צַפְרַת פַּעֲנֵחַ¹

על-פי איזופוס

יוסף אליעז

צִפּוֹר רְנָנִים בִּשְׂדֵה תְּבוּאָה
הִרְגִּישָׁה בְּנֹחַ בְּבוֹאָה וְצֵאתָהּ
בְּבוֹא הַיּוֹם, בּוֹ בַּשָּׂדֶה עַל-כֵן
לַתִּפְאֶרֶת בָּנְתָה לִמְגוּרֶיהָ קֵן

הִטִּילָה בֵּיצִים וּבָקְעוּ אֶפְרוֹחִים
וְהִיא כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַפְּרָחִים
גִּדַּלְתָּם בֵּין שִׁבּוֹלִים בְּשׁוּבָהּ וְנַחַת
מְלַקְּטִים גַּרְעִינִים גַּם נוֹתְנִים בָּאַמְתַּחַת

בָּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בַּשְׁלָה הַתְּבוּאָה
וְעֵת הַקָּצִיר בִּשְׂרָה אֶת בּוֹאָהּ
אַךְ הָאֶפְרוֹחִים עוֹד פְּלוּמָה² לְגוּפָם
טֶרֶם הִצְמִיחוּ נוֹצוֹת לַמְּעוּפָם

חָשְׁשָׁה הַצִּפּוֹר לְאֶפְרוֹחִים קְטַנֵּי-גּוּף
טֶרֶם אֶבְרוֹתֵּיהֶם³ גָּדְלוּ דַּי לָעוּף
בַּקָּשָׁה מִרֵעֶיהַ בְּעָלֵי-כָּנָף לְבָרֵר, לְהַקְשִׁיב
מָתַי הַיּוֹגֵב יִקְצֹר וּתְשׁוּבָה לְהָשִׁיב

עוֹף הַשָּׁמַיִם מַקְשִׁיב וְיוֹדֵעַ הַכָּל
עוֹף הַשָּׁמַיִם גַּם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל
שָׁמְעוּ הָעוֹפוֹת כִּי כָּל מַגָּל וְחֶרְמֵשׁ
כְּבָר גּוּיְסוּ לְשָׂדוֹת אֲחֵרִים, חָשַׁשׁ אֵשׁ

נִרְגְּעָה הַצִּפּוֹר, זְמַן לָהּ עוֹד יֵשׁ
עַד יַחֵל קְצִיר-הַקָּמָה בַּחֶרְמֵשׁ
גָּדְלוּ אֶפְרוֹחֶיהָ, פָּרְשׂוּ כָּנָף
זֶה אַחַר זֶה הִמְרִיא-עַל וְעָף

אִם טָרַחַתְּ וּפָרַסְתְּ רֶשֶׁת מוֹדִיעִין
יְהֵא הַמֵּידָע מְעֻדְכָּן, נָכוֹן וְזָמִין
כִּי הַיַּחַס בַּתּוֹעֶלֶת בֵּין מֵידָע לְנִחוּשׁ
כְּגוֹדֵל הַנֶּשֶׁר אֶל מוּל הַיַּבְחוּשׁ

''צָפְנַת פַּעֲנֵחַ'' הוּא הַשֵּׁם שֶׁנִּתַּן לְיוֹסֵף אֲשֶׁר פָּתַר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה וְשָׂרָיו וּמִשָּׁם שֵׁם הַמָּשָׁל כָּאן. הַכַּוָּנָה הִיא לְצִפּוֹר חֲכָמָה; יוֹסֵף דִּבֵּר בַּפָּרוֹת, פֹּה מְדֻבָּר בְּצִפֳּרִים...
''פְּלוּמָה'' היא מָעֲטֶּה שֵׂעָר עָדִין שֶׁעוֹטֶה אֶפְרוֹחַ טֶרֶם שֶׁיִּצְמְחוּ נוֹצוֹתָיו.
אֶבְרוֹת – אֵיבָרִים, הָמִלָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּעִקָּר לְצִיּוּן אֶבְרֵי תְּעוּפָה - כְּנָפַיִם וְנוֹצוֹת גְּדוֹלוֹת.

ראה גם: ''העפרונית והאכר''.