  
  
  
|
  חשבון ארוך מאד עם בזק | |||||
| מיכאל שרון ז''ל (יום שני, 30/09/2002 שעה 23:44) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  מה מקור מסורת הבכירים של החליפה הפתוחה והחולצה |
|||
|
|||
חסרת העניבה בעלת הצווארון הפתוח? מומחים להיסטוריה של התפתחות אופנות הלבוש עשויים להצביע על הפונקציונליות של סגנון הבכירים הישראלי, שמקורו במסורת ה''סוציאליסטית'' המקומית. שהרי ברוסיה בתקופת הגשמת הסוציאליזם הסטליניסטית היה הנוהג הרווח צווארון רכוס ומעין סרבל בגיזרה צבאית (בסגנון מאו טצ'ה טונג שאימץ את אורח הלבוש של הלוחמנות הסוציאליסטית). בתקופת לנין, וגם אחרי סטלין היה לבוש הבכירים אזרחי, עם צווארון רכוס ועניבה. אך נחזור לסגנון הבכירים המקומי ולמקורו הפונקציונלי. מה הטעם בכך? היסטוריונים של הלבוש עשויים לעלות את סידרת הסברות הבאות: לחולצה חסרת עניבה עם צווארון לא רכוס , המתלווה לג'קט לא רכוס, קל בהרבה לתחוב לכיס החולצה חבילת שטרות. שכן יש כאן בעייה לא פשוטה: לתחוב לכיס הז'קט החיצוני? כיסי ג'קטים הינם תכופות לצורך ניראות אסטטית/אלגנטית בלבד, וחסרי מימד פונקציונלי של איכסון. כיס עליון כזה הינו לעיתים קרובות חסר עומק, דהיינו בעל פתח חיצוני בלבד וסנטימטר או שניים של עומק. חבילת השטרות עשוייה לבצבץ החוצה. מביך משהו. צמד כיסי הז'קט הנמוכים יותר הינם במקרים רבים ברי איכסון ולא לנוי בלבד, אבל שוב קיימת אי וודאות מה עומקם. בנוסף, בשעת ישיבה או תנועה עשויים השטרות להשפך החוצה. לעיתים, כטוב לבו של הבכיר ביי''ש בטכס חגיגי למשל, עשוי הוא לפשוט את מעילו ולהניחו על הכסא, מה שיוצר אי וודאות נוספת. הלך הכסף? לא עשית כלום, וגם יאשימוך ברשלנות ומי יודע במה עוד. לעומת זאת כיס החולצה - פונקציונלי תמיד. וגם מחווה התחיבה הינו חביב וחברמני יותר, ממש מתבקש מאליו. תחבת, ומייד הז'קט מכסה, ממש כנעילת כספת. לכן, על הג'קט להיות לא רכוס באופן תמידי, שכן הרגע החגיגי, רגע התחיבה, אינו ידוע מראש, דבר ההופך את תחיבת הבוכטה לרגע לא צפוי ואמיתי של חסד והפתעה מרנינה. חולצה תחיבת-בוכטה חייבת להיות רפויה. מכאן טעם הצווארון הלא רכוס. ועניבה? גם אם היית עונד עניבה על צווארון לא רכוס, מעשה רישול בוהמיאני, עדיין היד התוחבת יכולה להסתבך בעניבה וכל זה. והרי על התחיבה להיות מעש אלגנטי ללא דופי. ומצד שני, ממש לא נעים לתחוב לאיש בעל עניבה והדר אירופאי. ריטואל התחיבה מחייב סחבקיות נלבבת, ולא מעונבות קרה ופורמלית. קישורים: מעשה בזייגנבאום הפקיד המפקיד ודגל שוויץ: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=876&rep=56247&... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| דומני מר שרון כי עליך לעבור ולהשתמש בתחתוני בוקסר |
|||
|
|||
שאין כמותם לשמירה על האיזון הנפשי והזהירות הטבעית של בן אנוש מין זכר. שהרי מדורי דורות נהנו הגברים מגורם מאזן טבעי, הלא הוא הצורך לדאוג באופן מתמיד לשאלה היכן מונחים להם האשכים ומה שביניהם, בעיה זו, הנוצרת הן בשעת תנועה, מהיר או איטית על פי הצורך, הן בשעת ישיבה והן בשעת לחימה, היא המפתח האמיתי להתפתחות שיקול הדעת האישי, הטקטי והאסטרטגי. (ועוד לא דברנו על שאר השימושים של הציוד, כרגע אנחנו דנים רק בתרומתו לעיצוב האישיות) והנה קמה לה המצאה הרסנית, הלא הם התחתונים ההדוקים השומרים את החבילה במקומה, מהודקת, צמודה , מכונסת, מעורסלת ומאוגרפת בכל עת. עם ההמצאה הזו אבד בן האנוש ממין זכר את אחד הגורמים המאזנים וכן הביא על עצמו שלל צרות, החל מחימום יתר ועד אבדן היכולת לפזר את הגנים המופלאים שלו בכל הזדמנות נאותה. מכאן גם מגיעות תופעות של פיזור דעת והתמקדות בנושאים שברומו של עולם במקום לדאוג למה שקורה כאן ועכשיו. ועל כן, מומלץ לסוג זה של בני אנוש לשקול לחזור ולסגל לעצמם את האמצעי היחיד שיכול לסייע להם בהשבת חוש האיזון על כנו - הרי אלו תחתוני הבוקסר. בסוג זה של הלבשה תחתונה, שאגב אינה נגועה כלל ועיקר בשום סממן בולשביקי, שוב מוטל על בן האנוש מין זכר לתת דעתו על הדברים החשובים באמת, שומה עליו לשקול בכל עת וזמן את צעדיו, תנועותיו ומעשיו. בנוסף זה גם יותר אורירי כזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לזה שזוכר: דומה שאינך מעריך יתר על המידה |
|||
|
|||
את ברכת הטכנולוגיה. שהרי התחתונים לאיבר הזכרות, ממש כהמצאת החזייה לנשים, מטרתם סמיכת נופלים. הדבר בולט לו בחופי נודיסטים, בפרט כאשר הזכר שוחר הספורט, רץ שפי יחד עם בת זוגו. או אז, מבטו של הצופה המשתאה אינו יכול שלא לשים לב לאיבר הזכרות האומלל, המטלטל מצד לצד ובהטיות שונות במרחב, ממש כחידקו של פיל שועט. מחזה עוועים כזה עשוי אף להפנט כמו מאליו את המתבונן, ממש כתנודת מטוטלת, הרווחת אצל מהפנטים למיניהם. כאשר האיבר זקור, הבעיה אינה קיימת. ברם זוהי האירוניה העגמומית שבדבר, שכן יש הגורסים שביטול הצנעת האינטימיות והתערטלות שכיחה, עשויים לרפות את עוצמתה ותדירותה של התלקחות הבשרים, ממש כמקלחות המשותפות המיתולוגיות הללו בקיבוצים. אבל אלייה וקוץ בה: אם תאוות המשגל מתלהטת ביתר שאת מאחורי הלבוש התחתון, מה יבטיח את נאמנות בת זוגך כאשר אתה שוהה בחו''ל תקופת מה, למשל, בכנס סוציאליסטי כלשהו במונטה קרלו, או מפגין כנגד קרן המטבע? זאת בעוד בת זוגך חזרה זה עתה לביתכם סוערת וסמוקה מהפגנת תמיכה בפלשתינאים ברמאללה, מלווה באיזה ''מהפכן'' ממושקף אמנם, אך צעיר, תוסס ועתיר אדרנלין והתלהבות אירוטית שבמעש הסורר? הפתרון הוותיק הינו המרת התחתונים בחגורת צניעות: לוחם מסע הצלב חזר לאחוזתו לאחר 10 שנות מלחמת קודש עטירת גבורה במזרח, ובת זוגו המתינה רק לו, ומה שהלך שם. יוצא שהתחתונים והצנעת האינטימיות, המלבים אמנם את התאווה, עשויים לגרור המצאתיות ''מתקנת'' חמורה יותר. אולי הרצון להמנע מנקיטת אמצעים דרסטיים הינו אחד הגורמים ל''שבועת שמירת אמונים ממושכת'' ולאותם אתוסים אודות נאמנות ללא סייג לגבר או לאישה האהובים כשבן הזוג מפליג מעבר לשבעת הימים, נוסח שיר העם האירי היפה John Riley : עובר אורח המתאהב ממבט ראשון בעלמה ברה אומר לה: ?Oh fair maid, will you marry me ותשובתה: Oh fine Sir, I cannot marry thee אהבתי מעבר לים מזה כבר שבע שנים, אך אשאר נאמנה לו, ואף גבר אחר לא ישאני.העלם מקשה: ומה אם ניספה במצולות ים, מה אם שכח ממך ונשא לו אחרת וכיוצא בזה. אך הנערה דבקה באהבתה ללא סייג: אשאר נאמנה לו עד מותי. בבית האחרון הוא מרים אותה בזרועותיו, and kisses gives her, one two three באמרו - I am your lost John Riley . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והידד לג'ואן באז... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| שלא לדבר על כך שתחתונים מהודקים... |
|||
|
|||
עלולים - מרוב לחץ - לגרום לעיניך לצאת מחוריהן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יוסי: את הבדיחה על התחתון הצר אתה מכיר? |
|||
|
|||
אחד שסבל מכאב ראש מתמשך הלך לרופא והתלונן על מיחושיו. לאחר בדיקה יסודית אמר לו הרופא, חבוב, אתה צריך לעבור ניתוח להורדת האשכים. זה יפתור לך את בעית הלחץ.נדהם החולה ושאל:''שניהם?'' הרופא: לצערי ,כן. אחרי הניתוח ובמצב רוח מדוכדך הלך החולה אל החייט שיתפור לו חליפה להרים את מצב הרוח והמורל. מדד את המעיל, המכנס וכו'. ממשיך החייט ואומר , לתחתונים אתה צריך מידה זו וזו. אמר החולה, תמיד לבשתי מידה יותר קטנה,מה קרה? האיר פניו החייט ואמר ''אני כבר בעסק 40 שנה, אם תלבש מידה קטנה יותר יהיו לך כאבי ראש עצומים. כדי להמנע מכאבי הראש אתה צריך ללבוש מידה אחת גדולה יותר ממה שאתה לובש. לפעמים הבעיה היא במה שלובשים לא במה שיש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שזוכר: ועל גופיות דברנו? כותנות משרוולות לעומת |
|||
|
|||
חסרי השרוול. שלא לבלבל את זה עם ה''שארוואל'' שעונה לצרכים האנטומיים שהעלית לעיל בסוגית הבוקסר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפתרון - הפרטה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לכולם יש חשבון עם המדינה |
|||
|
|||
הכל טוב ויפה, הבעיה שכל מה שהנ''ל כותב נכון לגבי כל מי שהיה אז בעניינים לפני וב-שנות ה-80, קל לדבר ולראות את הדברים בראי של היום, חברת בזק כמו שאר הגופיםמרשות השידור דרך חברת הדואר היו תמיד מונופולים בירוקרטים וזה בגלל הממשלה ויותר נכון הציבור שבחר את הממשלות לדורותיהם, קל לבוא בביקורת אבל החוכמה זה להשוות את הדברים למצב הנוכחי כיום, והיום בזק זאת אחת החברות ה''טובות'' ביותר בשוק התקשורת , צריך לבדשוק טוב טוב מה עושות ואיך מתנהלות שאר חברות התקשורת, עובדה שבבזק המחירים רק יורדים, יש להם מלא שירותים מאוד זולים, פקס2מייל לדוגמא שזה שירות אחלה לכל ה''עסקנים'' שמסתובבים פה, או לחילופין מחירי השיחות הזולות בשעות הערב למגזר הפרטי בקיצור , יאללה, באופן יחסי לכך שהם עדיין מונופול בחלק גדול מהמקרים תראו איך הם מתנהגים לעומת ארבעת החברות הסלולרית שלפעמים מתקבלת ההרגשה שהםפ למעשה חברה אחת | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי