''. ניתן לראות זאת בשתי דוגמאות: 1) יציאת צהל מלבנון- זכותו ווחובתו של הצבא להציג בפני הדרג המדיני את השגותיו ממהלך צפוי. אולם אל לו לצאת עם זה לצבור, כי בדיון הצבורי הוא מקדם אג'נדה משלו שלא קשורה לעניין עצמו. 2) דבריו של רא''ל יעלון חייבים להישמע ולהידון בכל הפוורומים המדיניים הקיימים. זה לגיטימי וחובתו להביע את דעתוו. יציאתו לציבור ובחירת כנס הרבנים כדי להשמיע את אותם דברים, חורגים ממסגרת תפקידו, ומכניסים אותו כעוד גורם שיש לו עניין לקדם נוושא שהוא בתחם האסטרטגיה הרבתי, ולכן הביקורת עליו, עליה הוא מלין. יתרה מכך, הערבוב הכללי בין הדרגים , גורם להתנהגות שכבר הזכרתי בתגובה למאמר הקודם, של צבא שיש לו מדינה, ורק השבוע קיבלנו דוגמא מאלפת לכך , והיא שימושו של הרמטכ''ל בכל הלוגיסטקה הצבאית על מנת להשתתף בארוע פרטי אליו הוזמן (כולל מסוק , חיילים, מאבטחים וכו'), תגובת דוברת צה''ל כי הנושא לא לדיון, וחוסר התייחסות כמעט של הדרג שמעליו, כאילו התנהגות דרום אמריקאית זו היא הדבר הכי תקין שיש. (ראה קישר לידיעה ב YNET למטה). לפיכך, לעניות דעתי, על מנת שניתן יהיה שתהיינה שתי מערכות עם גבולות ברורים בינהם, יש להקטין את מרכזיותו של הצבא בהוויתה של מדינת ישראל, על מנת שיצמחו כוחות מקבילים שיוכלו לאזן אותו, ולהביא כיווני מחשבה קצת אחרים. קישורים: הרמטכ''ל: ב''בלק הוק'' לחתונה המשפחתית: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2161473,00.h... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מעניין, רק רמז מופז על הצטרפות למחנה הלאומי, |
|||
|
|||
וכבר נמצאות ''חריגות'' בהתנהגותו, כאילו לא היו לנו הרמטכ''לים אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק שנחשדים ב''חריגות'' במיליונים: אוי, כמה טוב היה אילו הסתפקו ברק (וילה בכפר-שמריהו) וליפקין (עסקים עם שמעון שבס ויובל רבין בזכות קשרים בתוקף תפקידו הציבורי) בהסעת הליקופטר אחת למסיבה פרטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מנשביק - תקרא לפחות את הכתבה היא על יעלון ולא |
|||
|
|||
על מופז, כך שהזדעקותך - מיותרת. (בקישור מתחת להודעתי) ולעצם העניין, אני מסכים איתך שהתרבות הזו לא החלה עם בוגי יעלון, אלה הרבה לפני. אתה רק מחזק את טענתי, אם קראת אותה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העיקרון הוא אותו עיקרון: |
|||
|
|||
יעלון נדמה ל''קובעי הטון'' כלאומי מדי ולכן אסור לו מה שמותר ל''חסידי השלום'', ועניין הטיסה לצרכים פרטיים היא עדיין בתחום ההתעסקות במופז, שעליה כבר דיברתי. אז מה יש לנו כאן לחזק או לא לחזק? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין קשר בין הערותיך למה שכתבתי |
|||
|
|||
וגם לא למאמרו של קובי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם אתה קובע זאת כעורך בפורום או ככותב תחת שמו? |
|||
|
|||
שהרי כמו שכבר ראינו: אבחנה זו חשיבותה מכרעת והמתבלבל בין השניים - מר דינו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כל מה שכתוב תחת שמי (המזוהה והלא מסתתר בניגוד |
|||
|
|||
לך) הוא דעתי כמובן. עלי אישית אתה יכול לכתוב ככל העולה על רוחך. כך היה תמיד, וכך יהיה. אין מה להתבלבל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מופז לסבוב הופעות מטעם הליכוד ובית''ר |
|||
|
|||
בחודש הבא יסייר רא''ל מיל. מופז בצפון אמריקה.הסיור מאורגן על ידי ארגונים הידועים בתמיכתם בליכוד או בתנועת בית''ר וגופים כמו ''היזמה הציונית'' ועוד. אגב...הסיור להרצאות ''על המצב'' לא בחינם או בהתנדבות לשמה כמובן.....כולם צריכים לחיות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי : נו באמת. דובר צה''ל הסביר שהם לא מוכנים לפרט |
|||
|
|||
את נושא פעילותו של הרמטכ''ל. מי יודע אילו שיולים היו שם. להשתתף בחתונה מותר לו? ואם יש לו ישיבת מטה מיד אחרי זה והמשפחה לקחה טרמפ ב''נץ השחור''.. והוא נרגע קצת עם החולצה והסנדלים.. הרי הוא היה שם רק חצי שעה. יותר מעניין הוא ה''סקופ'' על עובדי חברת החשמל. לא שעיני צרה בהם..שיהיו בריאים אבל אחרי כל הישיבות המארתוניות והקומבינות הטריח את עצמו הכותב ואמר שמכסת החשמל של עובדי חברת החשמל קוצצה.זה כבר נשמע טוב,נכון?עד כמה קוצצה... עד 18,000 קו''ש..טוב.. הבנתי. מה זה אומר ריאלית? שזו מכסה שעומדת על פי שנים מהכמות הממוצעת בשוק הצרכנים. נו,זאת לא שערוריה? העיקר שהמילה קיצוץ הופיעה בהחלטה של העניין עם עובדי חברת החשמל... קטונתי. עוד נדבר.. שלא בדרך אגב, אני מודה לך על דבריך לספירו בעניין החמשיר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה - בא נחזור לנושא הדיון של קובי |
|||
|
|||
אני הבאתי את סיפור הטיסה רק כדוגמא (ויתכן שטעיתי שכך עשיתי, כי זה הפך להיות הדיון עצמו, ולא לכך התכווונתי) לתהליכים העוברים על הדרגים הבכירים בקבוצות האחראיות על האסטרטגיה והאסטרטגיה-רבתי במאמרו של קובי. עיקר הטיעון שלי הוא שיש להקטין דווקא את חלקו של הצבא בהווית החברה הישראלית על מנת שהמבנה שקובי מדבר עליו יוכל לעבוד. לזה הייתי רוצה שאנשים יתייחסו. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי: חשוב להבין את האילוץ המובנה של המציאות |
|||
|
|||
במקום בו הדרג המדיני מתקשה לקבל החלטות או מתחמק מקבלת ההחלטות, מתעצבת דרקטיבה עמומה. הדרקטיבה העמומה מכילה מתחים ניגודיים: הדרג המדיני דורש מהצבא למנוע פיגועים ולצמצם את החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית. דרקטיבה שכזו היא כמעט אוקסימרון, מה שמוביל את הצבא למציאות של מצוקה ביחס לסביבת הפעולה. הדרג הצבאי נאלץ לפרש את הדרקטיבה של הדרג המדיני ומשתדל לפתח רעיונות תחבולניים לצורך התמודדות עם מציאות סבוכה בתנאים של דרקטיבה עמומה עד כדי בלתי אפשרית. החשיבה הצבאית, שהופכת בתנאים אלו ליצירתית ומורכבת יותר מזו של הדרג המדיני, מחייבת התייחסות של הצבא גם לתחומים שהם מעבר לרמות הטקטיות והאופרטיביות. מציאות של עימות נמוך-עצימות, המטשטשת את הגבול שבין חזית לעורף, את ההבחנה בין חיילים ולהבדיל טרוריסטים ולוחמי גרילה לבין אוכלוסייה אזרחית - מחייבת את הדרג הצבאי להתמודד עם סוגיות שלכאורה אינן צבאיות. הדרג המדיני מצפה מהדרג הצבאי לחלצו ממבוכתו ולכן כשיצליח הדרג הצבאי יאמרו שהוא פוליטי, כשייכשל תוטח בו ההאשמה. אין ולא יכול להיות תחליף למנהיגות אזרחית ופוליטית, שמהותה קבלת החלטות וקביעת יעדים לאומיים. במקום שבו נפקדת המנהיגות משתלטת המבוכה, מטשטשים הגבולות ונדמה כי הכל צבא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קובי: זה לא בדיוק כך. או שהתובנות האופרטיביות שלנו |
|||
|
|||
לא ברורות ..ולכן הצבא מתערב ולא היה צריך כך. החלטה אסטרטגית צריכה לבא משר הביטחון דהיינו ממשלה,והטקטיקה מהצבא.אינך סבור כך? או שלא הבנתי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה: בהחלט כן ועל כך ''בוכים הנביאים'' |
|||
|
|||
אלא שבהעדר מנהיגות לאומית ופוליטית נאלץ הדרג הצבאי, המתמודד עם המציאות ונדרש להעמיד את הפתרונות, לפתח את החשיבה האסטרטגית ולהרחיבה אל מעבר למה שנתפש כתחום עניינו של הצבא. השיח בין דרג מדיני, שאינו מיומן בחשיבה אסטרטגית ונטול כלים ומערכות מסייעות לשכלול החשיבה האסטרטגית, לדרג צבאי האמון על עקרונות החשיבה האסטרטגית ונדרש לפרש את הדרקטיבה העמומה של הדרג המדיני, הוא שיח שנועד להנצחת בולטותו של הדרג הצבאי ולכן הוא נתפש כמי שחורג מתחום סמכותו ו''מזדהם'' בפוליטיקה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מפחיד.....ראה צבא '' |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראה ''צבאות נאלצים''....פקיסטן,בורמה,לוב,ועוד ועוד |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי: צודק מאה אחוז. המרורות שסבלנו בגלל זה |
|||
|
|||
IJOS MIOS רק גמר צבא, הרמטכ''ל .טראאאחחח! נחיתה רכה או קשה אבל הנה הוא מיניסטר. למה לא ראש המכללה הצבאית ? למה לא פורום של בדימוסים? לא חשוב.מעניין שבי.ג'י כתב בזכרונות שלו על מנגנון הצבא הצעיר . וזה תורף דבריו: צריכים אנו לצבא צעיר. יתגייס החייל בגיל שמונה עשרה. יעבור [את] כברת הדרך הצבאית ואם כשוריו יתמיאו לתפקיד פיקוד ימשיך עד כס הרמטכ''ל. בגיל 42 ,עם פרישתו נסדר לו משתלה או גננות או תחנת דלק שממנה יתפרנס בכבוד. אתה תופס את זה ,רפי? גנן, תחנת דלק, גם זה פרנוסע. TIENE DE COMER EL GENERAL,NO? מה קרה למעשה, הרמטכ''ל נהיה שר עם תיק או בלי תיקוהרעיון של המשתלה,לא יודע מה קרה לזה. אולי ותיקי הקק''ל שאספו קופות כחולות למשך 40 שנה קבלו מתלה. ותחנות הדלק למי? נו?..זוכר? זכיון תחנת הדלק הוא רק ל..נכי צה''ל. תקן אותי אם אני טועה. במובן הזה בי.ג'י הקדים הרבה מהפילופוליטיקאים שלנו ... עוד נדבר,רפי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל מדוע לדעתך זה קורה? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| קובי: יש לזה הרבה תשובות אנסה כמה. אחת מהם היא |
|||
|
|||
גישת ה''אנשי שלומנו'' והחונטאיזם ה''מתבקש'' ממערכת מתמשכת. אין מנוס מזה ,אלא אם כן ה''סנהדרין'' (באיזה צורה שהם יהיו,אמן) יטפלו בכזה דבר. אני מעריך שלזאת התכוון אורי באומרו ה''רשות החמישית''. דוגמאות מהחיים? יש המון. יש כאלו שהיו באצ''ל למשל, וראו אמיתות דרך קו המחשבה של האצ''ל. לא מזמן העלנו את זכרו של ''יאיר'' שטרן. גם שם היתה אידיאולוגיה. למה לא חבר (חי''ת ובי''ת פתוחות) בי.ג'י. עם האצ''ל והלח''י ול''ההגנה'' שלו היתה שלוחה שנקראה פלמ''ח? קובי, התשובה האמיתית לשאלה שלך היא בסדר גודל של דוקטוראט למדה''מ. אבל, לעניות דעתי לא יצאנו מהמנטאליות של ה''טאוואריטש''. עם כל הברק (אני מתכוון הסממנים החיצונים, הבג''ץ למינהו והחוקה למינה, לא פסה תופעת ה''חבר'ה שלנו'' במנגנוני הארץ ומנהיגיה. בענין אנשי הצבא נראה לי שמכיון שה''מנגנון'' תפר לו את כל האנשים ,שבחלקם הגדול היה די כשרוני לנהל צבא בסדרי גודל מסויימים אתה ודאי זוכר קורס קצינים עם ממ''ים מפ''אים, מגד''ם,פו''מים וכו' שנהלו את הענינים יותר מפחות. עצם ההשתתפות וההחשפות לחיים הציבוריים נתנה להם את ה''הכשר'' להמשיך בו בבחינת ''מלאכתו מחנכתו''. הרי הם לא היו טמבלים..ידעו פחות או יותר לדבר (עם כמה אקורדים צורמים משנות השרות שבהוויה הישראלית זה לא נתקל בקיתונות של שופכין. להיפך, הרוב מבינים את הסגנון. (''הרי הוא היה בצבא'') עם הזמן והנסיון ו''אחרי בלותי היתה לי עדנה'',נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטים, והנה לנו דיפלומאט לכל מאן דבעי. לעיתים היה אפשר לטעות ולומר שהוא גם מדינאי. ועוד סיפור קטן שנראה לי מתאים. חבר אחד שלי נולד בארץ, למד בארץ, הסתובב בחו''ל (עם אביו) מגיל צעיר. למד שפות, ומתחת ללשונו שוכנות כבוד חמש או שש שפות ,הוא נעים הליכות, מתמצא ברזי הדיפלומטיה והפוליטיקה. קורות החיים שלו כוללות לימוד בארה''ב (תואר ראשון) בקנדה (תואר שני) ובדרך לPHD והמון נסיון קהלתי.הוא היה רב מכובד בקנדה,באוסטרליה, בסך הכל איש מעניין. באזשהו שלב הוא עשה ''סיבוב שני'' בארץ לתקופת כמה שנים. מפה ומשם, חיפש עבודה וזו ניתנה לו במשורה ובלחץ. באחת הפגישות שלו עם מישהו ''שמכיר את מישהו'' . הציע לו הנ''ל שיעביר דרכו את קורות חייו למישהו במפלגה גדולה (ואני לא רוצה לומר איזו כי הם דתיים וספרדים) וקרוב לודאי ששם ימצא מישהו משרה מכובדת ומתאימה עבורו. אמר ועשה. נתן,העביר,קבלו,קראו ושמעו ולפגישה לא הזמינו. לאחר חדש או בערך,שאל החבר את ה''מעביר'' על תוצאות הפגישה שלו עם אנשי המפלגה החשובה הזאת. קובי,אתה יושב? תתפוס את הכיסא בבקשה. (חגורת בטיחות לא תזיק) ''מה הוא חושב לו זה? ל90% מהאנשים שלנו אין 25% מההשכלה והכישורים שיש לאדם הזה. מההה? ששר הדתות יפנה את הכיסא לאחד כזה? מה אתה חושב לך?...'' עד כאן לשון המאמר. לא מן הנמנע שתפיסה זו ברת תוקף גם במפלגות האחרות. סיסמת ה''אנשי שלומנו קודמים'' שולטת במרחב בלי מיצרים על דרך שאמרו חז''ל:''עניי עירך קודמים''. וזה רק פן אחד מה''מנגנון''. איך קורא להם אורי מילשטיין:''המתקרנפים'' וה''שורדים'' למיניהם.כפועל יוצא, יש ''ששה סדרי משנה (ש''ס) ''ארבע אמהות'' (מכיר את הארגון?) ו''שלשה אבות'' (הרצל, ז'בוטינסקי ומי עוד?) ואת ''שני לוחות הברית'' משאירים ל''חד גדיא''. וכל זה אומר לא רק דרשני אלא גם חקרני. עוד נדבר.. שלך בברכה, מוטק'ה | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי