אריק שרון ז''ל: טקטיקן גדול, אסטרטג קטן

אריאל שרון חדר לתודעתנו הציבורית במחצית שנות ה-‏50 כמפקד צבאי צעיר ונועז שהקים יחידה מיוחדת שחזרה והכתה, שוב ושוב (''פעולות התגמול'') בצבאות ובאזרחי שכנינו שמתוכם חזרו וחדרו לארצנו מרצחים אכזריים שביצעו מעשי הרג באזרחינו (''הפדאיון''). ביצועי היחידה ולאחר מכן גדוד הצנחנים, שגם מפקדו היה אריאל שרון, היו עילאיים מההיבט הצבאי אך הם לא הצליחו להפסיק את החדירות ומעשי הרצח. מי שכן הצליח להפסיק את מעגל הדמים היה ראש המשלה דוד בן-גוריון שידע לנצל קוניונקטורה מדינית מיוחדת במינה וכרת ברית צבאית עם בריטניה וצרפת כנגד מצרים בראשות עבדול נאצר וגרם לה לתבוסה צבאית קשה.

בהמשך אנו מוצאים את אריאל שרון כאחד מהמפקדים הבולטים במלחמת ששת הימים ובהמשך כמפקד פיקוד דרום. בתפקידו זה הבין שרון כי מערכת הביצורים לאורך התעלה לא תצלח לבלימת פלישה ולכן דילל אותה מאוד והקים ''קו שני'' במרחק של כ-‏10 ק''מ הערוך לתגובה מהירה ומוחצת. יורשו בפיקוד לא הבין את ההיגיון הצבאי העמוק של שרון, השאיר את הדילול בקו הראשון ודילל גם את הקו השני דבר שהביא לתוצאות טרגיות בפרוץ מלחמת יום הכיפורים. במלחמה זו פיקד שרון על אחת האוגדות בדרום כאיש מילואים. הדבר ניכר בהתנהלותו. הרבה תקשורת מפרגנת והתלהמות צבאית. הוא הציע מיד לחצות את התעלה. זה נשמע נועז אך בקלות יכול היה להפוך לתבוסה. את האסטרטגיה ניסח חיים בר-לב ושרון היה ממבצעיה המוצלחים.

הניצחון הצבאי במלחמת יום הכיפורים והתקשורת הנלהבת סביבו הפכו אותו למנצח הגדול. כאשר פנה למישור הפוליטי-מפלגתי רבים פחדו מההילה הציבורית סביבו ורק המפלגה הליברלית הסכימה לקבלו לשורותיה. הם קיוו להכניס לכנסת באמצעותו עוד כמה פעילים מוניציפאליים והוא קיווה להשתלט על המפלגה ''הזקנה''. השידוך לא צלח, הוא רץ לבד ונכשל אך במהלך פוליטי מבריק הוא הצליח לאחד מספר גופים תחת הכותרת ''הליכוד'' וגם להשחיל את עצמו פנימה כאחד המובילים.

לאחר בחירות 1981 אנו מוצאים אותו כשר ביטחון בממשלת מנחם בגין שאינה כוללת את משה דיין ועזר ויצמן ולכן הוא נחשב לשר מוביל. עכשיו הוא ניסה בפעם הראשונה להוביל מהלך אסטרטגי. מלחמת האזרחים בלבנון בין המוסלמים בתמיכת אש''ף של ערפאת והנוצרים בהנהגת משפחת ג'ומאייל הייתה הזדמנות בלתי חוזרת להתערבות בניסיון ל''המליך'' את הג'ומאיילים שלפי הבנתו יעשו מיד שלום עם ישראל. כך ייווצר במזרח התיכון מצב שלישראל יהיה שלום גלוי או נסתר עם 3 מתוך ארבע שכנותיה והיא תהיה מדינה מובילה בגוש זה בזכות כוחה הצבאי והטכנולוגי. אך, כידוע לנו, הדבר נכשל בעיקר בגלל הפירוד העמוק בגוש הנוצרי והתחייה הפוליטית של השיעים שם. הסיום הטרגי הגיע עם הטבח הנורא שביצעו הנוצרים במחנות סברה ושתילה. מאחר והמחנות היו בשטח שליטה ישראלית ברור היה כי האחריות העליונה היא על ישראל. שר ביטחון במדינה בעלת תרבות שלטונית שונה היה מפטר בבושת פנים את הרמטכ''ל או מתפטר בעצמו. שרון לא עשה זאת ופוטר בבושת פנים.

בממשלות שמיר שימש כשר והקדיש את מירב זמנו לעידוד ההתיישבות ביש''ע. בצד ''פיזור'' חסר אחריות של ישובים יהודיים בין כפרים פלשתינאים הוא יזם את תכנית הכוכבים שידועה היום כ''גושי ההתיישבות'' ובכך עיצב לדור הבא את גבולות המדינה

עם זכייתו של נתניהו בבחירות 1996 הוא כיהן כשר בכיר בממשלתו ונתניהו עם תבוסתו בבחירות 1999 העביר, אולי בהיסח דעת, את שרביט נשיאות הליכוד לאריאל שרון ובכך העמיד אותו בנקודת הזינוק הפוליטית הטובה ביותר שלה זכה שרון מימיו.

רבים רואים ב''עלייתו'' להר הבית בשנת 2000 כעילה לפתיחת ''האינתיפאדה'' השנייה. זו כמובן שטות. ''האינתיפאדה'' תוכננה היטב מראש ולא במקרה החלה בחג ראש השנה שבו המדינה ''סגורה'' שלושה ימים. אולי חיקוי לא מוצלח לפתיחת המלחמה ביום כיפור. המלחמה עם הפלשתינאים שהפעם הייתה רצחנית מתמיד הביאה לנפילתו של ראש הממשלה ברק ולעלייתו של אריאל שרון בתחילה בבחירות ישירות לראשות הממשלה ולאחר מכן, בניצחון אדיר, בבחירות רגילות.

עתה ניתנה לשרון ההזדמנות השנייה להוליך מהלך אסטרטגי. אירועי ה''11.9'' בארה''ב יצרו נשיא ואומה עם שנאה עצומה לאיסלם ולמוסלמים. התמיכה של הנשיא בוש למדינת ישראל הייתה מוחלטת. שרון חשב כיצד לנענע ולטלטל את הקיפאון ביחסים בין ישראל והרשות הפלשתינאית, הוא האמין כי על ידי פינוי חד-צדדי הוא ייצור תגובת שרשרת חיובית בצד הפלשתינאי, אך המציאות שוב טפחה על פניו. ההנהגה הפלשתינאית הייתה חלשה וחדלת-אישים. רצועת עזה שהייתה ברובה ''חמאסניקית'' לא כל-כך עניינה אותם.

איני יודע כיצד שרון היה ממשיך את המהלך המדיני אילולא חלה. אני מנחש שהיה ממשיך בצעדים חד-צדדים גם ביו''ש. יורשו, אהוד אולמרט ניסה להמשיך אך בסופו של דבר נכשל. מנגד אולמרט אינו שרון.

לשרון היו המון הצלחות טקטיות במהלך חייו, אך תמיד כששלח את ידו למהלך אסטרטגי כשל.

שרון כמו משה דיין, שמעון פרס יבל''א ורבים אחרים היו המכונאים. בן-גוריון, בגין, רבין וברק היו המהנדסים.

---