|
|
|
הַמוּזּוֹתיוסף אליעז
יֵשׁ הַכּוֹתֵב מִלָּה בְּמִלָּה
יִשְׁתַּכֵּר מִקֶּסֶם הַצְּלִיל
לֹא תַּעֲבִירֶנּוֹ גְּמִילָה
מֵעוֹלָּמּוֹ אוֹתוֹ לֹא תַּצִּיל
יֵשׁ הַשּׁוֹמֵעַ כָּל תָּו ותָו
מִשְׁמּוֹעַ לֹא תְּצִילֶּנָּה אָזְנָיו
לִבּוֹ לְכָל לַחַן וּמִקְצָב
יַאֲזִין לְכָל קוֹל, לְתַת-ִגְּוָונָיו
וְיֵשׁ שֶׁיְּחַבֵּר קַו לְקַו וְעוֹד קַו
יְעַבֵּד לִיצִירָה נִימֵי רָחֲשׁוֹ
בָּהּ יִתֵּן אֶת מַרְאֶה עֵינָיו
יִנְצּוֹר מְלוֹא הֲגִיגֵּי נַפְשׁוֹ
יֵשׁ יִתְמַכֵּר לְמוּזָה בְּרֶגֶשׁ
לָהּ יַקְדִּישׁ מְלוֹא מַשְׁאֲבָיו
אַחֵר יִשָּׂא גַּם מוּזָה גַּם פִּילֶגֶשׁ
יְשַׁרְתַּן יַחְדָּו בְּכָל אַהֲבַיו
יֵשׁ שֶׁיִּטּוֹל כּוּלָּן בְּהָמוֹן
יָדוֹ לוֹ רָב, לְאָזְנוֹ יֶעֱרָב
כָּל הַאֲמָנוּיּוֹת לוֹ הַרְמוֹן
תְּמַלֵּא אָמָּנוּת אֶת קְרֳבַיו
בְּחָלְפָם עַל-פְּנֵי מוּזָה
יְהֵא הָאַחַד אֵלֶיהָ אָדִישׁ
בְּעוֹד אַחֵר יִמַלֵּא רֶגֶשׁ
אֶת מְרוּצַת דָמוֹ תָּחִישׁ
כִּי הַמּוּזָה לָאֶחָד
הִיא שִׁעֲמוּם לַאַחֵר
כָּךְ לֹא כָּל אִישׁ
בְּאָחִיו יְתָּחֵר
שְׁאַל מָה הִיא הַמּוּזָה?
הִיא מִין פֵיַּת-אַהֲבָה
הַתֵּדַע מָתַי תִּפְרוֹץ בְּעוּזָּה?
הַתֵּדַע מָה אוֹ מִי יַצִּית לְהָבָה?
|
|
|
|
הַמוּזּוֹת
יפה
