|
איום דמוגראפי אסטרטגי | |||||
שלמה גזית (שבת, 22/02/2014 שעה 10:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
הלילה שודרה תוכנית משנת 1987 | |||
|
|||
בערוץ 1. על לוי אשכול ותקופת המעברות. קשה להאמין עד כמה השתנתה המדינה, עד כמה עלתה רמת החיים. לעומת תהליכים שצינתה על יהדות ארצות-הברית, יש תהליך אחר, והוא התדפקות יהודים שנולדו בנשואי תערובת, בין יהודים וגויים. אני מצפה שתהליך זה יקבל עוד יותר תאוצה בעתיד. | |||
_new_ |
אין שום איום דמוגרפי | |||
|
|||
יש האומרים שהקהילה היהודית בארה''ב דווקא מתרחבת עם נישואי התערובת לגויים/יות. כמנהג האמריקאים או שבן/בת הזוג ממירים את דתם או שילדיהם מקבלים חינוך של אחד ההורים, בד''כ חינוך יהודי, שנחשב במקומות רבים כשלם יותר (ולא רק לימודי העשרה ביום ראשון שהם בעיקר אירוע חברתי). התמיכה האמריקאית בישראל נשענת על שני בסיסים – היהודים והנוצרים אוהדי ישראל (הגוש המרכזי אצלם הם האוונגליסטים שמונים כ-70 מיליון נפש). למרות קיומם של חוגים יחסית די קטנים בשתי המחנות האלה שאינם תומכים בישראל – יהודים 'ליברלים' שמאלנים אנטי ציוניים וכנסיות שמטיפות לשנאת ישראל דרך תמיכה בפלסטינים - הרי שישנה יציבות די גבוהה לאורך זמן בציבור האוהדים את ישראל. רק לפני שבוע התפרסם סקר שנתי ובו מסתבר שהתמיכה בישראל עלתה הסיוע של הקהילה היהודית האמריקאית לישראל היה חשוב בעיקר בתחילת הדרך המשותפת לארה''ב ולישראל – ב-1968 ועד לשנות ה-80 אז גם עוצבו מאפייני הקשר. היום הסיוע הולך ונעשה משמעותי פחות ופחות לישראל ויותר ויותר לקהילה היהודית באמריקה, הרבה בגלל התעצמותה האסטרטגית של ישראל. היום ישראל היא מעצמת טכנולוגיות גבוהות (סייבר, הצפנה ותקשורת, היי-טק, חקלאות, ננו-טכנולוגיות, התפלת מים, אנרגיה ועוד כמה דברים). היום משקלה של ישראל במארג המדינות המסייעות לארה''ב (ולאירופה) עלה לעין שיעור מהעבר ומגודלה היחסי. ישראל היא הכלכלה ה-40 בגודלה בעולם בעוד שמבחינת גודלה האנושי (עם או בלי השטחים) והטריטוריאלי הוא בין 140 ל-170 בהתאמה. http://washpost.bloomberg.com/Story?docId=1376-N0SDM... . לכן אמריקה ואירופה אולי ימשיכו לשחק על המשבצת הפלסטינית בעיקר כדי להרגיע את יצרניות הנפט האזרויות, ואירופה המערבית עושה גם בגלל הצפתה במהגרים מוסלמים. אבל ברור שזה לא יימשך זמן רב, עד אשר יימאס גם להם להתעסק בסוגיה הפלסטינית לאור התעצמות הסכסוכים האזוריים והעולמיים, שאין להם שום קשר לסכסוך כאן. בגלל ירידת חלקם של הערבים בתפוקת הנפט העולמי ובשל מציאת פתרונות חלופיים לאנרגיית הנפט. בעניין הזה ישראל נחשבת למעצמה. אני מקווה שהקהילות היהודיות באמריקה יתרמו פחות לפרוייקטים בישראל וישקיעו את הכספים בעצמם, כדי להפוך את קהילותיהם לאטרקטיביות יותר לנוער ובכך יחזקו את הלכידות היהודית. יחסי ארה''ב – ישראל מושתתים בעיקר על אינטרסים אסטרטגיים (פוליטיים חיצוניים ופנימיים, מדע, טכנולוגיה, צבא וביטחון), אבל אסור להמעיט בערך הבסיס האידיאולוגי. באמריקה ישנה תופעה די מוזרה בעולם המערבי, שלמרות שישנה הפרדה פורמלית בין דת למדינה, הדת משפיעה מאוד על הפוליטיקה. והרבה אמריקאים, הרבה יותר יחסית מאשר בכל מדינה מערבית אחרת, העניין הדתי מוסרי משפיע על יחס האזרחים לישראל, בדרך כלל לטובה, אבל לפעמים גם לרעה (ישנם למשל ראשי כנסיות שתומכים בצד ''החלש'' הפלסטיני ולא בטוב הישראלי, כעקרון נוצרי). אמריקה משתנה מבחינה דמוגרפית. מספר הוואס'פים הולך וקטן יחסית בעיקר בשל ירידה בילודתם וגידול באוכלוסיותההגירה ההיספאנית והאחרת ובעשרים השנים האחרונות גם המוסלמית. ההיספאנים, למרות שהצביעו לאובמה רובם לאובמה, מתפלגים שווה ושווה בין הדמוקרטים והרפובליקאים. תמיכתם באובמה היתה ביטוי של 'מרידה' ותמיכה במועמד הלא לבן ומשום שלא קיבלו מבוש את אשר רצו בכל נושאי ההגירה, החינוך והבריאות המיוחדים להם. ישנן קהילות היספאניות שתומכות בישראל כאידיאולוגיה דתית, בין אם הן שייכות לאוונגליסטים ובין אם לכנסיות אחרות (בעיקר הקתולית). הבעיה שתוכל להיווצר בעתיד היא גידול הכוח של הקהילות האסלאמיות בארה''ב, וכניסתן לפעילות פוליטית אקטיבית בוושינגטון כדרך שארגונים יהודיים עושים את זה. השינוי הזה הוא המצריך ''להיערך לקראת היום''. יחד עם זאת אין הדבר רומז שבמצב כזה יורעו יחסי ארה''ב – ישראל, שכן גם כיום ארה''ב מקיימת יחסים עם ישראל ועם חלק גדול של אוייבותיה, על הבסיס אינטרסים שלה. מאחר שאני מניח שהאינטרסים של ארה''ב במזרח התיכון, בטכנולוגיות ובמדע ימשיכו, הרי שבסיס היחסים ימשיך להיות מעוצב לפי האינטרסים המנחים היום. אולי בסיכוי נמוך הקשרים לא יהיו הכי חמים ואינטימיים, אבל האינטרסים ההדדיים יישמרו. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |