פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(מסעי ע''ד) מתקרבים לסוף המסע
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 25/07/2014 שעה 7:00)


(מסעי ע''ד) מתקרבים לסוף המסע

נסים ישעיהו



נרדמנו בשמירה והתעלמנו ממה שהם מכינים לנו. ''כאן הוקרנו'' התייחסנו בקרירות סלחנית (במקרה הטוב) לאלה שהתריעו מפני הסכנות שאנחנו מזמנים לעצמנו. בשני אלה הקב''ה כביכול שותף איתנו, ''ישננו, הוקרנו'' ביחד, אתם ואני. אולי זה רומז לעובדה שלא הגיב מיד למחדל שלנו, וכך כביכול הוא שותף למחדל ח''ו
הגענו לפרשה האחרונה בספר במדבר, פרשת מַסְעֵי הפותחת בסקירה של כל תחנות המסע שנמשך במדבר ארבעים שנה (במדבר ל''ג): א אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְצִבְאֹתָם: בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן. על הפסוק הזה מביא רש''י שני פירושים. הפירוש הראשון: להודיע חסדיו של מקום; שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות. צא מהם י''ד שכולם היו בשנה ראשונה קודם גזירה, משנסעו מרעמסס עד שבאו לרתמה, שמשם נשתלחו המרגלים... וכאן הוא אומר יח וַיִּסְעוּ, מֵחֲצֵרֹת; וַיַּחֲנוּ, בְּרִתְמָה. למדת שהיא במדבר פארן. ועוד הוצא משם ח' מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן, מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים, נמצא שכל שמנה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות. עד כאן פירוש א'.

תנודות במצב הבריאות

לפי הפירוש הזה, סקירת המסעות נועדה להדגיש את חסדי הקב''ה עימנו, שלמרות הגזירה שהמסע אל הארץ המובטחת ימשך (ואכן נמשך) ארבעים שנה, היו בו הרבה שנים של רגיעה יחסית, של חניה ממושכת במקום אחד. הפירוש השני שמביא רש''י ממדרש רבה, אומר כ''ק אדמו''ר מליובאוויץ', נראה כאילו הולך בכיוון הפוך: ורבי תנחומא דרש בו דרשה אחרת – משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו; כיון שהיו חוזרין, התחיל אביו מונה כל המסעות, אמר לו כאן ישננו, כאן הוּקַרְנוּ, כאן חששת את ראשך וכו'. המלך הוא הקב''ה, מלך מלכי המלכים, והבן החולה זה אנחנו; והמחלה של הבן מתגלה בתסמינים שונים, לפי הזמן והמקום. לפעמים הוא ישנוני ולא בא לו לעשות כלום; לפעמים הוא מגלה קרירות מתסכלת כלפי כל עניין חשוב ומהותי; ולפעמים הראש שלו כואב ולא קולט כלום.

חסד ה' עימנו

נזכיר שוב: מדובר בשנה האחרונה במדבר, כולם יודעים שבעוד זמן קצר יכנסו לארץ המובטחת, ולקראת השלב הנכסף הזה נערך מה שנראה כסיכום של ההיסטוריה הקרובה. רש''י בפירושו עונה על השאלה לשם מה הסיכום הזה, אבל לכאורה הפירושים שלו סותרים זה את זה. כי לפי הפירוש הראשון מובלט חסדו של הקב''ה עימנו, שלמרות חטא המרגלים והעונש שנגזר עלינו בעקבותיו, הוא לא מיצה עימנו את הדין אלא נהג ברחמנות. לעומת זאת, לפי הפירוש השני, מובלטת הסרבנות (המחלה) שלנו, שגם אחרי חטא המרגלים נהגנו כמו ילדים מפונקים ולא הפסקנו להתלונן ולבוא בדרישות שונות ומשונות. אבל לאמיתו של דבר, מסביר הרבי, שני הפירושים עולים בקנה אחד, בשניהם מובלטת אהבתו של הקב''ה לנו, ובפירוש השני יותר מאשר בפירוש הראשון.

הכוונה מלמעלה

כי למרות כל התלונות והסרבנויות שלנו, הוא המשיך להוביל אותנו ולשמור עלינו במדבר והנה היגענו כבר לסוף המסע כשאנחנו בריאים ושלמים. ואדרבה, איזכור השלילה שבפירוש השני בא להזכיר לנו שגם ממצבים שליליים אפשר לצאת, שאפשר, ולכן זאת המשימה, להפוך שלילה לחיוב. ואת הפרשה הזאת קוראים כאשר המלחמה שזכתה לשם מבצע(???) ''צוק איתן'' הגיעה לשלב שבו נראה כי אין לנו מושג איך ולאן אנחנו ממשיכים מכאן. ובכן בהמשך למה שכתבנו בשבועות האחרונים, ברור שמכאן ואילך עלינו לחתור בכל הכוח להשלמת המסע האחרון אל עבר הגאולה האמיתית והשלמה. כי הרי ברור שכל מה שקרה וקורה במלחמה הזאת מתוכנן מלמעלה, זה לגמרי שקוף. הרי אנחנו לא רצינו במלחמה הזאת, ''שקט ייענה בשקט'' הכריז ראש הממשלה למרות שהיו לנו סיבת מצוינות לעשות הרבה רעש. אבל בשמים לא אוהבים שקט מלאכותי.

סכנה, שקט מדומה

האמת היא שלמרות תחושות הבטן שהיו לרבים והתבטאו היטב בדברי שרי החוץ והכלכלה, שחייבים להכות בחמאס מכה קשה, בדיעבד צריך לומר כי ראש הממשלה נהג נכון כאשר שידר חוסר התלהבות מיציאה למלחמה ונראה היה כמי שמוכן להסתפק בהשבת השקט היחס על כנו. וזאת, למרות שמדובר בשקט מדומה, שכן מתחת לפני השטח היה המון רעש של חפירת מנהרות התקפיות; למרות זאת אנחנו לא אמורים ליזום מלחמה. אנחנו אמורים להמתין שהם יתחילו וזה אכן מה שקרה. כי כאמור, בשמים לא אוהבים שקט מלאכותי ולכן אילצו אותנו לצאת למלחמה, כדי להשיג שקט אמיתי ולא מדומה. דיברנו בעבר על כך שאנחנו מדברים מערבית (במקום לדבר יהודית) ולגמרי לא מבינים ערבית, אנחנו גם לא מנסים להבין; הערבים מדברים ערבית והם גם מבינים היטב מערבית, וזה היתרון הגדול שלהם ביחס אלינו בפרט וביחס לעולם המערבי בכלל.

השאיפה לשקט מגבירה את הרעש

אנחנו כל הזמן מבקשים להשיג שקט; על דרך ''ביקש יעקב אבינו לישב בשלווה'' כפירוש רש''י לבראשית ל''ז ב'. אל שההמשך שם הוא: ''קפץ עליו רוגזו של...'' נתרגש עליו אירוע מטלטל שהרחיק ממנו את השלווה עוד יותר. כלומר, מסקנה עגומה, עצם הרצון לישב בשלווה מזמין את צמיחת המכשול הבא. אנחנו כל הזמן מבקשים לישב בשלווה; מכאן נובעים המאמצים להגיע להסכמות עם הערבים באזורי יש''ע, מכאן הניסיונות לרצות את הערבים הוותיקים יותר אצלנו, על ידי יצירת ''העדפה מתקנת'' בתחומים שונים עד כדי אפליה לרעה של יהודים לעומת ערבים. הכל כדי להשיג את אותו שקט מיוחל. וקיבלנו שקט? מה התוצאות של המאמצים שלנו? רק יותר ויותר רעש. יש כאלה שאומרים: עוד לא השקענו מספיק לכן עדיין אין שקט. נשקיע בהם יותר; נספוג, נכיל, נבליג, בסוף יהיה שקט.

יד רכה, יד שבירה

מהאירועים האחרונים ניתן כבר להסיק שזו אשליה, אבל דומה כי אזני המופקדים על ההנהגה שלנו ערלות מכדי להקשיב לדברים של טעם; הם נעלו את עצמם בקיבעונות חשיבתיים וכבר לא מסוגלים להבחין בין מציאות למשאלות לב, ויהיו נעלות ככל שיהיו. והמציאות כאמור, היא, שככל שאנחנו מבקשים שקט כך גובר הרעש. כיצד ניתן להבין זאת? ובכן, בשיחת חברים על האירועים האחרונים הזכיר מישהו פתגם ידוע בערבית: איד מא תִּגְדְר תִּכְּסִרְהַא – חִבְּהַא. ובתרגום חופשי: יד המכה אותך, אם אינך יכול לשבור אותה – נשק אותה. דומני שאין צורך ביותר מזה כדי להבין את המנטליות שעימה עלינו להתמודד. את היד הרכה, המכילה, המאופקת שאנחנו חושפים אל מול התוקפנות שלהם הם מבינים כיד שבירה, וזה מה שהם מתאמצים לעשות, לשבור אותה.

טיפוח של השונאים

במלים אחרות ומזווית נוספת, בחתירה שלנו לשקט, בהבלגה, בהכלה, וביתר המלים היפות שאנחנו משתמשים בהן כדי לטפוח לעצמנו על השכם עד כמה אנחנו סובלניים וכו' אנחנו מחזקים את הקיצוניים שלהם ואלה סוחפים אתם את ההמון. ולהמון הזה אין ברירה, הקיצוניים עלולים לפגוע גם בו אם ישב מהצד ולא יצטרף אליהם ביידוי אבנים ובכתיבת פוסטים צמאי דם יהודי. אבל אנחנו מצידנו לא לומדים, לא מתחברים למציאות, ממשיכים לחיות את החלום גם עכשיו, לפחות ביחס לערביי ישראל וגם ביחס לערביי יהודה ושומרון. אנחנו משלימים עם זה שלעולם לא יאהבו אותנו, אבל שלפחות ישלימו עם קיומנו, כך אנחנו מקווים. תקוות שווא. אם היד שמולם תהיה חזקה, הם ינשקו אותה; אם היא תהיה רכה, אם לא תהיה חזקה, הם לא ירפו ממאמציהם לשבור אותה.

מחדלים

עד כאן תיאור המצב העכשווי ככל שזה תלוי בנו; ''כאן ישננו'' בלשון רש''י, נרדמנו בשמירה והתעלמנו ממה שהם מכינים לנו. ''כאן הוקרנו'' התייחסנו בקרירות סלחנית (במקרה הטוב) לאלה שהתריעו מפני הסכנות שאנחנו מזמנים לעצמנו. בשני אלה הקב''ה כביכול שותף איתנו, ''ישננו, הוקרנו'' ביחד, אתם ואני. אולי זה רומז לעובדה שלא הגיב מיד למחדל שלנו, וכך כביכול הוא שותף למחדל ח''ו. אבל ''כאן חששת את ראשך'' לבדך. החלטת שאתה יודע יותר טוב ממני מה טוב בשבילך ועשית מה שהחלטת לעשות נגד רצוני. למרות הכל הקב''ה לא עזב ולא יעזוב אותנו. כרגע זה מתגלה בעזה, שם אילץ אותנו הקב''ה להכנס ולבטל את האיום הנורא של המנהרות ועל הדרך להחליש את הרשעים יותר ויותר. ומכיוון שמדובר בפרשת מסעי, נראה שהמסע הזה הולך להסתיים בקרוב.

יד חזקה יוצרת שקט

ביהודה ושומרון וגם בתחומי מדינת ישראל הקטנה זה עוד לא קורה; כלומר הקב''ה רומז לנו, באמצעות התוקפנות המתגברת של הפורעים, שעלינו להעמיק את אחיזתנו בארץ, שעלינו להפעיל יד חזקה אל מול הפורעים, אבל אנחנו לא נרמזים. כל כך עמוקה השינה שמנהיגינו נפלו אליה, כל כך מתוק להם חלום השיוויון והשלווה, שפשוט מסרבים להתעורר. אבל גם לזה הקב''ה זימן תרופה; העם התעורר ולאט לאט דבריו תופסים את הנפח הראוי להם בשיח הציבורי. אמנם עדיין קיימת בעיה חמורה, שכוחות הביטחון מפעילים אכיפה דווקנית כלפי יהודים שמתגוננים וסלחנים כלפי הפורעים. אינני יודע איך תיפתר בעיה זו, אבל חזקה על הקב''ה שיפתור גם אותה, כי כבר הגיע הזמן. וכמו שזימן לנו את האחדות המפעימה בחודשים האחרונים, כך יזמן לנו את השלבים הבאים עד שנגיע אל המנוחה ואל הנחלה בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו.

ניתן להאזין לתמצית הדברים ברדיו קול הלב בתכניתו השבועית של אריק לב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הליגה של ישראל-חמאס
הזוהר הצפוני (יום שישי, 25/07/2014 שעה 9:42) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם המצב בין ישראל לחמאס היה דומה למשחק כדורגל,ככה זה היה-

ישנה ליגה מיוחדת.ליגה של ישראל נגד החמאס.לליגה הזאת יש ''חוקים משוגעים''.
השחקנים של החמאס מכסחים כל הזמן.הם משחקים מלוכלך ומאוד אלימים.ואילו השחקנים הישראלים נזהרים ומתחמקים כל הזמן מהפגיעות של החמאס.
מאמן הנבחרת הישראלית,מקפיד מאוד עם השחקנים שלו.ונוזף בכל שחקן ישראלי שחורג מהכללים.השופט של המשחק מתעלם מכל עבירה של שחקני החמאס.אבל שורק לכרטיס אדום,על כל נגיעה של שחקן ישראלי.

וישנו החוק הראשי-
אם ישראל מנצחת,ישנו תמיד משחק חוזר כעבור שנה,שנתיים.
אם החמאס מנצח,הליגה מסתיימת.וכל השחקנים הישראלים,נשחטים.

המסקנה מכל זה היא,שהליגה הפסיכוטית הזאת.לא תיגמר לעולם.וכן,שהישראלים הם טיפשים ללא הפסקה.אנחנו עם של פראיירים.
_new_ הוספת תגובה



הליגה של ישראל-חמאס
אלברט שבות (יום שישי, 25/07/2014 שעה 17:53)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תסביר- ואם אני מקבל את המסקנה שלך אז גם אני פראייר? שאלה שניה: ומה היית עושה בשביל לא להיות פראייר.
_new_ הוספת תגובה



הליגה של ישראל-חמאס
הזוהר הצפוני (יום ראשון, 27/07/2014 שעה 12:59)
בתשובה לאלברט שבות
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בקצרה אשיב-
האזרח הישראלי,שונא להיות פראייר.אבל מה שמפליא שהאזרחים לא פראיירים,אבל ממשלת ישראל היא תמיד הפראיירית של המזרח-התיכון.

איך לא לצאת פראייר?
א.להקפיד על כל סעיף.לדקדק עם הפלסטינים בקטנות.
ב.לתת אחד תמורת אחד.ולא כמו עסקת שליט.

לדוגמא-
במלחמת יוה''כ, שנת 1973 לישראל היו כ8,000 שבויים מצריים.למצרים היו כ300 שבויים ישראלים.
ישראל הייתה צריכה לחסל בסתר 7,700שבויים מצרים.ולשחרר 300 תמורת 300.
ככה זה מלחמת חורמה כוללת.
_new_ הוספת תגובה



הליגה של ישראל-חמאס
אלברט שבות (יום ראשון, 27/07/2014 שעה 19:43)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יפה! ענית תשובה ישירה וכנה ועל-כן הייתי רוצה שתמשיך עם הכנות שלך ותתייחס לסינריו הבא: ישראל החליטה הפעם לא להיות פראיירית והגיבה בעזה כיאות; מכל מקום ממנו נורה טיל- הוחרב על יושביו- יהא בית-ספר, מסגד, או בית מגורים רב קומות, והינה יש לנו כשלושים אלף קורבנות בעזה, תמונות קשות בכל רשתות הטלויזיה בעולם, מועצת הביטחון מתכנסת ומחליטה לגנות את ישראל ולהטיל עליה סנקציות, הגבלות כלכליות הקפאת נכסים... הטילים אומנם יפסיקו אבל הסנקציות והלחץ הכלכלי יעשו את שלהם ורמת החיים של הישראלי הממוצע תרד, השופינג בעזריאלי ייפסק ואת מקומו תמלא הריצה אחר הלחם והחלב והמצרכים החיוניים... אני לא יודע כמה זמן יקח לישראל בשביל לחזור לעזריאלי אבל השאלה היא: האם אתה חושב שעם ישראל מוכן לשלם את המחיר הכלכלי? האם עם ישראל מוכן לחיות לתקופה ממושכת על לחם ומים? אני לא שואל אם אתה מוכן אלא אם עם ישראל מוכן; מהי הערכתך?
_new_ הוספת תגובה



שאלה של הסברה
הזוהר הצפוני (יום ראשון, 27/07/2014 שעה 22:18)
בתשובה לאלברט שבות
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שתיארת אלברט,לא יקרה.אלא אם כן,איתמר בן-גביר יהיה שר הבטחון...אין מצב שישראל תהרוג אלפים בעזה.

ישראל חייבת דחוף להשקיע מאות מיליונים בהסברה.
כיום ההסברה הישראלית היא בנוסח של-''האמאס ביג טרור,יזרעאל דיפנס''.דיבור עילג ומגמגם.מה המדיניות הנכונה?

לא להצטדק.לא לשדר שאנחנו צודקים,נכונים ויהירים.
אין דבר יותר מקומם,מלראות איך הורגים מאות ילדים ועוד מרגישים שהכל בסדר.כמו שלא אוהבים פקחים,גובי מס והוצאה לפועל.למרות שהם פועלים כחוק.
אז מה כן??
לחשוף את הרוע והאכזריות של החמאס.ולהציג את ישראל כמי שגובה חוב של הוצאה לפועל מסוחרי סמים ומאפיונרים.עם זה הציבור העולמי,כן יזדהה.אנחנו הורגים ילדים של אנשי המאפיה,חמאס.

עזה היא בית-כלא גדול,כי העזתים הם כולם פושעים וטרוריסטים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי