עוד מאמרים באתר של המחברת.זהו מאמר נוסף בסדרה ''יישובים יהודיים בעבר ובהווה'' שנועדה להפריך את הטיעון שהופיע במספר מסמכים שפורסמו ע''י ארגונים של ערביי ישראל ובראשם ''ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל'' לפיהם הפלסטינים הם ''עם ילידי'' והיהודים הם קולוניאליסטים אירופאים שהתיישבו על אדמה ערבית הסדרה פותחת בפרק על היישובים היהודיים בגליל.
ערב המרד הגדול, 66 - 70 לספירה, היו בגליל, עפ''י עדותו של יוספוס פלביוס 204 יישובים יהודיים. לאורך הסדרה נראה מה קרה לאותם יישובים תחת הכיבוש הרומי, הביזאנטי, הערבי, הצלבני, העות'מאני והבריטי עד להקמת מדינת ישראל.
גירסה קודמת של הסידרה פורסמה באתר אומדיה.
כאבול הייתה ישראלית / יהודית מהמאה ה-12 לפנה''ס עד הרבע השני של המאה ה-7 לס'. כמו כן היה ניסיון מחודש של יהודים, ממגורשי ספרד, להתיישב בכאבול במאה ה-16. לא ידוע עד מתי התקיימה קהילה יהודית בכפר. להערכתי היא התקיימה עד 1840.
כאבול שוכנת בגליל התחתון המערבי. כיום זהו כפר ערבי, שחלק מתושביו עברו אליו מכפרי הסביבה שנהרסו במלחמת העצמאות. אוכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-12,000 נפש. תושביה הם מוסלמים.
לשם כאבול ניתנו מספר פירושים, אך הפירוש הסביר ביותר הוא אדמה פוריה. כאבול שוכנת על גבול עמק זבולון והאזור ידוע באדמתו הבוצית.
תקופת הכיבוש הישראלי (מאות 13 – 12 לפנה''ס)
כאבול נכללה בנחלת שבט אשר
(יהושע י''ט, כד-כז): וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי, לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וַיְהִי, גְּבוּלָם... צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל.פרופ'
יוחנן אהרוני זיהה את כאבול עם כאבול הערבית הנמצאת צפונית-מערבית לבקעת נטופה.
צבי גל זיהה את כאבול עם חורבת ראש זית. האתר היה מיושב מהמאה ה-12 לפנה''ס. באתר לא היו מקורות מים והתושבים התבססו על בורות לאגירת מים. היישוב הערבי כאבול נמצא 1.5 ק''מ דרומית לחורבת ראש זית.
תקופת הבית הראשון (1000 – 587 לפנה''ס)
כאבול הייתה ישראלית עדיין במאה ה-10 לפנה''ס. בספר מלכים א', ט', פסוקים י-יא נכתב שהיא הועברה לידי חירם מלך צור ע''י שלמה המלך בתמורה לארזי הלבנון לשם בניית בית המקדש.
וַיְהִי, מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲשֶׁר-בָּנָה שְׁלֹמֹה, אֶת-שְׁנֵי הַבָּתִּים--אֶת-בֵּית יְהוָה, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ. חִירָם מֶלֶךְ-צֹר נִשָּׂא אֶת-שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים, וּבַזָּהָב--לְכָל-חֶפְצוֹ; אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם, עֶשְׂרִים עִיר, בְּאֶרֶץ, הַגָּלִיל.פרופ' יוחנן אהרוני מביא גירסה קצת שונה להעברת 20 הערים. לדעת אהרוני, נאלץ שלמה לוותר על הערים בשל המאזן המסחרי השלילי עם צור. לדעת אהרוני מדובר היה''בבליעת גלולה מרה לישראל''. כאבול הפכה לקו הגבול בין ישראל לחוף הפיניקי וגבול זה היה בתוקף בימי בית שני עפ''י עדותו של יוספוס פלביוס בספרו ''
מלחמות ג', ג', א''. (יוחנן אהרוני,
ארץ ישראל בתקופת המקרא, 1962, עמ' 260 – 261) . העברת הערים התרחשה בשנות ה-960 לפנה''ס.
הארכיאולוג צבי גל ערך חפירות באזור בין השנים 1883/4 ומ-1988 עד 1992 (מימצאי החפירות פורסמו ע''י רשות העתיקות). הוא הגיע למסקנה שכאבול המקראית הייתה ממוקמת בחורבת ראש זית. כאבול היה כפר קטן בנחלת אשר. נמצאו מימצאים מהמחצית הראשונה של המאה ה-10 לפנה''ס. בשלב מסוים, במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה''ס, השתלטו הפניקים על חבל ארץ שהמקרא קורא לו כּאבוּל, אשר היה, ככל הנראה, חלק מעמק עכו - בסביבות הכפר כאבול של היום. על גבעה החולשת על עמק עכו, בתחום הכפר כאבול המקראי, הם בנו מצודה פיניקית, ששימשה מרכז שלטוני. הפקידים הפיניקים גבו מיסים מהאוכלוסייה המקומית. המסים שולמו בתוצרת חקלאית. ואוחסנו במחסני אגירה שנתגלו במצודה. במצודה התגלו עשרות קנקני אגירה שרופים.
המצודה הפניקית נשרפה בשלהי המאה ה-10 או בראשית המאה ה-9 לפסה''נ. לדעת גל חורבן המצודה קשור בחיסול השליטה הפיניקית באזור. ייתכן שהישראלים גירשו את הפיניקים והתיישבו מחדש במקום. סביר להניח שהכיבוש מחדש ארע תחת שלטון ממלכת ישראל הצפונית, לאחר שהתפלגה ממלכת ישראל של דוד ושלמה בימי רחבעם.
באתר של הכפר התגלה בית בד גדול ובו 3 מתקנים לסחיטת שמן. החוקרים סבורים שתושבי הכפר התפרנסו מייצור שמן זית. הכפר הישראלי כאבול נהרס בשרֵיפה, במאה ה-8 לפסה''נ. חורבנם של כפרים ישראליים באזור, נוסף על כאבול, שהתגלה בהרבה אתרים בגליל שתאריכם המאה ה-8 לפסה''נ, הביאו ארכאולוגים לייחסם למסעו של תִגלת פִּלאסר השלישי, מלך אשור, לאזור, ב-732 לפנה''ס.
לדעת גל, המצודה מוכיחה שקיים גרעין היסטורי בסיפור המקראי. האתר מזוהה עם כּאבוּל המקראית, מהמאה ה-10 לפסה''נ, והממצאים בשטח, הבנייה וכלי החרס, מאשרים זאת.
כתוצאה ממסעות הכיבוש האשוריים , הפך הגליל לאזור דל אוכלוסין וחלק ניכר מיישוביו נהרסו.
תקופת הבית השני (538 לפנה''ס – 70 לס')
מצב דברים זה נמשך עד הכיבוש הפרסי. בעקבות הצהרת כורש (538 לפנה''ס) החלו גולי בבל לחזור לארץ ומשלהי המאה ה-6 ובמשך המאה ה-5 החלה התיישבות יהודית מחודשת בגליל.
כאבול הייתה עיר יהודית גדולה ומשגשגת, בתקופת הבית השני ונודעה בעשיריה.
כאבול הייתה העיר היהודית הראשונה שנכבשה בתקופת המרד הגדול (66 – 70 לס'). הנציב הרומי בסוריה קסטיוס גאלוס ניסה לדכא את המרד בעצמו. הוא יצא דרומה לעבר הגליל וגייס מתנדבים מקרב האוכלוסייה ההלניסטית. עפ''י יוספוס פלביוס, לצרות שהעיר הייתה מבוצרת, יהודי העיר נטשוה וברחו אל ההרים, כאשר הגיעה הידיעה על התקרבות הצבא הרומי לעיר. התושבים השאירו את כל רכושם, והרומיים לקחו את הכל כשלל מלחמה ושרפו את העיר.
התקופה הרומית (70 לס'– 324) והביזאנטית (324 – 640)
כאבול הוקמה מחדש והמשיכה להתקיים בתקופת המשנה והתלמוד, כלומר, לאורך התקופה הרומית-ביזאנטית. העיר נחשבה לעיר העשירה ביותר בגליל. לאחר חורבן הבית התיישבו בעיר בני משפחת הכהונה שכניה. עפ''י התלמוד הבבלי לא ידעו תושבי העיר עברית. הדבר נתגלה בעת ביקורו של רבי חנניא בן גמליאל. שפת הדיבור בכאבול הייתה ארמית שהייתה השפה הבינלאומית בכל האזור באותם ימים.
כנראה שכאבול חרבה בשלהי השלטון הביזאנטי. באותם ימים ערכו הנוצרים טבח ביהודי הגליל על עזרתם לפרסים בכיבוש הארץ מידי הביזאנטים בין 614 – 628. יהודי הגליל, שסבלו מחקיקה אנטי-יהודית ומרדיפות דתיות הקימו צבא של 20,000 לעזרת הפרסים.
תחילה כבשו הפרסים את הארץ, אך ב-628 גברו עליהם הביזאנטים והחזירו לעצמם את השליטה בארץ.
תחת הכיבוש הערבי- מוסלמי (640 – 1099)
הגיאוגרף הערבי אלמקדסי ביקר במקום בתקופה הערבית ומצא עיירה קטנה שתושביה עסקו בגידול קני סוכר לתעשיית הסוכר וצמחי אינדיגו לצביעת בגדים. הוא לא ציין את מוצאם האתני-דתי.
תחת הכיבוש הצלבני (1099 – 1260)
ב-1173 ביקר בכאבול תייר מוסלמי והזכיר בספרו רק קברים יהודיים. הוא לא מסר כל מידע על האוכלוסייה ביישוב. ממקורות שונים ידוע שהגליל המערבי היה מיושב באוכלוסייה נוצרית או מנוצרת.
תחת הכיבוש הממלוכי (1260 – 1516)
אין מידע.
תחת הכיבוש העות'מאני (1516 – 1918)
בראשית המאה ה-16 התיישבו יהודים בכאבול. סביר להניח שהיו אלה יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל. במאה ה-16 וה-17 הגיעו לארץ יהודים ממגורשי ספרד והתיישבו במספר יישובים בגליל: בכפר יאסיף, שפרעם, כורזים, כפר מנחם, בית צידה, צפת וטבריה.
עפ''י מיפקד האוכלוסין העות'מאני מ-1533 חיו בכפר 5 משפחות יהודיות ו-7 מוסלמיות. עפ''י נתוני המיפקד של 1555/6 גדל מספר היהודים בכאבול ל-15 משפחות יהודיות. כמו כן, היו בכפר 10 משפחות מוסלמיות ו-15 רווקים לא יהודים. (ברנרד לואיס,
מחקרי א''י, 1953).
במאה ה-17 חלה הידרדרות במצב הביטחוני והכלכלי בגליל ומספר תושבי כאבול הצטמצם וכנראה שהמקום נינטש כליל. רבי
יוסף סופר ביקר בכאבול ב-1762, ומצא עיר חרבה.
במאות ה-18 וה-19 ביקרו תיירים יהודים בקברים הנטושים של כאבול היהודית.
בכאבול התגלתה מצבה משנת 1826 של יהודי בשם אזרעי ועליה כתוב:'' הצור תמים פועלו, כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא''. המצבה מעידה על מציאותם של יהודים ביישוב, אבל אין לדעת מתי. אולי היהודים חזרו להתיישב בכפר.
ידוע שיהודי הכפר יאסיף ברחו מהכפר לעכו בשל מרד הפלחים בגליל. המרד פרץ ב–1834 והיה מלווה במעשי טבח ביהודים. יהודי כפר יאסיף ברחו, כנראה, ב-1840/1 אולי סופו של היישוב היהודי בכאבול קשור אף הוא במרד הפלחים.
ויקטור גרין ביקר בכפר כאבול בסוף המאה ה-19. הוא מסר שתושביו, 400 במספר, הם מוסלמים.
תקופת המנדט הבריטי (1918 – 1948)
במיפקד האוכלוסין המנדטורי הראשון ב-1922 היו בכפר 365 תושבים. עפ''י מיפקד שנערך ב-1931 ע''י ממשלת המנדט הבריטי, היו בכפר 457 תושבים ו-100 בתים. ב-1948 הגיע מספר התושבים ל-588 .
ישראל
כאבול נכבשה ב-15 ביולי, 1948, במבצע ''דקל'' ע''י חטיבה 7.
קרוב למחצית מתושבי הכפר עברו להתגורר בו מהכפרים מיעאר, דאמון, בירווה ורוויס שנהרסו במלחמת העצמאות. כתוצאה מהעברת התושבים מהכפרים הללו, גדלה אוכלוסיית הכפר ומנתה ב-1949, 1,251 נפשות. מאז נמצא הכפר בתהליך גידול מתמיד.
ב-1973 חיו בכפר 3,260 תושבים שעיקר עיסוקם היה בחקלאות, ב-1987 עלה המספר ל-4,800. ב-2003 מנתה אוכלוסיית הכפר כ-8,000 נפש, והיא עלתה ל-10,000 ב-2007. כיום חיים בכפר 12,300.
אחת הבעיות שהעכירה את החיים בכאבול, הייתה הסכסוך המתמשך בין חמולת ריאן לחמולת חמוד, שהחלה בשנות ה-1970 . הסכסוך הביא למעשי רצח משני הצדדים. רק במרץ 2008 נערכה, סוף סוף, סולחה בין שתי החמולות.
המועצה המקומית של כאבול ביצעה בשנים האחרונות מספר פרוייקטים שהביאו לשיפור איכות החיים ביישוב: תשתית של כבישים, פיתוח מערכת המים והקמת שכונות חדשות כדי לאכלס את האוכלוסייה הגדלה.
כאבול הייתה עיר ישראלית / יהודית בעבר
את ראויה לפרסים ושבחים
