בעקבות המינוי של פרנקל

התפקיד המרכזי של נגיד בנק ישראל, או כל נגיד בנק מרכזי אחר, הוא ניהול המדיניות המוניטרית. על פי חוק בנק ישראל החדש יעדי המדיניות המוניטרית הם:

א. שמירה על יציבות המחירים,

ב. לתמוך ביעדים אחרים של המדיניות הכלכלית של הממשלה.

כדי להשיג את היעדים בצורה מיטבית על קובעי המדיניות המוניטרית, בעיקר הנגיד, להיות בעל יכולת לקרוא את התפתחות המציאות הכלכלית במשק ולאן היא מובילה. חיזוי מיטבי של ההתפתחויות במשק הוא לכן כלי חשוב בקביעת המדיניות הכלכלית בכלל והמוניטרית בפרט.

המינוי שדל הפרופסור יעקב פרנקל העלה את עניין החיזוי לקדמת השיח בתקשורת.

---

לא מעטים נזכרו בעובדה שרוב רובם של קובעי המדיניות הכלכלית בעולם המערבי לא חזו, פיספסו, את התפתחותו ופריצתו של ''המיתון הגדול'' לפני ובמהלך 2007. הכינוס השנתי (''הפורום הכלכלי העולמי'') בדאבוס, אליו מגיעים מיטב המומחים וקובעי המדיניות הכלכלית, שנערך בינואר 2007 הבליט את הבעיה. למרות שמשתתפי הכינוס ידעו למנות את הסיכונים רובם לא ייחסו להם משקל משמעותי.

פרנקל שהיה אז בעל מוניטין בגלל שתחזיותיו הכלכליות היו מוצלחות אמר אז: השווקים החזקים... מעניקים לעולם הריאלי סוג של הגנה חדשה מפני מעידות במדיניות כלכלית, שהיו עולות לנו ביוקר רב בעבר. הם לוקחים את הסיכונים כסחורה, אורזים אותם, מוכרים וקונים, ובכך מנטרלים חלק מהשפעותיהם קצרות הטווח (העולם נפלא, חוץ ממה שלא).

מספר ימים קודם אמר פרנקל:

אני אופטימי בנוגע ל-‏2007, אבל לא באופן קיצוני... אני מאמין שהשווקים הפיננסיים יכולים לספוג כמעט כל אירוע קשה. אי אפשר להגיד שמשבר לא יכול לקרות, אבל העולם הוא גלובלי, שווקים פיננסיים רחבים ועמוקים מאפשרים לתיקונים להיות יותר רגועים ומסודרים, וכמעט אפשר להגיד שאנחנו מחוסנים מניהול מדיניות כלכלית כושלת, בגלל החוזק של השווקים הפיננסיים.

פרנקל אופטימי...

בין משתתפי הכינוס היה נציג של אותם אלה שצפו שמשבר משמעותי מתפתח. פרופסור נוריאל רוביני, שבעקבות התממשות תחזיותיו הקשות כונה ''ד''ר אבדון'' (Dr. Doom), הזהיר מפני ההתפתחויות הקשות הצפויות בעקבות ובגלל ההאטה במשק האמריקאי. אבל דבריו היו כאילו קול בודד באפלה – לא השפיעו כמעט על האווירה האופטימית בפאנל שעסק בתחזיות כלכליות (הפורום הכלכלי...).).

באותם ימים כיהן פרנקל כיהן כסגן יו''ר AIG , שבמהלך הסתיו של 2008 נזקקה לסיוע בסך עשרות מיליארדי דולרים כדי למנוע את התמוטטותה. על הרקע הזה ראוי לצטט את דבריו ממאי 2008 כשאמר:

הרכבת הפיננסית כבר עברה, לדעתי, את נקודת השפל, והיא מתקדמת בכיוון הנכון. זו רכבת גמישה, מגיבה מהר לשינויים. נוסעיה של הרכבת הפיננסית יכולים לחוש שהותירו את הגרוע מאחוריהם... אם כולנו נאמין בה, היא גם תממש את עצמה. האמון בהתאוששות הוא המפתח להתאוששות.

הניתוח נכשל, הפציינט התרושש

בדיעבד אנחנו יודעים שבארה''ב (המשק שהניע את המפולת) ''המיתון הגדול'' הוא הגיע לשיאו רק במהלך הרבעון האחרון של 2008 והראשון של 2009. פרנקל לא צפה את המיתון לפני וגם לא לאחר שהוא פרץ.

---

איך אפשר להסביר את ''הכשלון הענק'' של פרנקל בחיזוי ''המיתון הגדול''?
האם ראוי שפרופסור פרנקל יעמוד בראש בנק ישראל?

יש לי הסבר צולע לשאלה הראשונה. יתכן שפרנקל עטור הפרסים (כולל פרס ישראל) ידע וראה מה קורה, לאן הדברים מתפתחים. אבל דבריו, שהעלינו כאן, נועדו למנוע פגיעה ב-AIG שכבר היתה בקשיים פיננסיים, שעשויה להיגרם מתחזית פסימיסטית של מי שמכהן בפיסגת הפירמידה. צריך להוסיף שלזכותו של פרנקל עומד הרקורד של תחזיות מוצלחות לפני 2007.

ללא ההסבר הזה, או טוב ממנו, פרנקל לא ראוי לעמוד בראש בנק ישראל.

---