|
|
|
שוק העבודה החולה בישראל-מבט אישי
ישראל חר''ג
מבנה ה''פירמידה ההפוכה'' בשוק העבודה הישראלי
אופי העם ומסורותיו, כישוריו וחינוכו גרמו לעודף עצום של עובדי ''צווארון לבן'' עורכי דין, אנשי כספים, מחשבים וכ''ו ושאיפת רבים לדרגות ניהול ושררה לעומת חוסר בעובדי כפיים ואחרים וזאת ללא שעור לעומת מדינות אחרות . התוצאה מתבטאת בתחרות אכזרית , יחסי אנוש לקויים, הצפת ישראל בעובדים זרים , העדר תעשייה בסיסית , ריבוי ''עסקי אוויר'' ובעקר עיוות במבנה חברתי נורמלי בו יש מעט מנהלים מוכשרים ורוב של עובדים יצרניים.
קיצוניות ופערים חסרי בסיס בקשר המחויב בין תפוקה ותגמול
בישראל קיימים פערים נטולי קשר כלכלי ו/או הגיוני בתגמול ובקשר בינו לתפוקה בצורה שלא קיימת באף מקום בעולם. מחד קיים שוק ציבורי/ממשלתי ענק וטפילי ,מוגזם לצורכי המדינה ויכולתה הכלכלית שבו רמות שכר גבוהות מהנדרש מה שגורר גם את השוק הפרטי להוצאות שכר גבוהות . בשוק העבודה הציבורי /ממשלתי הזה קבלת עובדים וקידומם מבוססת על ''פרוטקציוניזם'' מנוון , יחסים בין- אישיים ושלל שיקולים מעוותים. השוק הזה חסר גמישות בניוד עובדים, פיטורים, קליטה והדרכת עובדים ובניהול יעיל של משאביו.
מאידך השוק הפרטי בישראל תובעני וקשוח ביותר בדרישותיו מהעובדים, אפילו יחסית למקומות רבים בעולם. פיטורי עובדים בשוק הפרטי בישראל ''קלים'' ופזיזים ביותר כשהנם מהווים בד''כ הפתרון המקובל למחדלי ניהול. גם קבלה לעבודה בשוק הפרטי ולאחרונה גם בציבורי הנה משימה קשה עד בלתי אפשרית. בישראל ניתן דגש יתר מוגזם על דרישות לניסיון קודם וחוסר נכונות לקליטה, עד סלידה מעובדים חסרי ניסיון וכן זלזול וחוסר שימת לב להשכלה ולנטיות וכישורים אישיים של העובד. בישראל , לעומת מקומות אחרים בעולם יש ליקויים בסיסיים בכל מה שקשור לקליטה והדרכת עובדים וזאת גם בארגונים המחויבים לכך לפי תקנים ,וזו אולי אחת הסיבות להימנעות הקיצונית מעובדים ''חסרי ניסיון '' .
העדר קשר בין נושאי, אופי ורמת המקצועות הנלמדים במוסדות להשכלה הגבוהה לנדרש
מניסיוני ומעדויות אחרים אני יכול להעיד שהשימוש בנושאים ו''מקצועות שרכשתי'' בשנות לימוד קשות ותובעניות בטכניון בפקולטה להנדסת מכונות הנו מזערי אם בכלל. מרבית המרצים שם מנותקים מהתעשייה ודרישותיה ויש שם אוריינטציה ברורה של הכשרת אנשי אקדמיה או מתמטיקאים יישומיים במקום מהנדסים . גם התשובה הנפוצה של המרצים שם : ''הטכניון או האוניברסיטה אינם מקום ללימוד מקצוע אלא מקום בו אתה לומד לחשוב '' אינה מקובלת עלי, שאם כן מי קבע שדווקא מתמטיקה וגרורותיה ההנדסיות הן המתכון העדיף לפיתוח החשיבה ? אולי לימוד פילוסופיה או אומנות עדיפים ? שלל אנשי התעשייה והפיתוח הייחודי שקידמו את האנושות שהיו חסרי כל השכלה פורמלית בהנדסה ומיעוט הפרופסורים ואנשי האקדמיה ביניהם מאשרים שלהנחתי הנ''ל יש ביסוס מוצק בשטח.
בנוסף יש ליקוי יסודי בצורת מיון ושיבוץ המועמדים בטכניון, למשל . בזמני היו הדרישות לקבלה לטכניון מעבר בחינות (קשות למדי) במתמטיקה ופיזיקה . אני יכול להעיד שאין כמעט קשר בין היכולות המתמטיות ואפילו האינטלקטואליות הנ''ל לדרישות ממהנדס , כפי שנתקלתי בשוק העבודה, שהתבטאו בכושר טכני ביצועי ויכולות ארגון וניהול וזה קשור שוב לנתק הקיים בין האקדמיה לתעשייה בישראל.
|
|
|
שוק העבודה החולה בישראל- מבט אישי
אמת לאמיתה
