|
|
|
קראתי בהנאה רבה את מאמרו של ד''ר מילשטיין (שוב בעזרת חברי המצוייד עברית,אני מתנצל!) אני מקבל את הקריאה לספרטניות וחושב שאם היו מפתחים בישראל ובמערכת הביטחון''השקפה רומית'' היינו יוצאים טוב יותר..... הרומאים,עד להסתאבות המאוחרת של ממלכתם,בעיקר בין הביזנטים,החזיקו צבא מצויין וקשוח בצד מערכת אזרחית שלא גזלה הנאות מהחברה הכוללת. יש עוד הרבה מאד דוגמאות,למשל המכבים שלנו, שלחמו ביאוש אבל עם תוקפנות נגד היוונים ולא צריך ללכת רחוק בכדי להזכיר את היאנצ'רים העותומנים ועוד. הצרה היא שכל הצבאות האלה,שהיו קשוחים,התפרקו כשהגיעה תקופה חדשה עם הרבה פינוקים....צריך להזהר שזה לא יקרה לצ.ה.ל. פעם, באוניברסיטה אנגלית,קראתי מאמר על הדיאטה בצבא העותומני וחלוקת מזון בשדה לפי יכולת הלוחמים לאכול....למשל חסרי שיניים הועברו לגדודים שאכלו...מזון רך כמו איטריות ובעלי שיניים שרתו בגדודים שם הגישו בשר שיכלו לטחון. ההפרדה לא שינתה משימות,למרות שהיה ברור שאוכלי הבשר היו יותר צעירים.העיקר שכולם שמרו על כח גופני ונפשי. גם קראתי על גנרל נגויין גיאפ שניצח את הצרפתים והאמריקאים בדרום מזרח אסיה. גיאפ כתב מאמר על חיילים וקבע שמפני שמלחמה היא לא עניין של הנאה - חשוב לחנך את הלוחם למצב בלי הנאות ולהבהיר לו את ההבדל המלא,לא החלקי,בין האזרח ללובש המדים. גיאפ סיפר על האמריקאים,אפילו מהמארינס,שלא הצליחו לשרוד בג'ונגלים והשווה אותם עם הצבא היפני שבא מחברה מאד מפותחת מבחינה תרבותית ותעשייתית ובכל זאת שלח לחזית לוחמים שהחזיקו מעמד הרבה יותר טוב מהאמריקאים,ברמה האישית כל זה היה לדעתו בגלל הבנת תפקיד החיל ''בגדול'' ולמה הוא צריך לצפות?. יורם כותב שהוא לא בטוח ''מי קורא ספרים'' ואני כמעט משוכנע שרוב האלופים של צבא הגנה לישראל לא מעונינים לקרוא היסטוריה צבאית מפני שהקריאה תגמד אותם בעיני עצמם!
|
|
|